כתובת נדירה מתקופת דוד המלך נתגלתה בירושלים על ידי חוקרי המכון לארכיאולוגיה

11/07/2013

בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו בעפל, בשטח גן לאומי סובב חומת ירושלים הסמוך לכותל הדרומי של מתחם הר הבית, התגלתה כתובת כנענית, יחידה מסוגה שהתגלתה עד כה בירושלים. זו הכתובת הקדומה ביותר שיש בירושלים החל מימי ההתיישבות הישראלית בעיר. הכתובת חרותה על כתף של קנקן חרס גדול (פיטס) והיא מתוארכת למאה העשירית לפנה"ס. בכך מקדימה כתובת זו במאתיים וחמישים שנה את זמנה של כתובת השילוח,  הכתובת העברית הקדומה ביותר המוכרת מירושלים ומתוארכת לימי המלך חזקיהו מסוף המאה השמינית לפנה"ס.

החפירות בעפל, נערכות בהנהלת ד"ר אילת מזר, מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים והחברה לפיתוח מזרח ירושלים. רשות העתיקות מכשירה את אתר החפירות כגן ארכיאולוגי פתוח לקהל. חפירות, פרסומן המדעי והכנת האתר כגן ממומנים על ידי דניאל מינץ ומרדית ברקמן מניו-יורק. הכתובת שהתגלתה בדצמבר 2012 מתפרסמת כעת לאחר שהושלם מחקר ראשוני שלה על ידי החופרת, על ידי פרופ' שמואל אחיטוב מאוניברסיטת בן גוריון, שחקר את הכתובת מן ההיבט האפיגראפי, ועל ידי ד"ר דוד בן שלמה מן האוניברסיטה העברית, שחקר את הרכב החומרים של החרס.

הכתובת נחרתה לפני הצריפה סמוך לשפת הקנקן, שרק שבר ממנו התגלה יחד עם שברים של עוד שישה קנקנים גדולים מאותו הטיפוס. השברים התגלו בתוך שקע בסלע, ושימשו בשימוש משני, כמילוי מייצב מתחת לרצפה השנייה בתוך מבנה גדול מן המאה העשירית לפנה"ס , ההולך ונחשף בחפירות. טיפוס זה של קנקן מתוארך למאות 10 - 9 לפנה"ס, והוא טיפוס מקומי שהיה בשימוש בממלכת ישראל. בצורתו יורש הקנקן הזה את הקנקן הגדול (הפיטס) מטיפוס "שפת הצווארון" האופייני לתקופה הכנענית המאוחרת. מבחינת הרכב הטין ישנו דמיון בין כל הקנקנים שהתגלו יחד עם הקנקן נושא הכתובת, וכולם מתייחסים למקור בהר המרכזי, ככל הנראה בקרבת ירושלים.

לדברי פרופ' אחיטוב, הכתובת אינה שלמה ויתכן שסובבה את כל הכתף של הכלי, בעוד החלק של הכתובת שהתגלה הוא למעשה רק סופה של הכתובת ואות אחת מתחילתה. הכתב אופייני למאות 11 – 10 לפנה"ס, הוא אינו עברי או פיניקי אלא יותר דומה למה שמכונה כתב פרוטו-כנעני, דהיינו הכתב הכנעני שהיה קיים בארץ במחצית השנייה של האלף השני לפנה"ס, קודם להתחזקות השלטון הישראלי והכתב העברי, במהלך המאה
ה-10 לפנה"ס.

הכתובת כתובה משמאל לימין וניתן לקרוא את האותיות: מ,ק (או אולי ר), פ,  ח,נ, אות שבורה אולי ל, ו-נ. האותיות גדולות בגובה של כ-2.5 ס"מ, ולמרות שלא ניתן להבין את הקריאה יש להניח שהיא מציינת את שם בעל הקנקן, או המען ממנו בא או אליו יועד, או שהכתובת מעידה על תכולתו של הקנקן. כיוון שהכתובת היא אינה עברית, ניתן להציע שנכתבה על ידי אחד מתושביה הלא ישראלים של ירושלים, אולי יבוסי, שהיוו חלק מאוכלוסיית העיר בימי דוד ושלמה.

 

 

כתובת נדירה מתקופת דוד המלך נתגלתה בירושלים על ידי חוקרי המכון לארכיאולוגיה