שלושה חוקרים מהאוניברסיטה העברית זכו במענקי מחקר יוקרתיים מטעם קרן המחקר של האיחוד האירופי  

המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי (ERC) הכריזה היום (ה') על תמיכתה ב-7 הצעות מחקר ישראליות, 3 מהן בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית. שלושת חוקרי וחוקרות האוניברסיטה העברית שיקבלו השנה את המענק, יצטרפו לעשרות חוקרים אחרים של האוניברסיטה שקיבלו את המענק בשנים הקודמות 

מקבלי המענקים מהאוניברסיטה העברית הם: 

פרופ' ניר פרידמן מביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב ומהפקולטה לרפואה, בזכות מחקרו העוסק ב"אבחון של דלקת כבד אוטואימונית באמצעות ביופסיה נוזלית". פרופ' פרידמן הינו חלוץ בתחום הביולוגיה החישובית, המשלב בין תחום מדעי המחשב לבין ביולוגיה ורפואה. מחקריו מתמקדים בפיתוח טכנולוגיות חדשניות, מודלים מתמטיים וכלי בינה מלאכותית לניתוח מידע רפואי וביולוגי. עבודתו פורצת הדרך כוללת פיתוח שיטות למדידות ברזולוציה של תאים בודדים ויישומים ברפואה מותאמת אישית. תרומותיו המשמעותיות לתחום זכו להכרה בינלאומית ופתחו אפשרויות חדשות במחקר הגנום האנושי ובטיפול רפואי מתקדם. 

פרופ' איתן גלון מהפקולטה לרפואה, עבור מחקרו על "טיפול בדלקת לבלב חריפה על ידי ביטי FGF21". פרופ' גלון הינו המייסד והמנהל של המכון לטיפול גני ותאי בבית החולים הדסה, אותו הקים ב-1998 והוא נותר המכון היחיד מסוגו בישראל. עבודתו של פרופ' גלון מתמקדת בקידום המחקר והיישומים הקליניים בטיפול גנטי, והוא שימש לאחרונה כמתאם ומנטור לתוכנית MD-PhD של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית. 

פרופ' איילת לנדאו מהמחלקה לפסיכולוגיה ומהחוג למדעי הקוגניציה והמוח, בזכות המצאת פלטפורמת מחקר ופיתוח התערבות לשיפור סנכרון בין אישי של אנשים עם אוטיזם. מחקרה של פרופ' לנדאו מתמקד בנוירוביולוגיה קוגניטיבית של קשב ותפיסת זמן. במעבדתה, היא חוקרת כיצד המוח מקודד את מעבר הזמן, מה קובע את משך התפיסות שלנו, ואיך מתפזר הקשב החזותי לאורך זמן. בנוסף, היא בוחנת את המנגנונים המאפשרים לנו לבחור ולעבד מידע רלוונטי תוך צמצום מידע לא רלוונטי. פרופ' לנדאו משתמשת בשיטות פסיכופיזיות ובטכניקות פיזיולוגיות לא פולשניות כמו EEG ו-MEG כדי לחקור שאלות אלו, במטרה להעמיק את הבנתנו בתהליכי תפיסה וקשב במוח האנושי. לאחרונה, יחד עם תלמידותיה במעבדה, פיתחה פרופ' לנדאו פלטפורמה מחקרית המאפשרת ניטור פעולה מוטורית משותפת במערכי מחקר מגוונים אך מבוקרים. פיתוחים אלו מהווים את הבסיס לזכייה במענק. 

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, ציין: "אנחנו גאים ומברכים את החוקרים והחוקרות במענקי המחקר היוקרתיים של המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי. אנו מצפים לראות את ההתפתחות וההשפעה של מחקריהם על החברה והמדע בישראל ובעולם. האוניברסיטה העברית ממשיכה להוביל במחקר וחדשנות, ומענקי ה-ERC יסייעו לחוקרינו לקדם את רעיונותיהם החדשניים לקראת יישום מעשי, ובכך לתרום משמעותית לקידום המחקר המדעי בתחומים שונים, לטובת האנושות כולה". 

מענקי ה-ERC בקטגוריית Proof of Concept, שעומדים על 150 אלף אירו לכל חוקר, לתקופת זמן של שנה וחצי, מסייעים לחוקרים בשלבים המוקדמים של מסחור תוצאות המחקר החלוצי שלהם. מטרת מענק המחקר בקטגוריה זו היא לסייע לחוקרים לקחת את הרעיונות החדשניים וממצאי המחקר שלהם צעד קדימה על ידי הפיכתם ליישומים מעשיים או למוצרים מסחריים.