שלושת החוקרות המובילות במחקר, מהאונ' העברית ואונ' בר אילן, קובעות: "המחקר מראה כי הריון עשוי לתרום לחוסן הנפשי בעתות משבר ולחץ"

כיצד מגיפת הקורונה והתפשטותה בעולם משפיעה על נשים בהריון? המחקרים שפורסמו עד כה הציגו תוצאות סותרות. מצד אחד, ישנם מחקרים המצביעים על כך שנשים לפני לידה נמצאות בסיכון גבוה לפתח בעיות נפשיות בעקבות מצבי לחץ קיצוניים, ביניהם קורונה. מצד שני, מחקרים אחרים ציינו כי מתפתח חוסן טבעי בקרב נשים בהריון ואחרי הלידה, בעיקר לאחר התרחשות של אסונות טבע. זאת ועוד, בחודשי התפרצות הקורונה בשנה שעברה התפרסמו מחקרים שהסיקו כי נשים בהריון סבלו במהלך המגיפה משיעורי חרדה ותסמיני דיכאון גבוהים יותר, בהשוואה לנשים שהיו בהריון לפני הופעת המגיפה. האמנם?

ד"ר ענבל ראובני מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והיחידה לפסיכיאטריה במרכז הרפואי הדסה, הדוקטורנטית קרן ירמיה מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, וד"ר שיר אציל מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, ערכו מחקר שבחן את מצבן הנפשי של נשים ישראליות אשר היו בהריון בזמן מגיפת הקורונה. המאמר שלהן, יחד עם הממצאים המפתיעים שהתקבלו, פורסם בכתב העת הנחשב "International Journal of Environmental Research and Public Health".

המחקר בחן תסמיני חרדה ודיכאון בזמן הסגר הראשון של מגיפת הקורונה באמצעות שאלונים שהופצו בקרב 1,114 נשים בהריון (רובן בטרימסטר השלישי), ו-256 נשים שאינן בהריון. בין היתר נלקחו בחשבון משתנים כגון סוציו-דמוגרפיים כמו גיל, שנות השכלה, תעסוקה, ומצב משפחתי. בנוסף, נערך שאלון ייחודי שבחן את מידת הלחץ הקשור בהריון בהקשר של הקורונה בקרב נבדקות בהריון, ובפרט את המתח הקשור בהכנות ללידה ולתקופה שלאחר הלידה בצל הקורונה והמצוקה הקשורה לדאגות לגבי הידבקות בקורונה בהריון ולאחר הלידה. נבדקה גם התמיכה החברתית מהמשפחה או מהחברים, והתמיכה מבן הזוג. המחקר גם עקב אחרי הרגלי התזונה של הנבדקות, נטילת ויטמינים, פעילות גופנית ושינה מספקת.

תוצאות המחקר הראו כי נשים הרות סבלו פחות מתסמיני דיכאון מנשים שאינן בהריון. "'להיות בהריון הוא משתנה שמנבא באופן משמעותי רמות נמוכות של תסמיני דיכאון", קובעות החוקרות במאמרן. וכך, 15.6% מהנשים ההרות הראו תסמינים ניכרים של דיכאון, לעומת 21.9% מהנשים שאינן בהריון. בנוסף, נשים בהריון חששו פחות מכך שנדבקו בקורונה, גם מבלי שאובחנו (17.4%), בהשוואה לנשים שאינן בהריון (28.5%). נשים בהריון ציינו כי יש להן יותר תמיכה חברתית ממשפחתן ומבן זוגן לעומת נשים שאינן בהריון. בנוסף, נשים בהריון הקפידו יותר על בריאותן במהלך המשבר ואף הקפידו על תזונה, שעות שינה ופעילות גופנית יותר מאשר נשים שאינן בהריון. לא נמצאו הבדלים מובהקים ברמות החרדה והסטרס הכללי בין נשים בהריון לעומת נשים לא בהריון.

בנוסף, מצאו החוקרות כי קשיים כלכליים ותעסוקתיים במהלך ההריון מהווים גורם סיכון להתפתחות תסמיני דיכאון. מסיבה זאת, לדברי החוקרות, יש לציין לשבח את העובדה שבישראל קיימת חופשת לידה בתשלום בשל העובדה שדאגה לרווחה הכלכלית של האם אינה רק סוגיה סוציאלית, אלא עשויה להיות קריטית גם עבור בריאות האישה ההרה. "בישראל נשים בהריון מוגנות בחוק מפני פיטורים במהלך ההריון ובתקופה שלאחר הלידה, והן זכאיות לחופשה בתשלום ב-14 השבועות הראשונים לאחר הלידה. קיימות עדויות אמפיריות שמניעת מצוקה כלכלית מגנה מפני הופעת תסמיני דיכאון ומגבירה את החוסן הנפשי בקרב נשים הרות, במיוחד לאור ההשפעות הכלכליות והפסיכו-סוציאליות המזיקות של מגפת הקורונה״. מסקנה זו נתמכת על ידי ממצאים עכשוויים שנמצאו במחקרים שבוצעו בקנדה, שהראו שנשים בהריון בעלות הכנסה גבוהה היו בסיכון נמוך יותר לחוות מצוקה ותסמינים פסיכיאטריים במהלך המגפה. יישום מדיניות הקשורה לביטחון תעסוקתי והכנסה יציבה עבור נשים בהריון עשוי לשמש כגורמים מגנים ולשפר את בריאותן הנפשית", קובעות החוקרות.

"מחקר זה חשוב ומשמעותי מכיוון שבאמצעותו נחקרה קבוצה גדולה יחסית של נשים, לאורך זמן קצר, מה שמקל על חקירת ההשפעות הספציפיות של משתנים הקשורים למגפת הקורונה", הסבירו החוקרות בשלב המסקנות במאמרן. "לאור ממצאינו, ניתן לטעון כי רשתות התמיכה החברתית והכלכלית הקיימות בישראל בקרב נשים בהריון חזקות דין - והעצימו את החוסן לדיכאון בקרב אותן נשים במהלך המגפה. יתר על כן, המחקר מראה כי הריון עשוי לתרום לחוסן הנפשי בעתות משבר ולחץ". החוקרות עובדות כעת על ניתוחי המשך בקרב המדגם, לאחר שעקבו אחר התמורות הנפשיות שהתחוללו באותן נשים לאורך השנה האחרונה ולאחר שהנשים ילדו.

למאמר המדעי: https://www.mdpi.com/1660-4601/18/8/4298/htm

לפרסום בתקשורת: וואלה, שלושה שיודעים,