חוקרי מערות ישראלים, בראשות צוות מהאוני' העברית, הצליחו למצוא את מערת החוואר הארוכה בעולם בדרום ים המלח. אורכה הכללי עומד על מעל לקילומטר. החוקרים סיפרו בהתרגשות: "גילוי שדות המערות בחוף ים-המלח הוא אחד הגילויים המשמעותיים והדרמטיים ביותר בעבודת השטח במערות ישראל בשנים האחרונות"

מערות טבעיות בסלעי החוואר בחוף ים המלח מוכרות כבר עשרות שנים, בעיקר בשל העובדה שהתגלו בהן מגילות קומראן המפורסמות. מאז גילוי מערות קומראן התגלו עוד מספר מערות חוואר, אך מציאתן נחשבה אפיזודית ולא משמעותית במיוחד. במסגרת עבודת מחקר מקיפה שבוצעה לאחרונה על ידי צוות נרחב של חוקרים מהמרכז לחקר מערות שבאוניברסיטה העברית, ממועדון שוחרי המערות, מהמחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון ומהמכון הגיאולוגי לישראל, התגלו שלושה מקבצים גדולים המכילים אלפי מערות חוואר, בהן התגלו גם הארוכות והמפותחות מסוגן בעולם.

 

המערה המפותחת ביותר עד כה התגלתה בדרום ים המלח, כאשר הסוקרים היו בדרכם לבדיקת אתר אחר באזור. "בדרך אל היעד שמנו לב לפתח קטן בדופן של קניון חוואר עמוק. נכנסנו מסוקרנים, במטרה לבחון האם יש חלל מעבר לפתח. לא ערוכים ועם ציוד בסיסי בלבד מצאנו את עצמנו לאחר שש שעות זחילה כשאנו מנסים לצאת בטיפוס דרך פירים אנכיים. לא הכנו את עצמנו לכזאת מערה כי לא ידענו שיש מערות חוואר מפותחות כל כך", סיפר בועז לנגפורד, סטודנט לגיאולוגיה במכון למדעי כדור הארץ שבאוניברסיטה העברית ומערן במרכז לחקר מערות. לאחר שהחוקרים תיעדו את המערה וניסו לחשב את ממדיה, נמצא שאורכה 1380 מטרים.

המערות בחוואר נוצרות על ידי סחיפה של הסלע על ידי הנחלים החוצים את האזור. סוג זה של מערות מכונה מערות סחיפה ועל פי המוכר מהעולם הן נסחפות ונעלמות תוך שנים עד עשרות שנים בלבד, ולרוב הן אינן יוצרות חללים מפותחים. לשם השוואה, מערת הסחיפה השנייה באורכה בעולם כיום (אחרי המערה החדשה שהתגלתה בים המלח), על פי מידע שהתפרסם באתר רשימת המערות הגדולות בעולם, היא מערת "B&B - bed & breakfast", שנמצאת במחוז סן-חואן שבחלקו הצפון-מזרחי של ניו מקסיקו (דרום ארה"ב). אורך המערה 821 מ'. רק לאחרונה, מאז תחילת התיעוד השיטתי של מערות חוואר באגן ים המלח, התגלו מספר מערות גדולות כך שכיום שלוש מתוך עשר מערות הסחיפה הארוכות בעולם נמצאות בים המלח. העשירית ברשימה, דרך אגב, היא "מערת הקמח", מהמערות המוכרות ביותר בישראל.

"למיטב ידיעתנו, מערת החוואר שמצאנו היא הארוכה בעולם. נשמח מאוד להתעדכן מצוותים זרים במקומות אחרים בעולם אם ידוע אחרת", ציין השבוע פרופ' עמוס פרומקין מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית ומנהל המרכז לחקר מערות.

המערה החדשה שנמצאה בים המלח מציגה את הפוטנציאל העצום למציאת מערות חוואר ארוכות נוספות באזור זה. בבחינת תצלומי אוויר של אזור המערה אפשר להתרשם שמערה זו אינה תופעה חריגה במרחב, כאשר כל הנגר על פני השטח מתנקז לתת-הקרקע אל ערוצי זרימה ארוכים. התפתחותם של ערוצי זרימה אלו נלמדה במסגרת המחקר ונראה כי הם קשורים לתנאי השטח הכוללים סלע בלתי מלוכד, שיפועים נמוכים של פני השטח ומוליכות תת-קרקעית לאורך סדקים. לימוד התופעה נעשה גם על ידי חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון ומהמכון הגיאולוגי, תוך השוואה של המוכר מאגן ים המלח לתופעות דומות בכוכב מאדים. ד"ר עמית מושקין מהמכון הגיאולוגי לישראל הסביר כי "במחקר משותף עם מתניה חמאווי, עמרי פורת, יובל שטיינברג ופרופ' לירן גורן מאוניברסיטת בן גוריון וד"ר צפריר לוי מהמכון הגיאולוגי, מצאנו תבניות פני שטח אופייניות באזורים המושפעים ממערות החוואר באגן ים המלח. תבניות פני שטח דומות אותרו בעבר באזורים מסויימים על מאדים – דמיון המרמז על אפשרות להמצאות חללים תת-קרקעיים דומים גם בכוכב מאדים".

יצירת מערות החוואר מתקשרת גם לפעילות של אנשי עדת קומראן. נושא זה נחקר על ידי אנשי קמ"ט ארכיאולוגיה ביו"ש, רשות העתיקות, המרכז לחקר מערות ומועדון שוחרי המערות. החוקרים בחנו את התפתחותן של מערות החוואר במטרה לבחון האם נעשה בהן שימוש על ידי אנשי עדת קומראן, או שמא המערות התפתחו לאחר הפעילות האנושית בקומראן. לתובנות מעבודה זו יש השלכות אודות גודל האוכלוסייה שהשתכנה בקומראן ולאופי המגורים באתר, ומכאן גם לתובנות חדשות לגבי אופייה של הקהילה הייחודית שהשתכנה בקומראן. חיים כהן מיחידת קמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי מספר כי "במישור החוואר בקומראן קיימות כ-30 מערות קטנות. רוב חוקרי העבר שיערו כי כמעט כל המערות נוצרו באופן טבעי, ואנשי קומראן לא השתמשו בהן. במחקר הנוכחי השוונו בין מערות החוואר הקטנות בקומראן לבין המערות שנחקרו לאחרונה בנחל קדרון, והראנו כי רוב המערות נחצבו באופן מלאכותי על-ידי אנשי קומראן, או אנשים הקשורים להם".

למערות החוואר הארוכה שנמצאה יש גם חשיבות כבית גידול מרכזי לעטלפי חרקים באזור ים המלח. "אחת המערות שהתגלו בשנים קודמות, שנמצאת בחוף ים המלח ובמרכז מדבר יהודה, מאכלסת מאות או אלפים של נקבות עטלף מסוג יזנוב שנודד בין הכנרת לים המלח. ה"יזנוביות" בעלות הזנב מגיעות למערת החוואר ושם ממליטות את גוריהן. בישראל יש כמאה מיני יונקים, שליש מתוכם מיני עטלפים", מסביר לנגפורד.

לדברי אסף גייער, ממובילי סקירת המערה מטעם מועדון שוחרי המערות ודוקטורנט באוניברסיטת חיפה, חשיפת כל המערות באזור נמצאת רק בתחילתה: "ההבנה של היקף התופעה וגילוי שדות המערות בחוף ים-המלח הוא אחד הגילויים המשמעותיים והדרמטיים ביותר בעבודת השטח במערות ישראל בשנים האחרונות. אנו מבינים שיש בשטח עבודה רבה לנו ולדורות הבאים. יחלפו עשרות שנים עד לתיעודם המלא של כלל המערות באזור. גילוי המערות אף פותח כיוונים חדשים למחקר בכל הקשור לעיצוב הנוף, להתפתחות הטקטונית של האזור ולפעילות אנושית בעת העתיקה".

עמרי גסטר, ממועדון שוחרי המערות, שהיה שותף לכל תהליך מיפוי המערה, הסביר על השיטה שבה השתמשו החוקרים בשטח: "מבחינת עבודת המיפוי ותוצרי המיפוי של המערה אנחנו נמצאים בסטנדרט אחר ממה שנעשה עד עכשיו. יש לנו את היכולת היום ליצור מיפויים ברמת דיוק הרבה יותר גבוהה, בצורה קלה ומהירה יותר מבעבר, תוך שימוש באמצעים אלקטרוניים, תוכנות ואפליקציות מיוחדות שפותחו על ידי מערנים במיוחד למיפוי מערות. עיבוד החומר נעשה בצורה ממוחשבת עם תוכנה ייעודית בה ניתן ליצור מודלים תלת ממדיים של המערה יחד עם פני השטח והצגה של מספר מערות ביחד בצורה שלא התאפשרה בעבר". 

 

פרסומים בתקשורת:

ynet - https://www.ynet.co.il/article/HJSfaXLGv#autoplay

ישראל היום - https://www.israelhayom.co.il/article/791567

ערוץ 7 - https://www.inn.co.il/News/News.aspx/447192

 

פייסבוק ידיעות אחרונות - https://www.facebook.com/yediotahronot/photos/a.163280257033486/3881152091912932/?type=3