האלימות הגוברת בחברה הערבית גבתה מאות קורבנות בשנים האחרונות ולמרות המאמצים שנעשים, נדמה שהמדינה כושלת בהתמודדות עם הבעיה. האלימות מבוצעת ברובה על ידי גברים ובני נוער. כך, רוב המחקר, התיאוריה וההתערבות שנבנו להתמודדות עם אלימות מתמקדת בעיקר בזכרים. ומה עם הנשים והנערות בחברה הערבית? גם בנושא הכואב הזה הן נדחקות הצידה ולאחור, סובלות מהדרה כפולה - בתחילה על רקע אתני/לאומי ובשנית על רקע מגדרי. אם הן נערות בסיכון, סיכוי סבר שהן סובלות מהדרה משולשת.המחקר החלוצי של ד"ר לנא ג'יריס-לולו מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה מנסה להכיר, לחקור ולהרחיב את הידע הקיים בתחום ולאפשר לנו להכיר לעומק את מידת מעורבותן של נערות ערביות באלימות והגורמים המנבאים התנהגות כזו.בשיחה עם HUJICAST, מספרת ד"ר ג'יריס לולו על מחקרה, שיצא תחת הכותרת: "מעורבותן של נערות ערביות בסיכון בהתנהגות אנטי-סוציאלית ועבריינית". המחקר כלל 400 נערות מגיל 12 עד 21 מכל רחבי הארץ והתמקד בשלושה סוגי עבירות: אלימות פיזית קשה, אלימות מתונה ותוקפנות עקיפה.שוחחנו על המאפיינים הייחודיים לנערות הללו ועל גורמי הסיכון שיכולים להשפיע ולהגדיל את הסיכוי של הנערות לעבריינות: אפליה מגדרית, אפליה אתנית לאומית, עוני, התעללות מינית, ועוד. דברנו גם על גורמי החוסן שמגינים עליהן: דתיות, קרבה משפחתית וניטור הורי.המשמעות של ההתנסות באפליה אתנית, מעבר להיותה גורם המגביר מעורבות באלימות, נמצאה גם כמשתנה המגביר את ההשלכות השליליות של גורמי סיכון אחרים. לפי ממצאי המחקר, נערות ערביות מדווחות על התנסות גבוהה מאוד באפליה מגדרית בסביבתן (85.5%). מגמה דומה נמצאה לגבי אפליה אתנית-לאומית (79%) מצד גורמים שונים בציבור.נקווה שהמחקר החשוב של ד"ר ג'יריס-לולו יתרום לשיפור מצבן של הנערות האלה, ועל ידי כך לשיפור מצב החברה הישראלית בכלל.