אחרי רצף של דחיות שוגר הלילה (3.9.20) מגינאה הצרפתית  הננו-לוויין הישראלי שמכיל מעבדה זעירה, דידו-3 שיוצרה על ידי חברת ספייס-פאמרה. הלוויין יאפשר את קיומם של ארבעה ניסויים בתחומי הרפואה, הביולוגיה והכימיה שיספקו מידע חדש על מחלות ומניעתן, מידע שלא היה מתקבל בתנאי הכבידה הקיימים על פני כדור הארץ. ארבעת הניסויים תוכננו בקפידה על ידי ארבעה צוותים של מדענים מישראל ומאיטליה, כשבכל ניסוי שותפים חוקר ישראלי וחוקר איטלקי. במשרד המדע והטכנולוגיה הודיעו כי המעבדה הממוזערת תאפשר לכל מדען לערוך את הניסוי בצורה עצמאית, נגישה, בטוחה ובשליטה מלאה מרחוק.

אחד הפרויקטים הניסויים במעבדה הוא של פרופ' אלסנדרו דזידרי מהפקולטה לביולוגיה באוניברסיטת טור-ורגטה שברומא ופרופ' איתמר וילנר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שיבדקו את שינוי תצורת מבני ה-דנ"א ותפקידם בחלל. הניסויים בפרויקט זה צפויים לספק מידע על השפעות המיקרו-כבידה על המבנה ותכונות התפקוד של חלבוני G4 וחשיבות הקשר שלהם לתהליכים ביולוגיים. החוקרים מאמינים כי המחקר שלהם יוכל לסייע בהבנת תהליכי הזדקנות וכן במניעת תהליכים סרטניים.

פרופ' שרה אייל, שעוסקת בשיגור ניסויים לחלל ונכחה בשיגור ממשרדי ספייס-פארמה בישראל, ציינה כי "ברגע מדהים אחד צפינו בתוצאות עבודתם של מדענים ומהנדסים שנמשכה למעלה משנה ממריאה לחלל. נפלא בעייני שניסוי של חוקרי האוניברסיטה העברית מקיף כעת את כדור הארץ ויכול להניח את הבסיס לרפואת חלל כתחום מחקרי חדש באוניברסיטה".

תוצאות הניסויים ישודרו לתחנת הקרקע של ספייס-פארמה בשוייץ ומשם יועברו לחוקרים בישראל. החוקרים ינתחו את הממצאים במעבדות בארץ ועל סמך המידע שיקבלו הם ישודרו פקודות להמשך הניסוי בחלל בזמן אמת. במקביל, יבצעו החוקרים את הניסויים במערכת זהה על הקרקע. החוקרים מאמינים כי ההבדלים בין הניסויים בתנאים השונים אמורים לספק מידע ייחודי שעשוי להוביל לפריצות דרך משמעותיות. 

בסרטון למטה - רגע השיגור לחלל.

פרסומים בתקשורת:

Ynet: https://www.ynet.co.il/article/rygYLkCmD

מעריב: https://www.maariv.co.il/business/tech/Article-787715