המודל שפיתחו החוקרים יכול כבר כעת לשמש חקלאים ישראלים לטובת שימוש מושכל ומידתי בקוטלי חרקים. פרופ' מורין: "אי אפשר להתעלם מהכוח הפוטנציאלי שיש לכלי זה בהפחתת הנזק הסביבתי הרב הנגרם משימוש מופרז ולא יעיל בקוטלי חרקים כימיים"

חרקים מזיקים גורמים לנזקים כלכליים עצומים בחקלאות ברחבי העולם. חקלאים מתמודדים עם חרקים אלו בעזרת שימוש אינטנסיבי בכימיקלים, דשנים וחומרי הדברה, הפוגעים במזיקים אך יוצרים במקביל נזק סביבתי גדול. בשנים האחרונות מתחזקת גישה חדשה לאופן הטיפול במזיקים ובה החקלאים עושים שימוש בכלים שונים על מנת לקבל מידע לגבי המזיקים האפשריים בשדותיהם. בעזרת כלים אלו חקלאים יכולים לקבל החלטות מבוססות יידע בנוגע לשאלות מתי לרסס ובאיזו מידה, וכך גם פוחת הנזק הסביבתי בצורה משמעותית. עם זאת, המודלים הקיימים פותחו עבור אזורים עם תנאים שונים מישראל, ולכן אינם מותאמים לטמפרטורות האופייניות לאזורינו, ואין באפשרותם לדייק בתנאים של גלי חום קיצוניים, למשל.

במחקר חדש שפורסם בכתב העת "Ecological Modeling" ובוצע על ידי תלמידת המוסמך עיינה נטע בהובלת פרופ' שי מורין מהמחלקה לאנטומולוגיה ופרופ' אפרת מורין מהמכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית, בשיתוף עם ד"ר ליאורה שלתיאל, חוקרת במו"פ צפון במכון המחקר מיגל. החוקרים בנו מודל לחיזוי התפתחות האוכלוסיות של אחד החרקים המזיקים ביותר בחקלאות העולמית,  "כנימת עש הטבק" (Bemisia tabaci). המודל מאפשר לבצע תחזיות לגבי קצב גידול האוכלוסייה על בסיס נתונים מטאורולוגיים מתחזיות מזג אוויר.

בשלב הראשוני החוקרים התמקדו בהתאמת המודל, הנבנה על בסיס נתונים מניסויי מעבדה בטמפרטורות קבועות, לסביבת השדה שבה שונות הטמפרטורה היומית גדולה. לאחר בניית המודל הראשוני, החוקרים ביצעו סדרת ניסויים בתנאי שדה בעמק החולה. לצורך כך, הם נעזרו במגוון של צמחים פונדקאים, הנפוצים בשדות העמק בחודשים מרץ-אוקטובר, חודשים בהם הכנימה משגשגת באקלים הישראלי. הם אספו תצפיות לגבי מצב הכנימה מפקחיות מזיקים הפועלות בעמק החולה והשוו אותן לתחזיות של המודל לאורך עונת גידול שלמה.

מהממצאים עולה שהמודל מתאים לחיזוי מדויק של קצב ההתפתחות של אוכלוסיות החרקים בשדה. חקלאים ישראלים יכולים כבר כעת להשתמש במידע על מנת לקבל החלטות המאפשרות שימוש מושכל ומידתי בקוטלי חרקים. אחת הדוגמאות הבולטות היא חיזוי הדור השלישי של אוכלוסיית החרקים, שהתאים לזמן שבו הפקחיות ציינו התחלה של התבססות האוכלוסייה, וחיזוי הדור החמישי של אוכלוסיית החרקים, שהתרחש באותו זמן בו הפקחיות המליצו על ריסוסים כנגד הכנימה. מחקר זה פורץ דרך ומציג מודל התורם להתייעלות הפעילות החקלאית, כמו גם להפחתת הנזק הסביבתי בישראל הנגרם כתוצאה משימוש עודף ולא מתוזמן (עם פעילות החרקים בשדה) בחומרים כימיים.

המשך הפרויקט כולל שילוב המודל עם תחזיות מזג אויר עונתיות המתקבלות בתחילת האביב. מכיוון שלא ניתן לחזות את הטמפרטורה בצורה מדויקת, התחזיות משולבות בכלי הנקרא "מנוע מזג אויר", המייצר סדרות רבות של נתוני טמפרטורה אפשריים לכל תחזית. משילוב של הסדרות הללו עם מודל התפתחות האוכלוסיות מתקבל התרחיש העונתי הסביר ביותר להתפתחות החרקים המזיקים וגם הסיכויים לתרחישים נוספים, כולל התפרצויות של המזיק במהלך העונה.

פרופ' שי מורין משתף: "אי אפשר להתעלם מהכוח הפוטנציאלי שיש לכלי זה בהפחתת הנזק הסביבתי הרב הנגרם מדי שנה משימוש מופרז לעיתים ולא יעיל בקוטלי חרקים כימיים. בהמשך הפרויקט אנו מתכננים להקים מערכת מידע נגישה לחקלאים, בה ניתן יהיה לקבל תחזיות לגבי מצב האוכלוסייה העתידי על בסיס נתונים מתחזיות מטאורולוגיות עונתיות. הכלי שפיתחנו במחקר יוכל לשמש מקבלי החלטות, כמו למשל רשויות ממשלתיות, פקחי מזיקים או מגדלים בתכנון עונתי של מחזור גידולים ובניטור ובקרה של המזיקים לאורך העונה".

לפרסום המדעי:  https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0304380020304658?...

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/article/Skxr11xfBO