שילוב של מאפיינים אישיותיים כגון היסמכות על אינטואיציה עצמית, אמונה בתיאוריות קונספירציה, "צורך בכאוס" וחוסר צניעות אינטלקטואלית, לצד מצב חריג של חוסר אמון חברתי מתמשך, מוביל לכך שאנשים בו-זמנית דוחים כל מידע קיים, מבוסס ואמין ומאמצים מידע חדש, מופרך לחלוטין, רק בגלל שהוא מהווה אלטרנטיבה.
ניסוי שנערך ע"י ד"ר רות מאיו והדוקטורנטית דבורה ניומן מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף פעולה עם פרופסור סטיבן לבנדובסקי מאוניברסיטת בריסטול באנגליה והתפרסם בכתב העת Personality and Individual Differences מהווה בסיס אמפירי ראשון לאפיון פרדוקס בו אנשים מקבלים מידע חדש, מופרך ככל שיהיה, ודוחים כל מידע קיים, מבוסס ואמין ככל שיהיה.
החוקרות שיערו כי הפרדוקס קשור באי-אמון, ולכן מדדו אותו בקרב קבוצה הידועה ברמת אי-אמון גבוהה – מתנגדי חיסון הקורונה בארה"ב תוך השוואה למשתתפים תומכי החיסון. כ-400 אמריקאים בגילאי 18-40, כמחיצתם תומכים בחיסוני הקורונה וכמחציתם מתנגדים לו, הוזמנו להשתתף בניסוי. עמדת המשתתפים כלפי החיסונים נמדדה מספר שבועות מראש, כך שהם לא היו ערים להיותה סיבה להזמנתם לניסוי. בניסוי, הוצגו בפני המשתתפים עשרה משפטים שאינם קשורים לאמונות או לעמדות קיימות. מחציתם תיארו עובדות נכונות, מוסכמות ומקובלות בנושאים כלליים שאינם מעוררי מחלוקת ויתר המשפטים הומצאו על-ידי החוקרות ותיארו "עובדות אלטרנטיביות" לעובדות מוסכמות, שלא מציעות כל הסבר או מוטיבציה לקבלתן. המשתתפים התבקשו לדרג כל משפט על סקלה שנעה בין "אמיתי" (ציון מספרי של 6) ל"שקרי" (ציון מספרי של 1). לאחר מכן, מילאו שאלונים נוספים שמדדו תכונות שנמצאו במחקרים קודמים כקשורות באמונה במידע אלטרנטיבי – היסמכות על אינטואיציה, אי-אמון, אמונה בתיאוריות קונספירציה, "צורך בכאוס" ו"צניעות אינטלקטואלית".
מהמחקר עולה כי בקרב קבוצת מתנגדי החיסון הפער בין דרוג האמת של עובדות לבין דירוג האמת של ״עובדות אלטרנטיביות״ היה קטן יותר (2.71) בהשוואה לזה שבקרב תומכי החיסון (3.27). ספציפית, מתנגדי החיסון האמינו יותר ל"עובדות האלטרנטיביות" (2.44) בהשוואה לתומכים בחיסון (1.98) והאמינו פחות לעובדות (5.13 בקרב מתנגדי החיסון לעומת 5.26 בקרב התומכים בו). הקבוצות נבדלו זו מזו גם בכך שמתנגדי החיסון נסמכו יותר על האינטואיציה שלהם, הפגינו רמת אי אמון כללית גבוהה יותר ואמונה גבוהה יותר בתיאוריות קונספירציה יחסית לתומכים בחיסונים. מתנגדי החיסונים גם היו בעלי צורך רב יותר בכאוס והפגינו פחות צניעות אינטלקטואלית.
לדברי החוקרות מאיו וניומן "ההשערה שלנו היא שהשילוב בין אי-אמון, מתן משקל רב יותר לאינטואיציה האישית וצניעות אינטלקטואלית נמוכה, מובילים לחשיבה פרדוקסלית שבה מצד אחד לא מאמינים למידע קיים, מבוסס ואמין ומצד שני נוטים להאמין לכל מידע חדש ומופרך, שכל מהותו הוא היותו אלטרנטיבה למידע הקיים״. עוד הן מוסיפות כי " טשטוש הגבולות בין אמת ושקר, פוגע בתפיסת המציאות המשותפת של כולנו".
פרסומים בתקשורת: הארץ