תגלית חדשה מהחפירות במערת תנשמת שבמרכז ישראל משנה את תפיסתנו לגבי יחסי הגומלין בין בני אדם בתקופה הפליאוליתית התיכונה במזרח הקרוב. המערה, שהתגלתה כאתר עשיר בממצאים ארכאולוגיים ואנתרופולוגיים, חשפה מספר קברים של בני אנוש – הראשונים מהתקופה הפליאוליתית התיכונה שנתגלו מזה יותר מחמישים שנה.
המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Human Behaviour הוא הפרסום הראשון על מערת תנשמת ומציג עדויות חדשות לכך שניאנדרטלים והומו ספיינס שחיו באזור לא רק התקיימו במקביל, אלא אף חלקו היבטים מהותיים של חיי היומיום, טכנולוגיה ומנהגי קבורה. ממצאים אלו מדגישים את המורכבות של יחסי הגומלין ביניהם ומציעים כי הקשרים בין הקבוצות היו עמוקים ומשמעותיים יותר מכפי שהניחו בעבר.
החפירות במערת תנשמת, המנוהלות מאז 2017 על ידי פרופ' יוסי זיידנר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' ישראל הרשקוביץ מאוניברסיטת תל אביב, וד"ר מריון פרוו מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שואפות לבחון את טיב הקשרים בין הומו ספיינס לניאנדרטלים במזרח הקרוב של התקופה הפליאוליתית התיכונה. האם הם היו יריבים שהתחרו על משאבים, שכנים שלווים או אף שיתפו פעולה?
באמצעות שילוב נתונים מארבעה תחומי מחקר מרכזיים – ייצור כלי אבן, אסטרטגיות ציד, התנהגות סמלית ומורכבות חברתית – המחקר מצביע על כך שקבוצות אנושיות שונות, כולל ניאנדרטלים, קדם-ניאנדרטלים והומו ספיינס, היו מעורבות באינטראקציות משמעותיות. אינטראקציות אלו תרמו להעברת ידע ולאחידות התרבותית של האוכלוסיות. המחקר מציע כי קשרים אלו תרמו למורכבות החברתית ולחידושים התנהגותיים. כך למשל, מנהגי קבורה פורמליים החלו להופיע בישראל לפני כ-120,000 שנה, והם היו הראשונים בעולם, ככל הנראה כתוצאה מהתגברות הקשרים החברתיים. אחת התגליות המרתקות במערת תנשמת היא השימוש הנרחב בפיגמנטים מינרליים, ובעיקר אוכרה, שנראה כי שימשה לקישוט הגוף. ייתכן שהתנהגות זו שימשה להבחנה חברתית בין קבוצות שונות.