האוניברסיטה העברית הצטרפה ליוזמת 'יום האבל האזרחי' וקיימה היום (7.11) טקס לזכר נרצחי השבת השחורה לזכר נרצחי השבת השחורה, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון שנפלו בקרבות המלחמה ולמען החזרת החטופים והשבויים. בטקס נחשפה גם עבודת אמנות מיוחדת שנוצרה על ידי האמנית אנה קוגן. העבודה מדמה את התהום העמוקה שנפערה בלב החברה הישראלית, ומבקשת להזכיר לנו מדיי יום את החטופים והשבויים המצויים בידי החמאס כבר חודש, ביניהם גם חברי וחברות קהילת האוניברסיטה.
הטקס המרגש התקיים בקמפוס גבעת רם (אדמונד י. ספרא) של האוניברסיטה העברית, בנוכחות מאות עובדי האוניברסיטה העברית, אשר הגיעו מרחבי העיר והארץ להוקיר את זכרם של הנרצחים והנופלים ולקרוא לשחרור החטופים.
הטקס נפתח בדקת דומייה לזכר הנרצחים והנופלים בשבת השחורה שארע ב- 7.10. לאחריו, נאמרה תפילת קדיש על ידי מר אמיר זיני, אשר בנו ניראל זיני נרצח בכפר עזה יחד עם אהובתו ניר רביב. אמיר סיפר כי "בכל קיבוץ בעוטף, כחלק מאידיאל, היה עובד עזתי. הוא, בניו ומשפחתו עבדו וחיו באופן קבוע 20-30 שנה בקרבינו. הם נהגו לחזור לעזה רק לחופשות. בדיעבד התברר שהמודיעין המדויק, ואף במקרים מסוימים, הראשונים שפרצו את הגדר לכיוון ישראל, היו אותם "עזתים" בני ביתנו. ההתפכחות היא מכאיבה וכואבת". בדבריו התייחס אמיר גם לחטופים הישראלים ואמר "אנחנו מתפללים על החטופים. לא בכל זמן נותנים מקום לשיח. כשיש חטופים – פועלים. כאלה היו ניראל וניב. אנשי עשייה כשצריך, ואנשי דיבור כשמתאים."
נשיא האוניברסיטה פרופ' אשר כהן, נשא דברים בשם חברי וחברות קהילת האוניברסיטה ואמר כי "הטראומה של אירועי ה 7.10 היא קודם כל אישית, למשפחות שאיבדו את יקיריהם ויקיריהן. משפחות יקרות, אנחנו משתתפים אתכם באבלכם ונעזור ככל שביכולתנו תוך שאנחנו מבינים כי לא נוכל להביא לכן נחמה. למדינת ישראל מדובר בטראומה לאומית וצלקת לדורות. אבל יש לנו תקווה. תקווה שהחטופים ישובו במהרה ואמונה כי יש ותהיה לנו כעם- תקומה. ליבנו עם המשפחות, יהיה זכר הנרצחים והנרצחות ברוך".
לאחריו נשאה דברים שי דיקמן, סטודנטית לשנה ד' בפקולטה לרפואה באוניברסיטה אשר בת דודתה, כרמל גת, סטודנטית לתואר מוסמך בריפוי ועיסוק, נחטפה מקיבוץ בארי. בנאומה ציינה שי כי: "נוסף על הנרצחים- ישנם כעת 29 חטופים בני קיבוץ בארי. בשבילם, עוד לא מאוחר. אנשי הרוח בינינו-הסיטואציה הבלתי אפשרית שאנחנו נמצאים בה מעלה שאלות מוסריות ומעמתת אותנו עם העמדות שהחזקנו בהן בימים רגועים מאלה". שי המשיכה וסיפרה "אנשי מחקר אנחנו. כל שאלה ראוי שתישאל. תחת זאת, בואו נזכור, שבין זכויות האדם עומדת הזכות לחיים, לחירות ולביטחון אישי. שלושת עמודי הטווח האלו נשללו מיקירנו, אזרחי המדינה, וחובה עלינו לעשות כל שביכולתנו, כיחידה וכמדינה, על מנת להשיב את החטופים בחייהם".
פרופ' ורד ויניצקי סרוסי מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, שגם כן נאמה בטקס וציינה כי "גם מהשאול מגיע היום שאחרי – ואז חייבים להבטיח את הזיכרון של המתים הרבים שנמצאים מולנו. זה קשה, כי שורת המתים ארוכה, איך נזכור כל כך הרבה אנשים וסיפורים. זיכרון הוא עבודה ומחויבות. לא מספיק אנדרטה או טקס, אפילו שאלו חשובים. כדי שנזכור את האנשים עצמם נצטרך למצוא מקום אישי לכל אחד. לכל איש ואישה יש שם וראוי שיישאר זיכרון חייה ולא רק מותו".
את האירוע ליווה ההרכב המוזיקלי ג'יין בורדו.