הושגה שליטה על הגל השני של הקורונה - חלק מדוח החוקרים

6 חוקרים מהאוני' העברית מדווחים: מתחזקים הסימנים שהושגה שליטה על הגל השני של הקורונה, מודל התמותה נותר ללא שנוי

יולי 31, 2020
Israel Defense Forces. צילום מתוך ויקישיתוף, באדיבות IDF

הקרב נגד הקורונה: כך הצליח צה"ל להימנע מהתפרצות הנגיף בבסיסים

יולי 30, 2020

מאמר שהתפרסם בכתב העת "הרפואה הצבאית" בתחילת החודש שעבר, על ידי רופאים-חוקרים מהחוג לרפואה צבאית באוניברסיטה העברית וחיל הרפואה, הוסברו הצעדים שננקטו במהלך הגל הראשון של התפרצות נגיף ה-COVID19 בבסיסי צה"ל, בדגש על הפעולות שננקטו בפיקוד הצפון. ד"ר דודי סגל, ממובילי המחקר: "העבודה המשמעותית של צוותי הרפואה הצבאיים בנקודות הקצה, בשילוב שינויים ארגוניים מושכלים הביאה להגבלת ההשלכות של המגיפה על כוחות צה"ל"

Designed by kjpargeter / Freepik

פרופ' עמי צתרי והדוקטורנטית אנה טרם מצאו את האזור במוח שאחראי על הצימוד של חוויה לקונטקסט

יולי 26, 2020
A closeup of a chemotherapy IV in a patient's hand.

פרופ' עידית תשובה וד"ר יובל טבח פיצחו את המנגנון של תרופה חדשה נגד סרטן ללא סימני רעילות

יולי 26, 2020

מחקר פרה-קליני בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית, פרופ' עידית תשובה וד"ר יובל טבח, פותח דלת לכימותרפיות מודרניות המבוססות על מולקולות המכילות מרכז מתכתי מסוג טיטניום הפועלות במנגנון ייחודי ואפקטיבי

prof._batsheva_kerem

פרופ' בת שבע כרם והדוקטורנט דן סרני הצליחו למפות בדיוק רב אזורים שבירים בגנום שבגוף האדם

יולי 26, 2020

פרופ' בת שבע כרם, ממובילות מחקר בינלאומי שהתפרסם ב-Nature Communications: "מוקדים אלה נשברים בתחילת תהליך ההתמרה הסרטני ואף בתאים טרום-סרטניים. זיהוי מוקדם שלהם עשוי להעיד על סיכון גבוה להתפתחות גידול סרטני"

תמונה מתוך המחקר של פרופ' הדר שטיינברג שפורסמה בynet

לראשונה: חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליחו לפתח טרנזיסטור המורכב מאטום בודד – הכי קטן ויציב ביותר

יולי 23, 2020

חוקרים ישראלים הצליחו לייצר טרנזיסטור שבסיסו אטום אחד, בהתקן חשמלי בן שני ננומטרים בלבד. פרופ' הדר שטיינברג, ממובילי המחקר: "בהתקן שלנו, מדובר בטרנזיסטור הבנוי אטום אחד שנמצא ננומטר אחד בלבד מהמוליכים בסביבה שלו. הגענו לגבול חדש ביכולות המזעור"

 

שינוי אקלים. צילום מתוך unsplash.com

מכת חום: מחקר חדש קובע - שינויי האקלים במזה"ת עשויים להגביר את מספר הסכסוכים האלימים באזור

יולי 16, 2020

ד"ר דוד הלמן מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, מראשי המחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב-העת המדעי Global Environmental Change: "העובדה שאזורים חמים נמצאים בסיכון גבוה יותר של סכסוכים מזויינים, בפרט כאשר הטמפרטורה משתנה באופן קיצוני, צריכה להוות נורה אדומה עבורנו"

 

פרופ' קובי נחמיאס. צילום: דניאל חנוך

חוקר מהאוניברסיטה העברית פיצח את מנגנון הפעולה של נגיף הקורונה ואיתר תרופה קיימת שמנטרלת אותו במעבדה

יולי 15, 2020
סרטן

מחקר חדש: הצטברותם של תאים 'מזדקנים' בגוף מעודדת התפתחות סרטן

יולי 12, 2020

עבודת המחקר, שפורסמה בכתב העת Nature Communications, חשפה כי הצטברות כרונית של תאים מזדקנים מביאה למצב קדם-סרטני ומעודדת יצירת גידולים. מוביל המחקר, פרופ' איתי בן-פורת: "המחקר מעודד אותנו לחשוב על אסטרטגיות חדשות לטיפולים שמטרתם מניעת התפתחות סרטן ממאיר ע"י סילוק של תאים 'זקנים' בגוף"

 

img

מומחים ישראלים: בחלל סגור ניתן להידבק בקורונה דרך האוויר – אוורור נכון ושהות קצרה בתוכו יצמצמו את הסיכון

יולי 9, 2020

צוות מולטי-דיסיפלינרי של מומחים ישראלים שיגר למשרד הבריאות מכתב פתוח, בו הודגש החשש מפני הישארות בחללים סגורים לא מאווררים, וביקשו שתינתן התייחסות רבה יותר לדרכי מניעה יעילות של הדבקה דרך האוויר, לא רק דרך רסיסים טיפתיים – זאת בהמשך למכתב שנשלח אתמול בנושא על ידי 239 מדענים לארגון הבריאות העולמי

 

austistic

חוקרת מהאוני' העברית מצאה מנגנון פיזיולוגי שיוכל להסביר כיצד מוטציה יחידה בחלבון יכולה לגרום לאוטיזם

יולי 8, 2020

הפרעות על הספקטרום האוטיסטי המייצגות כ-1% מהאוכלוסייה נובעות ממוטציות גנטיות הבאות לידי ביטוי עוד בטרם הלידה, ופוגעות ביכולתו של הילד לתפקד מבחינה חברתית. מוטציות אלה בחלבונים מסוימים משפיעות על האיזון בתהליכים רבים בגוף ובמוח ומשבשות את הפעילות העצבית באופן נרחב. מוטציה אחת בתעלת סידן, שנודעת בשם "תסמונת טימוטיG406R “, גורמת לדפוסי מחלה קשים ומרובים במיוחד בילודים, ביניהם בעיות בתפקודי הלב, עיכוב התפתחותי, אצבעות מחוברות או מחסור באצבעות בגפיים, ואף הפרעות על הקשת אוטיסטית. לעיתים היא אף גורמת למוות פתאומי בילדות המוקדמת.

הושגה שליטה על הגל השני של הקורונה - חלק מדוח החוקרים

6 חוקרים מהאוני' העברית מדווחים: מתחזקים הסימנים שהושגה שליטה על הגל השני של הקורונה, מודל התמותה נותר ללא שנוי

יולי 31, 2020
Israel Defense Forces. צילום מתוך ויקישיתוף, באדיבות IDF

הקרב נגד הקורונה: כך הצליח צה"ל להימנע מהתפרצות הנגיף בבסיסים

יולי 30, 2020

מאמר שהתפרסם בכתב העת "הרפואה הצבאית" בתחילת החודש שעבר, על ידי רופאים-חוקרים מהחוג לרפואה צבאית באוניברסיטה העברית וחיל הרפואה, הוסברו הצעדים שננקטו במהלך הגל הראשון של התפרצות נגיף ה-COVID19 בבסיסי צה"ל, בדגש על הפעולות שננקטו בפיקוד הצפון. ד"ר דודי סגל, ממובילי המחקר: "העבודה המשמעותית של צוותי הרפואה הצבאיים בנקודות הקצה, בשילוב שינויים ארגוניים מושכלים הביאה להגבלת ההשלכות של המגיפה על כוחות צה"ל"

A closeup of a chemotherapy IV in a patient's hand.

פרופ' עידית תשובה וד"ר יובל טבח פיצחו את המנגנון של תרופה חדשה נגד סרטן ללא סימני רעילות

יולי 26, 2020

מחקר פרה-קליני בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית, פרופ' עידית תשובה וד"ר יובל טבח, פותח דלת לכימותרפיות מודרניות המבוססות על מולקולות המכילות מרכז מתכתי מסוג טיטניום הפועלות במנגנון ייחודי ואפקטיבי

prof._batsheva_kerem

פרופ' בת שבע כרם והדוקטורנט דן סרני הצליחו למפות בדיוק רב אזורים שבירים בגנום שבגוף האדם

יולי 26, 2020

פרופ' בת שבע כרם, ממובילות מחקר בינלאומי שהתפרסם ב-Nature Communications: "מוקדים אלה נשברים בתחילת תהליך ההתמרה הסרטני ואף בתאים טרום-סרטניים. זיהוי מוקדם שלהם עשוי להעיד על סיכון גבוה להתפתחות גידול סרטני"

Designed by kjpargeter / Freepik

פרופ' עמי צתרי והדוקטורנטית אנה טרם מצאו את האזור במוח שאחראי על הצימוד של חוויה לקונטקסט

יולי 26, 2020
הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. צילום: דנה פילוסוף

האקתון מטעם ובהובלת המכון לקרימינולוגיה: האלימות החמורה הגואה בחברה הערבית

יולי 26, 2020

ביום שלישי (28.7) ייערך האקתון ראשון מסוגו בזום, מטעם ובהובלת המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשותפות עם משרד המשפטים ומשטרת ישראל, בנושא האלימות החמורה הגואה בחברה הערבית. במהלך ההאקתון ישתתפו גורמים שונים ממספר גופים, ביניהם בכירים ממשטרת ישראל, משרד המשפטים, השלטון המקומי, המשרד לביטחון פנים ועוד. לצורך ההאקתון נבחרו שישה יישובים בהם בעיית האלימות היא חמורה במיוחד, ומכל יישוב נבחרו מספר גורמים מהגופים שצוינו לעיל, שיידרשו לשתף פעולה יחד בתחרות ייחודית.

תמונה מתוך המחקר של פרופ' הדר שטיינברג שפורסמה בynet

לראשונה: חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליחו לפתח טרנזיסטור המורכב מאטום בודד – הכי קטן ויציב ביותר

יולי 23, 2020

חוקרים ישראלים הצליחו לייצר טרנזיסטור שבסיסו אטום אחד, בהתקן חשמלי בן שני ננומטרים בלבד. פרופ' הדר שטיינברג, ממובילי המחקר: "בהתקן שלנו, מדובר בטרנזיסטור הבנוי אטום אחד שנמצא ננומטר אחד בלבד מהמוליכים בסביבה שלו. הגענו לגבול חדש ביכולות המזעור"

 

פרופ' קובי נחמיאס. צילום: דניאל חנוך

חוקר מהאוניברסיטה העברית פיצח את מנגנון הפעולה של נגיף הקורונה ואיתר תרופה קיימת שמנטרלת אותו במעבדה

יולי 15, 2020
סרטן

מחקר חדש: הצטברותם של תאים 'מזדקנים' בגוף מעודדת התפתחות סרטן

יולי 12, 2020

עבודת המחקר, שפורסמה בכתב העת Nature Communications, חשפה כי הצטברות כרונית של תאים מזדקנים מביאה למצב קדם-סרטני ומעודדת יצירת גידולים. מוביל המחקר, פרופ' איתי בן-פורת: "המחקר מעודד אותנו לחשוב על אסטרטגיות חדשות לטיפולים שמטרתם מניעת התפתחות סרטן ממאיר ע"י סילוק של תאים 'זקנים' בגוף"

 

img

מומחים ישראלים: בחלל סגור ניתן להידבק בקורונה דרך האוויר – אוורור נכון ושהות קצרה בתוכו יצמצמו את הסיכון

יולי 9, 2020

צוות מולטי-דיסיפלינרי של מומחים ישראלים שיגר למשרד הבריאות מכתב פתוח, בו הודגש החשש מפני הישארות בחללים סגורים לא מאווררים, וביקשו שתינתן התייחסות רבה יותר לדרכי מניעה יעילות של הדבקה דרך האוויר, לא רק דרך רסיסים טיפתיים – זאת בהמשך למכתב שנשלח אתמול בנושא על ידי 239 מדענים לארגון הבריאות העולמי

 

הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. צילום: דנה פילוסוף

האקתון מטעם ובהובלת המכון לקרימינולוגיה: האלימות החמורה הגואה בחברה הערבית

יולי 26, 2020

ביום שלישי (28.7) ייערך האקתון ראשון מסוגו בזום, מטעם ובהובלת המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשותפות עם משרד המשפטים ומשטרת ישראל, בנושא האלימות החמורה הגואה בחברה הערבית. במהלך ההאקתון ישתתפו גורמים שונים ממספר גופים, ביניהם בכירים ממשטרת ישראל, משרד המשפטים, השלטון המקומי, המשרד לביטחון פנים ועוד. לצורך ההאקתון נבחרו שישה יישובים בהם בעיית האלימות היא חמורה במיוחד, ומכל יישוב נבחרו מספר גורמים מהגופים שצוינו לעיל, שיידרשו לשתף פעולה יחד בתחרות ייחודית.

שירת המרפסות

ענו על השאלון: תפקידה של המוסיקה בהתמודדות עם הלחץ, החרדה והבדידות בזמן משבר הקורונה

יוני 9, 2020

מוזמנים ומוזמנות להשתתף במחקר המתקיים במדינות שונות על תפקידה של המוסיקה בהשוואה לאמצעים אחרים בהתמודדות עם הלחץ, החרדה והבדידות בזמן משבר הקורונה.

logo

הבהרה: מתווה הלימודים הקיים נמשך

מאי 28, 2020
מרבית השיעורים ממשיכים להתקיים לעת עתה באופן מקוון, ולצדם יתקיימו שיעורים מסוימים בקמפוס. נמסרה הודעה לסטודנטים שמשתתפים בקורסים שיתקיימו מעתה בקמפוס. סטודנטים שלא יוכלו להגיע לקמפוס יוכלו להמשיך ללמוד בהוראה מרחוק. אם לא נמסרה הודעה אחרת למשתתפים בקורס, השיעורים בקורס ממשיכים להתקיים מרחוק. הבחינות יתקיימו בקמפוס.
informs_logo_new

הישג אקדמי בזמן משבר הקורונה: סטודנטים מביה"ס למנהל עסקים זכו במקום ה-1 בתחרות בינלאומית

מאי 14, 2020
הושגה שליטה על הגל השני של הקורונה - חלק מדוח החוקרים

6 חוקרים מהאוני' העברית מדווחים: מתחזקים הסימנים שהושגה שליטה על הגל השני של הקורונה, מודל התמותה נותר ללא שנוי

יולי 31, 2020
הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. צילום: דנה פילוסוף

האקתון מטעם ובהובלת המכון לקרימינולוגיה: האלימות החמורה הגואה בחברה הערבית

יולי 26, 2020

ביום שלישי (28.7) ייערך האקתון ראשון מסוגו בזום, מטעם ובהובלת המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשותפות עם משרד המשפטים ומשטרת ישראל, בנושא האלימות החמורה הגואה בחברה הערבית. במהלך ההאקתון ישתתפו גורמים שונים ממספר גופים, ביניהם בכירים ממשטרת ישראל, משרד המשפטים, השלטון המקומי, המשרד לביטחון פנים ועוד. לצורך ההאקתון נבחרו שישה יישובים בהם בעיית האלימות היא חמורה במיוחד, ומכל יישוב נבחרו מספר גורמים מהגופים שצוינו לעיל, שיידרשו לשתף פעולה יחד בתחרות ייחודית.

פרופ' קובי נחמיאס. צילום: דניאל חנוך

חוקר מהאוניברסיטה העברית פיצח את מנגנון הפעולה של נגיף הקורונה ואיתר תרופה קיימת שמנטרלת אותו במעבדה

יולי 15, 2020
lockdown. pic: engin akyurt

פרופ' אבי שמחון בהרצאה לסטודנטים מביה"ס למנהל עסקים באוני' העברית: "לא חושב שהמשבר יגרום לעלייה במחירי הדיור"

יולי 8, 2020

בסדרת מפגשים וירטואליים ייחודית שנפתחה השבוע (שני) לקהילת בביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים, אירחה ד"ר מרים שוורץ-זיו מסגל ביה"ס את פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, להרצאה קצרה ושו"ת עם סטודנטים ובוגרי ביה"ס בנוגע למשבר הקורונה והשפעתו הכלכלית על המשק הישראלי. נושא ההרצאה של פרופ' שמחון היה "במה שונה משבר הקורונה ממשברים קודמים ומהן ההשלכות על המדיניות הכלכלית?". פרופ' אבי שמחון משמש כיום גם כחבר סגל במחלקה לכלכלת סביבה וניהול באוניברסיטה העברית.

corona mask

הודעה חשובה: החל מה-5.7.20, בשל משבר הקורונה - הקמפוסים של האוניברסיטה העברית יהיו סגורים למבקרים

יולי 5, 2020

 

החל מהבוקר (ראשון, 5.7.2020) בעקבות משבר הקורונה והעלייה בתחלואה ברחבי הארץ, כל הקמפוסים של האוניברסיטה העברית יהיו סגורים למבקרים ולביקורים. עמכם הסליחה.

 

The characteristic (HhH)2 fold and its binding to the minor groove of a modern DNA molecule. How did the first ones form?

מחקר ישראלי חדש: כיצד נוצרו החלבונים הראשונים בטבע?

יוני 23, 2020

ההכרה המדעית בחשיבותם של החלבונים נמשכת מעל מאה שנה, ולמרות זאת טרם התגלה כיצד הם נוצרו. מאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת "PNAS" בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומכון ויצמן, מספק תובנות חדשות על האבולוציה של החלבונים ואף הצליחו לשחזר את יצירת החלבון הקדום ביותר

 

צילום: דניאל בר און

נפטר פרופ' אמריטוס זאב שטרנהל: "מופת לאדם ששילב מצוינות אקדמית עם מחויבות עמוקה לחברה ולמדינה שלנו"

יוני 21, 2020

פרופ' אמריטוס זאב שטרנהל במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ומומחה בעל שם עולמי בפשיזם ולאומיות, נפטר הבוקר בגיל 85. פרופ' שטרנהל היה חתן פרס ישראל לחקר מדע המדינה לשנת ה'תשס"ח 2008 ונבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 2010 וכחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ב-2016. הוא הותיר אחריו את רעייתו זיוה, מרצה לאדריכלות, שתי בנות - טלי ויעל, ונכדים.

ד"ר יונית הוכברג וד"ר תאופיק דעאדלה

2 חוקרים צעירים ומבטיחים מהאוני' העברית - מצטרפים לאקדמיה הצעירה הישראלית

יוני 21, 2020

שישה מדענים ומדעניות מובילים בתחומם נבחרו השבוע לחברים באקדמיה הצעירה הישראלית, מייסודה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. כל ששת המדענים שנבחרו הם אנשי ונשות מדע מצטיינים ובולטים בתחומם, חוקרים וחוקרות שהוכיחו הצטיינות במחקר וחשיבה מקורית וכן יוזמה ותרומה לחברה בתחום הציבורי. שניים מבין ששת חברי האקדמיה הצעירה שנבחרו הם חברי סגל באוניברסיטה העברית (יותר מכל מוסד אקדמי אחר בארץ):

קורונה

פוענח המנגנון בקרב חולי קורונה שגורם לתמותה מוגברת מהנגיף

יוני 17, 2020

במחקר שבוצע לראשונה בארץ, במרכז הרפואי הדסה על ידי פרופ' עבד אל-ראוף חג'אזי, מנהל מערך המעבדות בהדסה וחוקר באוני' העברית, נמצא המנגנון האחראי על יצירת קרישיות יתר בדמם של חולי COVID-19, שהביא לתמותה נרחבת בקרב חולים בנגיף ברחבי העולם. החוקר: "אם נצליח למנוע את היווצרות קרישי הדם לפני שהם נוצרים כנראה שהחולים לא יזדקקו למכונות הנשמה או לטיפול נמרץ"

לקראת הבגרויות, בגלל הקורונה: 170 סטודנטים לתארים מתקדמים מתנדבים לחנוך תלמידי תיכון בבתי ספר במזרח ומערב י-ם

אפריל 7, 2020

בראש הפרויקט החדש שהחל לפני שבוע ונועד בעיקרו לסייע לתלמידי תיכון לקראת הבגרויות, בצל משבר הקורונה, עומדת דר' ענבל גושן ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח (ELSC) באוניברסיטה העברית, שציינה כי "יש עוד הרבה מה לעשות, אני מקווה שהפרסום יביא סטודנטים נוספים להתנדב"

היחידה שבתוך הפקולטה לרפואה

הפקולטה לרפואה נלחמת בקורונה: 40,000 בדיקות מחודש מרץ, 2,500 דגימות ליום

אפריל 26, 2020

במהלך החודש שעבר הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והיחידה לציוד בין-מחלקתי הצטרפו למאמצי הבדיקות שנערכים במרכז הרפואי הדסה. שילוב הכוחות המדהים עם המעבדה הווירולוגית של מרכז הרפואי הדסה הביא לכך שהמעבדה המורחבת אחראית למעל ל-40,000 דגימות מתחילת חודש מרץ (כ-20% מכלל הבדיקות שבוצעו בארץ). בתוך כך, בימים האחרונים נחצה סף ה-2,500 דגימות ליום, זאת תוך כדי פיתוח שיטות חדשניות לבדיקה ולרובוטיקה.

רון גרליץ

מעסיקים, אל תיתנו לעובדים החלשים לשלם את מחיר המגפה

מאי 19, 2020

בימים אלה המשק חוזר לפעילות, ומעסיקים מחזירים לעבודה חלק מהעובדים שהוצאו לחל"ת – אך לא את כולם. על פי הערכות של שירות התעסוקה, כחמישית מהעובדים שהוצאו לחל"ת, כ־200 אלף עובדים, לא יחזרו לעבודה עד סוף השנה ואולי אף מעבר לכך. מי הם העובדים שייחרץ גורלם להישאר מחוץ לשוק העבודה, ואולי אף לזמן רב?

ריחוק בין מדינות, שאלוני בריאות בנתב"ג, פריסת כוחות צבאיים? כך עשוי להיראות העולם אחרי הקורונה

אפריל 12, 2020

מוסדות כלכליים, תרבותיים, פוליטיים וצבאיים במדינות שונות נפגעות או משותקות על ידי אויב ביולוגי נסתר. נגיף הקורונה אינו רק מביא אזרחים להיות אחד נגד השני, אלא גם משפיע על היחסים בין מדינות. למרות שאנחנו לא יודעים בוודאות מתי תסתיים המלחמה הנוכחית שאנו מנהלים, נראה יותר ויותר כי הזמן שיידרש לנו להביס את הנגיף – בין אם באמצעות חיסון, תרופה או פשוט החלטה שעלינו לחיות איתו – ישפיע על אופיו של העולם הפוסט-קורונה.

ראה גם: מאמרי דעה

מגפת הקורונה: מדוע הנסיך הרי ומייגן מרקל בבידוד?

מרץ 19, 2020

מדוע הרי ומייגן בבידוד? וסופי טרודו, אשתו של ג'אסטין טרודו בקנדה? ותום הנקס? וקווין דוראנט הענק? באמת -- למה ספורטאים וכוכבי קולנוע מגיעים לבידוד מוירוס הקורונה? ולמה שרים, חברי כנסת וראשי מועצות? ומדוע צוותים רפואיים נמצאים בסיכון? האם האליטות בסיכון גבוה מעמך, והאם הן מסכנות את עמך? מטרת השיחה היום לפתוח צוהר להבנת הקשר בין חברה, רשתות חברתיות ווירוסים. בסוף תופענה המלצות ממשיות – בתקווה עם הגיון ברור לטיבן. בראשן – תשמרו על הצוותים הרפואיים שלנו. לקחים מעבודתו של פרופ' אליהו כ"ץ על התפשטות של חדשנות. גם ויראלית.

משתמש בפייסבוק

הודעה חשובה למשרד הבריאות – אתם מתבססים על מחקר אקדמי מוטעה

פברואר 3, 2020

עכשיו זה רשמי, שימוש מוגבר ברשתות חברתיות עלול לגרום לדיכאון ולאובדנות בקרב מתבגרים. כך לפחות טוענת המועצה הלאומית לבריאות הילד במשרד הבריאות, בנייר עמדה שפורסם לפני כחודש וזכה לתהודה ציבורית רבה. בניסוח מדויק יותר נאמר במסמך כי "קיימות הוכחות ראשוניות למתאם בין משך החשיפה למדיה חברתית לעליה בתסמינים דיכאוניים ומחשבות אובדניות במתבגרים אמריקאים". כותבי המסמך מסתמכים על מחקר רחב היקף הכולל כחצי מיליון (!) בני נוער מארה"ב, ומוסיפים המלצה להורים להגבלת זמן המסך שלהם ושל ילדיהם.

ראה גם: מאמרי דעה
הושגה שליטה על הגל השני של הקורונה - חלק מדוח החוקרים

6 חוקרים מהאוני' העברית מדווחים: מתחזקים הסימנים שהושגה שליטה על הגל השני של הקורונה, מודל התמותה נותר ללא שנוי

יולי 31, 2020
Israel Defense Forces. צילום מתוך ויקישיתוף, באדיבות IDF

הקרב נגד הקורונה: כך הצליח צה"ל להימנע מהתפרצות הנגיף בבסיסים

יולי 30, 2020

מאמר שהתפרסם בכתב העת "הרפואה הצבאית" בתחילת החודש שעבר, על ידי רופאים-חוקרים מהחוג לרפואה צבאית באוניברסיטה העברית וחיל הרפואה, הוסברו הצעדים שננקטו במהלך הגל הראשון של התפרצות נגיף ה-COVID19 בבסיסי צה"ל, בדגש על הפעולות שננקטו בפיקוד הצפון. ד"ר דודי סגל, ממובילי המחקר: "העבודה המשמעותית של צוותי הרפואה הצבאיים בנקודות הקצה, בשילוב שינויים ארגוניים מושכלים הביאה להגבלת ההשלכות של המגיפה על כוחות צה"ל"

פרופ' קובי נחמיאס. צילום: דניאל חנוך

חוקר מהאוניברסיטה העברית פיצח את מנגנון הפעולה של נגיף הקורונה ואיתר תרופה קיימת שמנטרלת אותו במעבדה

יולי 15, 2020
img

מומחים ישראלים: בחלל סגור ניתן להידבק בקורונה דרך האוויר – אוורור נכון ושהות קצרה בתוכו יצמצמו את הסיכון

יולי 9, 2020

צוות מולטי-דיסיפלינרי של מומחים ישראלים שיגר למשרד הבריאות מכתב פתוח, בו הודגש החשש מפני הישארות בחללים סגורים לא מאווררים, וביקשו שתינתן התייחסות רבה יותר לדרכי מניעה יעילות של הדבקה דרך האוויר, לא רק דרך רסיסים טיפתיים – זאת בהמשך למכתב שנשלח אתמול בנושא על ידי 239 מדענים לארגון הבריאות העולמי

 

lockdown. pic: engin akyurt

פרופ' אבי שמחון בהרצאה לסטודנטים מביה"ס למנהל עסקים באוני' העברית: "לא חושב שהמשבר יגרום לעלייה במחירי הדיור"

יולי 8, 2020

בסדרת מפגשים וירטואליים ייחודית שנפתחה השבוע (שני) לקהילת בביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים, אירחה ד"ר מרים שוורץ-זיו מסגל ביה"ס את פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, להרצאה קצרה ושו"ת עם סטודנטים ובוגרי ביה"ס בנוגע למשבר הקורונה והשפעתו הכלכלית על המשק הישראלי. נושא ההרצאה של פרופ' שמחון היה "במה שונה משבר הקורונה ממשברים קודמים ומהן ההשלכות על המדיניות הכלכלית?". פרופ' אבי שמחון משמש כיום גם כחבר סגל במחלקה לכלכלת סביבה וניהול באוניברסיטה העברית.

corona mask

הודעה חשובה: החל מה-5.7.20, בשל משבר הקורונה - הקמפוסים של האוניברסיטה העברית יהיו סגורים למבקרים

יולי 5, 2020

 

החל מהבוקר (ראשון, 5.7.2020) בעקבות משבר הקורונה והעלייה בתחלואה ברחבי הארץ, כל הקמפוסים של האוניברסיטה העברית יהיו סגורים למבקרים ולביקורים. עמכם הסליחה.

 

קורונה

ניתוח של חוקרי האוני' העברית: ללא פעולה מיידית נאלץ לחזור לסגר - תוך שבועיים, חשש למעל 100 נפטרים בשבועות הקרובים

יולי 3, 2020

ניתוח שבוצע על ידי צוות חוקרים ממכון רקח לפיסיקה ובית הספר לבריאות הציבור מהאוניברסיטה העברית, שעוסק בניטור מגפת הקורונה, העלה כי קצב העלייה במאושפזים נתמכים נשימתית "מיישר קו" עם קצב העלייה של הנדבקים החדשים. עלייה זו צפויה להוביל למעל ל-100 נפטרים בשבועות הקרובים. בקצב ההכפלה הנוכחי, טוענים החוקרים, בעוד כשבועיים נהיה בהתדרדרות שעלולה להוביל לכשל ביכולת העמידה של מערכת הבריאות ותחייב סגר מוחלט. על המסמך חתומים פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' רן ניר פז, פרופ' דורון גזית,

גבר מריח עשבים

סקר עולמי בהובלת פרופ' מאשה ניב מהאוני' העברית ועמיתיה מוכיח: חולי קורונה רבים חווים פגיעה בחושי הטעם והריח

יוני 21, 2020

בחודש מרץ השנה החלו להופיע דיווחים על פגיעה בחוש הריח ולעתים גם בחוש הטעם של חולי קורונה. לאחרונה, אנוסמיה (תתרנות) צורפה כתסמין מחלה רשמי במדינות מסוימות אך שאלות רבות עדיין פתוחות וללא מענה חד-משמעי מטעם חוקרים ורופאים ברחבי העולם - כמה חזקה הפגיעה בחושים? איך היא שונה משפעת או מחלה נשימתית אחרת? האם תפיסת הטעם נפגעת ישירות, או בעקיפין, בשל פגיעה בריח? כמה זמן עובר עד שהחושים חוזרים לתפקד כרגיל והאם פגיעה בחושים אלה מצביעה על מהלך מחלה חמור יותר, או דווקא ההיפך?

מארק ניימן, לע"מ

נשיא המדינה ביקר במעבדות המחקר של המרכז לחקר מדעי המוח ושמע על פריצות הדרך האחרונות בחקר הקורונה

יוני 18, 2020

בעקבות ריבוי המחקרים וריכוז המאמצים למאבק בקורונה באוניברסיטה העברית, ביקר נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין הבוקר, יום חמישי, כ"ו בסיוון, 18 ביוני, במעבדות המחקר של המרכז לחקר מדעי המוח ע"ש אדמונד ולילי ספרא. הסיור התקיים בליווי נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן וסגן הנשיא לקשרי חוץ, יוסי גל.

 

קורונה

פוענח המנגנון בקרב חולי קורונה שגורם לתמותה מוגברת מהנגיף

יוני 17, 2020

במחקר שבוצע לראשונה בארץ, במרכז הרפואי הדסה על ידי פרופ' עבד אל-ראוף חג'אזי, מנהל מערך המעבדות בהדסה וחוקר באוני' העברית, נמצא המנגנון האחראי על יצירת קרישיות יתר בדמם של חולי COVID-19, שהביא לתמותה נרחבת בקרב חולים בנגיף ברחבי העולם. החוקר: "אם נצליח למנוע את היווצרות קרישי הדם לפני שהם נוצרים כנראה שהחולים לא יזדקקו למכונות הנשמה או לטיפול נמרץ"

מה קורה?