במחקר שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומהמכון הווטרינרי ע"ש קימרון במשרד החקלאות נמצא כי חמורים רבים בישראל נחשפו במהלך חייהם לטפיל  Toxoplasma gondii, שעלול להיות מסוכן לנשים בהיריון. זהו המחקר האפידמיולוגי הראשון שביקש לבחון מה מידת החשיפה של חמורים בישראל לטפילי טוקסופלזמה, ובו נמצאה עדות לחשיפה לטפיל ב-94% מהחמורים

כל אישה בהיריון שמגיעה לפגישה עם רופא נשים מוזהרת כבר מהפגישה הראשונה מפני הטפיל החד-תאי Toxoplasma gondii, שעלול לגרום להפלה או לפגיעה בעובר. זהו טפיל אשר נפוץ ברוב העולם, וגם בישראל, ועשוי להדביק מגוון רחב של בעלי חיים. לבעלי חיים ממשפחת החתוליים חלק חשוב במחזור החיים של הטפיל, שם הוא מתרבה במערכת העיכול ויוצר ביצים המופרשות בצואת החתול. בעלי חיים אחרים ואדם שיחשפו לטפילים אלה עשויים להדבק, אך שם הטפיל לא נשאר מוגבל למערכת העיכול ועשוי ליצור ציסטות בשרירים, במח או ברקמות גוף אחרות. ציסטות אלה עשויות להדביק כאשר בעל חיים אחר ניזון מבשר נגוע. עיקר ההדבקה בבני אדם הוא מאכילת בשר שאינו מבושל מספיק.

רוב בעלי החיים והאנשים שנדבקים בטוקסופלזמה לא מראים סימני מחלה. אך במקרים נדירים, בעיקר של קשישים, חולים וילדים צעירים עם מערכת חיסון מדוכאת הנמצאים בסיכון מוגבר, עשויים להתפתח סימנים שכוללים חום, חולשה, כאב שרירים או סימנים עצביים. הדבקה בזמן הריון (ובעיקר בתחילת ההיריון) עשויה להוביל להפלה או לפגיעה בעובר. סימנים דומים עשויים להיגרם גם בבעלי חיים אחרים שנדבקו וטוקסופלזמה הוא גורם משמעותי להפלות בצאן.

במחקר חדש אשר פורסם בכתב העת הרפואי MDPI-animals, מטעם חוקרים מבית הספר לרפואה וטרינרית באוניברסיטה העברית בשיתוף עם חוקרים מהמכון הווטרינרי ע"ש קמרון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, נמצאה רמת חשיפה גבוהה במיוחד לטפיל טוקסופלזמה בקרב חמורים בישראל. הבדיקה בוצעה באמצעות סקר סרולוגי לנוכחות נוגדנים כנגד הטפיל בחמורים בריאים.

חמורים בישראל לרוב מוחזקים בפינות חי או על ידי אנשים פרטיים ובחלק מהמקרים משמשים כבהמות עבודה. אין הרבה מידע על תפוצת מחלות מדבקות בקרב חמורים בישראל. כיוון שקשה לאתר חמורים בודדים המוחזקים אצל אנשים פרטיים, התמקד המחקר בבדיקה של כ-100 חמורים, שמחציתם הוחזקו בעמותות שיקום בישראל ומחציתם הובאו לטיפול וטרינרי של עמותה המספקת שירותים לבעלי חמורים ברשות הפלסטינית. מדובר, למעשה, במחקר האפידמיולוגי הראשון שביקש לבחון מה מידת החשיפה של חמורים בישראל לטפילי טוקסופלזמה, ובו נמצאה עדות לחשיפה לטפיל ב-94% מהחמורים.

לטענת החוקרים, המשמעות הקלינית של חשיפה גבוהה לטפילים אלה בקרב החמורים עצמם אינה ברורה וצריכה להיבדק בהמשך. כל החמורים שנדגמו במחקר היו בריאים, ולא הראו סימני מחלה כלשהי. ראוי לציין כי גם בדיווחים אחרים ממקומות שונים בעולם לא תועדו עד כה מקרים קליניים של טוקסופלסמוזיס בחמורים.

"המצאות הטפילים בקרב חמורים בישראל גבוהה, וגבוהה מההמצאות שתוארה במינים אחרים של יונקים באזור. חמורים בישראל משמשים, לעיתים, כבהמות עבודה, הם נפוצים יותר בכפרים ערביים ובדואים ולעתים קרובות זוכים לטיפול וטרינרי מינימלי, בהשוואה לסוסים. החשיפה הגבוהה לטפיל עשויה להיות תוצאה של תברואה לקויה בשילוב עם נוכחות של חתולים משוטטים", מציינים החוקרים במאמר. עבודות קודמות גם הראו קשר בין מצב סוציו-אקונומי נמוך ליתר חשיפה לטפיל בבני אדם. בארץ, המצאות הטפיל שתועדה בבני אדם הייתה גבוהה יותר באוכלוסייה הערבית (60.4%) בהשוואה לבדואים (27.5%) או ליהודים (19.9%), ודומה לזו שדווחה בבני אדם בלבנון (62.2%). ההמצאות הסרולוגית עולה עם הגיל (כיוון שמדובר על חשיפה בעבר ולא בהכרח על הדבקה חדשה) ולאחרונה נמצא שיעור של 96% חשיפה לטפיל במגזר הערבי בישראל בקרב אנשים ונשים שחצו את גיל 60.

"נוגדנים כנגד טוקסופלזמה ב-94% מהחמורים זה מספר גבוה מאוד, המעיד כי רוב החמורים שנבדקו נחשפו במהלך חייהם לטפיל, אך לא ברור בדיוק מתי זה קרה", מסכמת ד"ר תירוש-לוי את הממצאים. "עשוי להיות קשר בין ההמצאות הגבוהה שמצאנו לכך שהחמורים שדגמנו היו מעמותות שבמקרים רבים מקבלות חמורים שהוחזקו בתנאים ירודים לשיקום. ייתכן וסקר דומה בחמורים שכל חייהם טופלו והוחזקו בתנאים יותר מוקפדים יוביל לתוצאות שונות. חשוב לזכור שהטפיל אינו עובר מאדם לאדם וגם לא מחמור לאדם. הדרך היחידה להדבק מחמורים נגועים היא דרך אכילת בשרם".

אף על פי שצריכת בשר חמורים או סוסים אינה שכיחה באזורנו, זיהום שנגרם מאכילת בשר נגוע בטפילי טוקסופלזמה הוא עדיין מקור פוטנציאלי להעברת מחלות. בנוסף, ההמצאות הגבוהה בחמורים עשויה לשקף חשיפה פוטנציאלית גבוהה גם במינים נוספים של חיות משק או חיות מזון שחיות בסמוך או בתנאים דומים.