הכתובת בת ה-3,100 שנה התגלתה ליד קרית גת, בחפירות של האוניברסיטה העברית בירושלים, רשות העתיקות ואוניברסיטת מק-קוורי בסידני. לדברי הארכיאולוגים, "כינויו של השופט גדעון בן יואש בתנ"ך היה ירובעל, אך אין לדעת אם הכלי שעליו נכתבה הכתובת בדיו, היה שייך לו"

לראשונה: כתובת מימי השופטים המתקשרת לספר שופטים, נחשפה בחפירה ארכיאולוגית בחורבת אל-ראעי, ליד קרית גת. הכתובת הנדירה נושאת את השם "ירובעל" בכתב האלף-בית, ומתוארכת לסביבות 1,100 לפנה"ס. היא נכתבה בדיו על גבי כלי חרס, ונמצאה בתוך ממגורה לאחסון שנחפרה אל תוך האדמה, והייתה מדופנת באבנים.

החפירות באתר, השוכן ביער שחריה של קרן קיימת לישראל, מתנהלות מדי שנה מאז שנת 2015, ועכשיו נערכת בו עונת החפירות השביעית. החפירות נערכות מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, רשות העתיקות, ואוניברסיטת מק-קוורי בסידני שבאוסטרליה, בניהולם של פרופ' יוסף גרפינקל, סער גנור, ד"ר קייל קיימר וד"ר גיל דוויס. המחקר נתמך על ידי ג'ואי סילבר, אהרן לוי, קרן משפחת רות מסידני, ומרכז רוג'ר וסוזאן הרטוג לארכיאולוגיה, במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית.

הכתובת נכתבה בדיו על פך – כלי אישי קטן עשוי חרס, בנפח של כ-1 ליטר, שיכול היה להכיל מוצר יקר כמו שמן, בושם או תרופה. נראה, כי – בדומה להיום, בעלי הכלי כתב את שמו על הכלי, על מנת שידעו כי הוא שייך לו.

הכתובת פוענחה על ידי האפיגרף פרופ' כריסטופר רולסטון מאוניברסיטת ג'ורג וושינגטון בוושינגטון די.סי. בכתובת רואים בברור את האותיות יוד (שבורה בחלקה העליון), ריש, בית, עין, למד, ושרידי אותיות נוספות, המעידות שהכתובת הייתה ארוכה יותר.

לדברי פרופ' גרפינקל וגנור, "השם ירובעל מוכר במסורת המקראית בספר שופטים, כשמו השני של השופט גדעון בן יואש. תחילה, גדעון מוזכר כמי שנלחם בעבודת אלילים וכמי ששבר את מזבח הבעל וכרת את האשרה. לאחר מכן, הוא נזכר במסורת המקראית כמי שנלחם במדיינים שהגיעו מעבר הירדן, ונהגו לבזוז את יבול האיכרים. לפי הכתוב, גדעון התארגן עם צבא מצומצם של 300 איש והתקיף את המדיינים בשעות הלילה באזור מעיין חרוד. לאור המרחק הגיאוגרפי בין השפלה ועמק יזרעאל, יתכן שבכתובת מוזכר ירובעל אחר, ולא גדעון של המסורת המקראית, איך אין לשלול את האפשרות כי הכלי היה שייך לגדעון השופט. על כל פנים, מסתמן כי השם ירובעל משקף מציאות מימי השופטים, בה היה שם זה מקובל".

כתובות מתקופת השופטים הן נדירות ביותר, וכמעט שלא מוצאים כמותן בארכיאולוגיה של ארץ ישראל. כתובות ספורות שנחשפו בעבר נשאו מספר אותיות, שלא ניתן היה לקשר ביניהן. זו הפעם הראשונה שהשם ירובעל נמצא כממצא ארכיאולוגי מחוץ למקרא - בשכבה ארכיאולוגית, המתוארכת לסביבות 1100 לפנה"ס, ימי השופטים.

"כידוע, יש ויכוחים גדולים האם המסורת המקראית משקפת מציאות ונאמנה לזיכרונות היסטוריים מימי השופטים ומימי דוד", אומרים החוקרים. "השם ירובעל מופיע במסורת המקראית רק בתקופת השופטים, ועתה הוא נחשף גם בממצא הארכיאולוגי, בשכבה מימי השופטים. באופן דומה, השם אישבעל מופיע במסורת המקראית רק בימי דוד המלך, והוא נמצא בחפירות חורבת קיאפה באתר מימי דוד המלך. זהות שמות האנשים בתנ"ך ובכתובות המתגלות בחפירות ארכיאולוגיות, מעידה על השתמרות זיכרון שעבר מדור לדור".     

כתובת ירובעל תורמת אף להבנת התפשטות כתב האלף-בית במעבר מהתקופה הכנענית לתקופה הישראלית. כתב האלף-בית התפתח על ידי הכנענים בהשפעה מצרית בסביבות שנת 1,800 לפנה"ס, בתקופת הברונזה התיכונה. בתקופת הברונזה המאוחרת, בשנים 1,150-1,550 מוכרות בארץ ישראל רק כתובות בודדות, שרובן נתגלו בתל לכיש, הסמוך למושב לכיש של ימינו. נראה, כי העיר הכנענית לכיש, הייתה המרכז בו התקיימה והשתמרה מסורת הכתיבה של כתב האלף-בית. לכיש הכנענית נהרסה בסביבות 1,150 לפנה"ס, ונשארה שוממת במשך כ-200 שנה. לפיכך, לא היה ברור עד כה היכן השתמרה מסורת הכתיבה באלף-בית לאחר חורבן לכיש.

הכתובת שנחשפה, מעידה כי בחורבת אל ראעי, שמיקומה היה כ-4 ק"מ מלכיש ואשר הייתה האתר המרכזי באזור בתקופת השופטים, השתמרה מסורת הכתיבה, במעבר מהתרבות הכנענית לתקופה של ממלכות ישראל ויהודה. בתקופת המלוכה, מהמאה ה-10 לפנה"ס, מוכרות באזור השפלה כתובות נוספות: שתי כתובות מחורבת קיאפה, וכתובות באתרים תל צפית ותל בית שמש.

לסרטון:

פרסומים בתקשורת: ynet, הארץ, ישראל היום, מעריב, וואלה, כאן 11, מקור ראשון, N12, JDN, News1, סרוגים, ערוץ 20, ערוץ 7 - מבזק, mivzaklive, 0404