תרופה מיוון העתיקה מסוגלת להפחית את שיעורי התמותה מקורונה ב-50%

21 נובמבר, 2021
תרופה מיוון העתיקה מסוגלת להפחית את שיעורי התמותה מקורונה ב-50%

מחקר רפואי מקיף מגלה שתרופה וותיקה בשם ''קולכיצין'' משפרת את הטיפול בתחלואת קורונה חמורה ואף עשויה להוריד את שיעורי התמותה בחצי. "מדובר בתוצאה מפתיעה במיוחד, בגלל שזו תרופה עתיקה ומוכרת בטיפול במחלות דלקתיות אחרות לגמרי"

קולכיצין היא תרופה עתיקה שמקורה בצמח הסתוונית, שהיה ידוע כבר בימי קדם בתכונות הריפוי המיוחדות שלו והיא אחת התרופות הבודדות ששרדו עד לתקופה המודרנית. מחקר חדש, שהתפרסם לאחרונה בכתב העתEuropean Journal of Internal Medicine  בהובלת פרופ' עמיחי שטנר מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה, מנתח את כל החולים שטופלו בניסויים מבוקרים ומגלה כי התרופה העתיקה עם ההיסטוריה המיוחדת יעילה גם בטיפול בתחלואת קורונה חמורה.

קוליכיצין התרופה מיוון העתיקה. Towfiqu barbhuiya, unsplash

בעוד שבעבר הקולכיצין שימש לטיפול ומניעת התקפים של מחלת השיגדון ("גאוט") בלבד, תגלית בת כחמישים שנה שאושרה על-ידי מחקרים בתל השומר ובמרכז הרפואי הדסה הוכיחה כי קולכיצין יעילה מאוד גם נגד מחלה התקפית דלקתית על בסיס תורשתי, המכונה קדחת ים-תיכונית (FMF). מחלה זו שכיחה יחסית בקרב משפחות יהודיות מצפון אפריקה כמו גם תורכים, ארמנים וערבים. הקולכיצין יעילה מאוד לא רק נגד ההתקפים החדים ומניעתם, אלא גם בהגנה מפני סיבוך קשה של המחלה – אמילואידוזיס, הפוגע בכליות. בשנים האחרונות נערכו מחקרים גדולים ומבוקרים של קולכיצין כנגד תרופת דמה (פלצבו) ויעילותה הוכחה בשורה של מחלות נפוצות, עד כדי כך שהעלו אותה לרשימת 200 התרופות הנרשמות ביותר בארה"ב כיום.

האזכור הראשוני של הקולכיצין התגלה בפפירוס מצרי קדום שתוארך לשנת 1550 לפני הספירה, קודם ליציאת בני ישראל ממצרים, ובהמשך הייתה התרופה בשימושם של רופאים ביוון העתיקה, בתקופה הביזנטית, ושל רופאים ערבים לפני יותר מאלף שנים. לדבריו של פרופ' שטנר, "זו תרופה נוגדת דלקת שהייתה מקובלת למניעה וטיפול במחלת השיגדון – מחלה מטבולית תורשתית הגורמת להתקפי דלקת בגלל שקיעת גבישי חומצת שתן מוגברת בפרקים ובכליות".

"לאחרונה, ערכתי סקירה על השימושים המוכחים בקולכיצין במחקרים איכותיים מעשרים השנים האחרונות. המחקר הנוכחי מעלה שלושה שימושים חדשים ומבוססים לתרופה זו – כולל טיפול בנגיף הקורונה", מתאר פרופ' שטנר. שלושת השימושים העיקריים שנבחנו במחקר מגלים יעילות מרשימה של קולכיצין, בנוסף לכך שזו תרופה זולה, נסבלת היטב בדרך כלל ובעלת פרופיל בטיחות גבוה ויעילות מרשימה. במחקרים ותיקים ומבוססים, בהם בולט חלקו של פרופ' יהודה אדלר מישראל, נמצא שבצירוף לתרופה נוגדת דלקת לא-סטרואידלית, הקולכיצין יעילה מאוד בטיפול בדלקת קרום הלב (פריקרדיטיס) ובמניעת הישנויות שיכולות להוביל לתחלואה קשה. בדומה לכך, הטיפול יעיל גם במניעה ובטיפול בתסמונת של דלקת אוטו-אימונית של קרומי הלב והריאות המופיעה לא פעם לאחר אוטם שריר הלב, ניתוחי לב פתוח, ותיתכן גם אחרי צנתורים לטיפול בחסימות עורקי הלב, למניעת התקפי פרפור הפרוזדורים ("אבלציה") או להכנסת קוצב.

שימוש נוסף בקולכיצין מרתק עוד יותר. כידוע, חולים שעברו אירוע לב נמצאים בסכנה מוגברת משמעותית לאירוע חוזר ולשבץ מוחי, ומדובר בחולים רבים מאוד. במחקרים מהשנים האחרונות נמצא כי בזכות פעילותה האנטי-דלקתית על הרבדים הטרשתיים בעורקים, קולכיצין במנות יומיות קטנות מסוגלת להגן ביעילות על חולים אלה. רמת ההגנה הייתה עד כדי מניעת כמחצית מהאירועים החוזרים, וההשפעה המיטיבה המרשימה הזאת הושגה גם בחולים שכבר עברו צינטור טיפולי ונטלו טיפול מניעתי מיטבי על-ידי אספירין וסטטינים. "אלה חדשות חשובות עבור מספר גדול מאוד של חולים. בזכות התרופה נמנעו גם אירועי לב וגם אירועי שבץ מוחי והיא נסבלה היטב על-ידי רוב המטופלים. רק כאחד מ-10 נאלצו להפסיק את התרופה, בעיקר בגלל תופעת לוואי לא חמורה של שלשול. כרגע אנחנו ממתינים לתוצאות מחקרים נוספים בחולי טרשת עורקים ונקווה שאלה יאשרו את המגמה החיובית", מדגיש פרופ' שטנר.

באשר למגפת הקורונה העולמית, עד כה התפרסמו ארבעה מחקרים מבוקרים שבדקו את השפעת תוספת קולכיצין בכמעט 6,000 חולי קורונה. נמצא כי חולים שקיבלו קולכיצין הראו שיפור משמעותי במדדי קורונה חמורה, והחשוב מכל – חלה ירידה בתמותה בערך בשיעור של כ-50% לעומת אלה שלא טופלו בקולכיצין. פרופ' שטנר מסכם כי "בזכות המחיר הזול שלה ובטיחות השימוש בה, יעילות הקולכיצין בטיפול בקורונה היא בבחינת תגלית חשובה שתוכל לתרום מהותית לשיפור בתחלואה ובתמותה של חולים רבים, אם תאושר במחקרים נוספים. התוצאה מפתיעה במיוחד, בגלל שזו תרופה כה עתיקה ומוכרת לכאורה, שהולכים ומתגלים עבורה שימושים חדשים וייתכן שמחקרים עתידיים יבססו את התועלת שלה במצבים נוספים".

פרסומים בתקשורת: מעריב, ערוץ 7, בחזית, בימה, ישראל היום