מחקר מקיף חדש, Aiding Who? Humanitarian Aid and the Continuation of War by Other Means, מאת פרופ’ נטע ברק-קורן מהפקולטה למשפטים והמרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, וד"ר יונתן בוקסמן, חושף כיצד מערכות הסיוע ההומניטרי בעולם הופכות במקרים רבים למנגנונים שמחזקים משטרים מדכאים וארגונים חמושים.
החוקרים בחנו את הפער בין העקרונות ההומניטריים של האו"ם - אנושיות, נייטרליות, אי־משוא פנים ועצמאות - לבין יישומם בפועל, דרך מקרי מבחן שעסקו במוקדי סכסוך מתמשכים: סומליה, אפגניסטן, עיראק, סוריה, תימן, סודאן, אתיופיה ועזה. הממצאים מצביעים על דפוס חוזר של הסטת סיוע - Aid Diversion, בין אם באמצעות מיסוי, שוחד, העסקת מקורבים, או הפניית משאבים לגופים נאמנים לשלטון, והפיכתה לחלק "מנורמל" ממערך הסיוע, לעיתים תוך הסתרה מכוונת מתורמים וממפקדות הארגונים.
ניצול הסיוע ההומניטרי בידי ברוני המלחמה היא בעיה עקבית וחוזרת, שאינה מטופלת היום כהלכה בידי האו״ם והארגונים ההומניטריים, וטרם נמצא מודל אמין ויציב שיפתור אותה. החוקרים מציעים מודל חלופי, שיש לקוות שיוכל לשפר את ההתמודדות העולמית עם הבעיה – אם כי קרוב לוודאי שתידרש מידה לא מבוטלת של ניסוי וטעיה.