מחקר חדש שבחן את הקיטוב החברתי והפוליטי ועידוד הדה-הומניזציה ברשתות החברתיות התמקד בדף הפייסבוק של הראפר לשעבר ופעיל הימין יואב אליאסי "הצל", המונה כיום קרוב לחצי מיליון עוקבים ונחשב לאחד מעמודי הפייסבוק הפופולריים ביותר בישראל. בעמוד מתפרסמים בדרך כלל תכנים חדשותיים ופוליטיים, כפי שהם מובאים מנקודת מבטו של "הצל", והם מעוררים עשרות עד מאות תגובות של עוקבי העמוד המזוהים ברובם עם הימין והימין הקיצוני הישראלי. ההשתתפות של המשתמשים תומכי השמאל בדיונים בעמוד הינה מצומצמת מאוד, לעיתים לא קיימת בכלל. כאשר היא מתקיימת לרוב מדובר במתקפות הדדיות בין תומכי הקבוצות הפוליטיות המנוגדות. דפים דומים אחרים שניסו ללכת בדרכו של "הצל" נכשלו עד כה, ולא הצליחו לגרוף כמות זהה או קרובה של עוקבים. לכן, העמוד של "הצל" נחשב להצלחה מסחררת כיום ואף בעבר ברשתות החברתיות, החשיפה אליו גוברת מיום ליום והוא שואב אליו מדי יום עוקבים חדשים.
במחקר זה החליטו שלוש חוקרות - הדוקטורנטית טל אוריאן הראל ופרופ' יפעת מעוז מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית יחד עם ד"ר ג'סיקה כץ ג'יימסון מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת צפון קרוליינה בארה"ב - לבחון את התגובות לפוסטים שהופיעו בעמוד הפייסבוק של "הצל" בשנת 2017 כדי להבין כיצד התעצמה האיבה ברשתות החברתיות בין הקבוצות הפוליטיות בארץ, בצד הימני ובצד השמאלי של המפה הפוליטית, עויינות שהגיעה לנקודת שיא והפכה את מערכת היחסים בין הקבוצות לקשה מאוד לגישור, ואת הסכסוך ביניהן לעל סף בלתי-פתיר. החוקרות פרסמו את עבודתן האקדמית לאחרונה בכתב העת Social Media & Society.
דמותו של "הצל" פחות עניינה אותן, גם לא הפוסטים שלו, אלא רק התגובות לפוסטים שנכתבו על ידי עוקבי העמוד. החוקרות בחרו להתמקד דווקא בדף הפייסבוק של "הצל" בשנת 2017, כיוון שאז הוא הוגדר לראשונה כפלטפורמה המקוונת המובילה בישראל בהפצת דברי שנאה - על פי דו"ח השנאה של קרן ברל כצנלסון המנטר את גלי השנאה בשפה העברית ברשת. בנוסף, החוקרות ציינו במאמרן שהן החליטו לבדוק עמוד זה בשנת 2017 כיוון שבאותה שנה "העמוד דורג ברשימה של 20 עמודי הפייסבוק האינטראקטיביים ביותר בישראל, מבחינת מעורבות העוקבים".
התגובות שנחקרו על ידי החוקרות נכתבו על ידי עוקביו של "הצל" במהלך שתי תקופות - בין 14 ל-21 באפריל 2017, ובין ה-8 ל-15 בדצמבר 2017. החוקרות השתמשו באפליקציית Netvizz שמאפשרת איסוף של תגובות מדפי פייסבוק ציבוריים בלבד, כמו זה של "הצל". בשתי התקופות שנחקרו פורסמו בסך הכך 194 פוסטים, שקיבלו בסך הכל 51,126 תגובות. החוקרות ביצעו חיפוש אחרי תגובות שליליות, כשבין היתר, "חיפשנו אחר מילות מפתח כמו "שמאל" או "שמאלני", שנכתבו באיות הנכון שלהן או הופיעו עם שגיאות כתיב, חלקן שגיאות מכוונות המשמשות לעתים כביטויי גנאי נגד תומכי השמאל (למשל, השימוש בספרה אפס במקום אחת האותיות – 0מאל, איות שגוי שיש לו קונוטציה שלילית)" - כפי שצוין במאמר. לאחר שהסירו תגובות שחזרו על עצמן או תגובות שמכילות פחות מארבע מילים ולא היו בעלות ערך ממשי לחקירה, החוקרות הגיעו ל-2,870 תגובות רלוונטיות לניתוח, חלקן היו קשות מאוד לקריאה מבחינת הבוטות והאלימות המילולית.
התגובות שנבחנו, לדוגמה: "השמאלנים זה השטן שלנו בגלל שהם קיימים המדינה נהרסת והצבא נחלש" (13.12.2017); "מי שיבחר שמאל יביא לסופה של המדינה" (10.12.2017); "יש שעדיין לא הפנימו שהשמאל הוא האויב הכי המסוכן " (10.12.2017); " שאלוהים ייקח את כל השמאלנים, כל הצרות שיש במדינה זה בא מהם. הם נותנים יש חופשית למחבלים" (19.04.2017). "שמאלנים הם הסיבה העיקרית שיש לגיטימציה לטרור בעולם בכלל ובישראל בפרט " (10.12.17); "השמאל מלא בקונספירציות להפוך את המדינה למדינה פלסטינית, העונש שלהם יהיה גרוע יותר מהעונש שיינתן למחבלים" (10.12.2017); "השמאלנים עיוורים ומתאבדים. הם רוצים לקחת אותנו איתם במשאלת המוות שלהם" (18.04.2017); "אני בעד שיגרשו את כל השמאלנים וישללו מהם זכויות בארץ" (10.12.2017).
החוקרות ניתחו את התגובות באמצעות תיאוריית הזהות של טרל נורת'רופ המסבירה תהליכי הסלמה של סכסוכים, כדי להראות כיצד קבוצה הומוגנית אחת של משתמשי פייסבוק הופכת בהדרגה לסגורה, ומרחיקה פיזית ופסיכולוגית את מי שנתפס כ"אחר" ושונה ממנה - במקרה הזה את קבוצת 'השמאלנים'. ממצאי המחקר מדגימים כיצד במסגרת השיח הקבוצתי נוצרת נורמליזציה שלעויינות קשה כלפי הקבוצה הפוליטית הנגדית, אשר עלולה להיות מסוכנת להמשך השיח הדמוקרטי ברשתות החברתיות.
המודל של נורת'רופ מזהה ארבעה שלבים בתהליך ההסלמה של קונפליקטים - איום, עיוות, קשיחות ומיסוד הסכסוך. ככל שמתקדמים בשלבים, הסלמת הסכסוך המשתקף בשיח הופכת קשה יותר ויותר עד שמגיעים למצב בלתי-הפיך. בשלב הראשון (איום) יש גינוי של מעשיו, אמונותיו או ערכיו של האחר. בשלב השני (עיוות) נשללת הלגיטימיות, האמינות או המומחיות של האחר. בשלב השלישי (קשיחות) ישנה הקשחה של גבולות הקבוצה, ומתחזקת ההבחנה בין מי שמוגדר כחלק מהקבוצה, כלומר "אנחנו", ובין הקבוצה האחרת שמוגדרת כ"הם". בשלב האחרון (מיסוד הסכסוך) קיומו של הסכסוך מקובל על ידי כל חברי הקבוצה, כאשר כל קבוצה בוחרת מנהיגים המאמצים את העמדות הקיצוניות ביותר כדי לשמור על קו אידיאולוגי אחיד, ולהבטיח שלא יתקיימו ויתורים לקבוצה האחרת, שמודרת כליל מהשיח. לטענת החוקרות, מניתוח התגובות לפוסטים של "הצל", עדיין לא הגענו לשלב הרביעי והאחרון על פי המודל של נורת'רופ, אלא רק לשלב השלישי. המשמעות – הסכסוך שמשתקף בשיח בין הקבוצות הפוליטיות התדרדר למצב שהוא כמעט בלתי פתיר.
כיצד ניתן לפתור מצב שכזה? שיטה אחת, לטענת החוקרות, היא התערבות של גורם שלישי רב-עוצמה – כמו חברת פייסבוק עצמה, שתדאג להשבית עמודי פייסבוק בעלי תוכן פוגעני. "אנו לא בהכרח תומכות בפעולה זו, שכן תוכן פוגעני יכול לקבל פרשנות שונה בהתאם למי שמתבונן בו. סגירת דף עשוי לחזק את הסכסוך ואת הבדלי הכוח הקיימים", מציינות החוקרות במאמרן. אפשרות שנייה היא סיוע בקידום דפי פייסבוק שדואגים לקרב בין קבוצות שונות ויוצרים מרחב מקוון בו גורמים מנוגדים יוצרים תוכן משותף. דוגמה לעמוד פייסבוק כזה הוא "דיבור אחר", לו יש כיום מספר מצומצ
ם של עוקבים (מעל 5.4K). אפשרות נוספת היא שינוי האלגוריתם של פייסבוק כדי שיעודד חשיפת משתמשים למידע מגוון ודעות פוליטיות וחברתיות שונות. "בעוד שמחקרים קיימים אינם תומכים בכך שחשיפה מוגברת למידע ותצוגות מגוונות מגבירה את הפתיחות והקרבה בין קבוצות, ישנם אחרים שמדגימים כיצד פייסבוק יכולה להשתמש באלגוריתמים כדי לחבר אנשים באמצעות הצגת דבריהם האישיים על גבי הניוז פיד של יריביהם הפוליטיים – דבר שניתן ליישם באופן אסטרטגי כדי שידגיש את הדברים המשותפים ביניהם במקום את ההבדלים, ואולי בכך להפחית את הקיטוב", מסבירות החוקרות במאמרן.
החוקרות היו מודעות לבעיה מרכזית במחקר שלהן – התמקדות בעמוד פייסבוק יחיד שנוצר כדי לתת במה בעיקר למגיבים מהימין הקיצוני הישראלי, מבלי להציג את תמונת המראה שלו. "יודגש אפוא כי איננו מניחות אוטומטית שכל העוקבים של העמוד הזה מזוהים עם העמדות הימניות הקיצוניות ביותר בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ואנו יודעות שהפוסטים והתגובות שמתפרסמים בדף זה אינם מאפיינים את כלל משתמשי הפייסבוק", מבהירות החוקרות. "המחקר מוגבל בכך שהתעניינו לבחון ספציפית תופעות של קיטוב פוליטי ודה-הומניזציה, וזה השפיע על בחירת המדגם שלנו. איננו כוללות בניתוח שלנו עמוד פייסבוק מקביל בעל כמות זהה או דומה של עוקבים, מהקבוצה הפוליטית המנוגדת מהשמאל הישראלי, ולכן אנו קוראות להמשיך ולחקור את הסוגיה במחקר נוסף שיבחן תגובות ופוסטים בדפי פייסבוק של השמאל".
למאמר המדעי המלא: https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/2056305120913983?fbclid=IwAR1dl2-W95LEa0cL55y3x4Tr22psn1n-RoOs5hMAhSLFqB_cu3zg7F_RGrs
פרסומים בתקשורת: