מחקר בפסגות ארמניה: השפעת העונתיות על ניידותם של הציידים-לקטים שחיו בקצה העולם המיושב לפני 45-60 אלף שנה

המקום שבו נערכו החפירות. צילום - ד"ר אריאל מלינסקי-בולר.

מחקר חדש שהתפרסם השבוע בכתב העת היוקרתיPLOS ONE  מתאר את תוצאות הפרויקט המשותף של החפירות המחודשות באתר קלבן 2 (Kalavan 2) שבארמניה, אזור מרתק שנמצא בלב נקודת המפגש בין אסיה ואירופה. החפירות נערכו בין השנים 2017-2019 בניהולם של דר' אריאל מלינסקי-בולר מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית וMONREPOS Archaeological Research Centre and Museum for Human Behavioral Evolution בגרמניה, בשיתוף בוריס גספריאן ודר' פיל גלברמן מהמכון לאתנוגרפיה וארכיאולוגיה מהאקדמיה למדעים בארמניה. החפירות הראשונות נערכו בשנים 2006-2007 על ידי צוות ארמני-צרפתי. מדובר בפרויקט נרחב ומשותף של לא פחות מ-21 אוניברסיטאות ומכוני מחקר מארמניה, ישראל, אירופה וארה"ב.

המקום שבו נערכו החפירות. צילום - דר אריאל מלינסקי-בולר.

האתר שבו בוצע המחקר הוא אתר קטור (תחת כיפת השמיים) ומתוארך לפרק הזמן של לפני 60 ל-45 אלף שנה. הוא נישא לגובה של 1,640 מטר מעל פני הים, ונחשב למיקום אידיאלי המאפשר לשחזר את דגמי וצורת הניידות של ציידים-לקטים, וכן לבחון את צורת ההתאמה החברתית והכלכלית לטופוגרפיה והאקולוגיה של האזורים ההררים בהם התיישבו לאור שינויים עונתיים קיצוניים. בדומה לאתרים אחרים שנמצאו באפריקה ובאסיה בהם השונות העונתית הייתה פחות קיצונית, גם באזור "קלבן 2" הציידים-לקטים היו נוודים וחיו ביישובים זמניים. בניגוד לאתרים באפריקה ואסיה, הציידים לקטים שחיו בקווקז נאלצו להסתדר עם מזון מוגבל, תנאי מחיה קשים וצורך בניידות רבה יותר בשל אותם שינויים עונתיים קיצוניים. הקהילות הניידות דאגו למיפוי של המשאבים באזור כך שחזרו לאתרים שבהם הם ידעו כי הצליחו לשרוד בהם ויצליחו לעשות כן גם בעתיד. החלטותיהם של הציידים-לקטים בנוגע לאזורים שאליהם ינדדו לוקחות בחשבון גם גורמים חברתיים כגון מציאת שותפים לזיווג וכדאיות דמוגרפית, אבל השיקול העונתי היה כנראה המשמעותי ביותר.

האקלים כיום בארמניה מורכב משינויים חדים בטמפרטורות בין העונות וממשקעים שמשתנים במהירות. לדוגמה, הטמפרטורות הממוצעות בחודש יולי יכולות לנוע בין 19 ל-33 מעלות צלזיוס, ואילו הטמפרטורות בינואר יכולות לנוע מ4- ל27- מעלות צלזיוס, תלוי בגובה. "במהלך הפליסטוקן המאוחר, התנודות העונתיות בטמפרטורה ואחוזי הלחות היו בולטים אף יותר מהיום", הוסבר במאמר. "אנו יכולים לשער כי אסטרטגיות ההתיישבות של קבוצות ציידים-לקטים בתקופת הפלייסטוקן היו קשורות לטמפרטורות העונתיות התלויות בגובה וחלוקת המשקעים העונתית. אנו מצפים כי בחורף, בגבהים רמים במיוחד המאופיינים בטמפרטורות קיצוניות במיוחד - אזורים למחייה לא היו נגישים ואוכלוסיות עברו מהם לגבהים נמוכים יותר או לאתרים סגורים, ואולי ניצלו את הטמפרטורות המתונות של עמקי הנהרות ואגמים קדומים מקומיים. באביב ובסתיו, קבוצות הציידים-לקטים היו עוקבות אחר ההגירה של החיות ומרחיבות באופן תדיר את טווח הניידות שלהן לגבהים שונים. בקיץ ובסתיו קבוצות הציידים-לקטים היו עוברות להתגורר במשך תקופות ארוכות יותר בגבהים גבוהים יותר".

עצם עם סימני חיתוך. צילום - דר אריאל מלינסקי-בולר.

כשהחוקרים יצאו אל המרחבים הם הצליחו להתחקות אחר התנועה של הציידים-לקטים, וגילו שהיא הייתה יחסית גבוהה לעומת ציידים לקטים במקומות אחרים בעולם הקדום ונעשתה במעגליות מסוימת. מסתבר כי הציידים-לקטים שבו לנקודות מסוימות על פני הדרך שאותה יצרו מספר פעמים, כחלק אינטגרלי מתוך מערך מתוכנן של התיישבות במרחב וקבלת החלטות מתוכננת. זאת ועוד, עדויות להתיישבות באתר מעידות על חזרות נשנות אל האתר "קלבן 2" במהלך פרק הזמן של 15,000 שנה. שרידי פעילות אנושית שנמצאו בשלוש שכבות עיקריות בסביבת האתר ובכעשר שכבות דלילות נוספות מוכיחים זאת. "בזמן שאנחנו מעדיפים לנוע פחות בתקופות הקרות-קפואות של השנה, להתחמם בבתים שלנו ליד האח המחמם, בעידן הקדום העדיפו לנוע מהר יותר בתקופות הקרות - הציידים-לקטים בחרו לחפש מקומות חמים יותר מאשר לנסות את מזלם ולהמר על המדורה שהקימו במחנה על גבהי ההרים המושלגים", מסביר דר' מלינסקי-בולר.

עצמות של בעלי החיים שהתגלו באתר (2,163 עצמות) ונחקרו, מעידות כי הן נוצלו לצורכי אכילה והכנת בגדים על ידי האדם. מגוון החיות שנמצאו באתר, ביניהם פר בר - ביזון, סוסים, עז בר ואיילים, מכרסמים ומינים נוספים שנכחדו מאפשרים לשחזר את שהתרחש באזור. באתר נמצאו בעיקר שברים רבים של עצמות ארוכות שהיו פחות עשירות בבשר, דבר המצביע על כל שהוא ככל הנראה הצייד התרחש בקרבת מקום ואל האתר הובאו חלקים נבחרים. "הובלה סלקטיבית של חלקי גוף מאתרי ציד אל 'קלבן 2' ככל הנראה התבצעה בעקבות הסביבה התלולה למדי לאתר, שהפחיתה את קשיי ההובלה (לעומת אתרים אחרים באזור)", מוסבר במאמר.

האובסידיאן שנמצא באתר. צילום - דר אריאל מלינסקי-בולר.עדות נוספת להובלת חומרי גלם בעלי חשיבות רבה ל'קלבן 2' ניתן למצוא בכלי האבן ששרדו באתר, בעיקר מאובסידיאן (זכוכית געשית). תוצאות בחינת חומרי הגלם של האובסידיאן הראו כי הם הגיעו מאזור בטווח רדיוס של כ-100 ק"מ של הליכה על פי תוואי השטח. מקורות נדירים יותר של חומרי גלם הגיעו עד מרחק של יותר מ-250 ק"מ של הליכה. "מרחקים כאלה נראים הרבה יותר גדולים בהשוואה לאלו שזוהו באירופה הים-תיכונית ובלבנט באותה התקופה. בקרב האתרים האירופאים, הים-תיכוניים והלבנטיניים של הציידים-לקטים, כמעט 90% מחומרי הגלם המורכבים מאבן הובאו משטחי ניצול קרובים במרחק של שעתיים הליכה מהאתר. הממצאים מ'קלבן 2' מעידים לעומת זאת על ניידות גבוהה על פני שטחים גדולים יותר", מסבירים החוקרים במאמר.

דר' מלינסקי-בולר מסכם: "בהתבסס על התנאים המקומיים הנוכחיים בארמניה (התפלגויות משקעים שנתית, כמויות שלגים, דפוסי נדידת בעלי חיים עונתית), אנו מניחים כי הנוף בפליסטוקן המאוחר של ארמניה היה מורכב מפיזור של משאבים מגוונים למרחקים שונים. אנחנו משערים כי הקבוצות האנושיות בתקופת הפלייסטוקן המאוחרת שרדו בזכות אסטרטגיות ניידות, שלוקחת בחשבון את המשאבים במרחב".

 

למאמר המדעי: https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0245700

לפרסום בתקשורת:

ynet - https://www.ynet.co.il/environment-science/article/S1ZjWHTeu

הידען - https://www.hayadan.org.il/%D7%A7%D7%A8-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%9E%...