מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית מגלה כי לא רק המוזיקה מסייעת במצבים קיצוניים – אלא בעיקר מילות השירים. המחקר, שהתבסס על ניתוח של אלפי שירי התמודדות מרחבי העולם בזמן מגפת הקורונה, מצא קשר מובהק בין תוכן מילות השיר לבין המטרות הרגשיות של המאזינים – הפגת בדידות, פורקן, עידוד או חיבור פנימי והוא בוחן את הקשר בין שירים שאנשים בחרו כ"שירי התמודדות" לבין המטרות הרגשיות שהם ביקשו להשיג. בניגוד למחקרים קודמים שהתמקדו במאפיינים מוזיקליים (כמו קצב, סולם או עיבוד), מחקר זה מתמקד במילות השירים, מתוך הנחה שלמילים עצמן יש השפעה משמעותית על ויסות רגשי.
המחקר, בהובלת פרופ’ רננה פרס, פרופ’ רוני גרנות והסטודנטית לתואר שני עדי לוי, אשר פורסם בכתב העת Frontiers in Psychology, בוחן את כוחן של מילים בשירים התבסס על מסד נתונים ייחודי שנאסף במהלך הגל הראשון של הקורונה, וכלל 5,619 משתתפים מ־11 מדינות,2,804 שירים שונים שנבחרו כשירי התמודדות אישיים ושאלון שבדק את מטרות הרווחה הרגשית של המשתתפים (למשל: פורקן רגשי, הסחת דעת, שמירה על מצב רוח חיובי, הפגת בדידות, התחברות עצמית).
באמצעות טכנולוגיית Topic Modeling (NMF) נותחו מילות השירים והופקו 15 נושאים מרכזיים שנמצאו בשירים – ביניהם: נשמה, זמן, אובדן, שייכות, פרידה, תקווה ועוד, ונמצא קשר מובהק וספציפי בין תוכן השיר לבין המטרה הרגשית של המאזין.