מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nucleic Acids Research בהובלת ד"ר עידו גולדשטיין מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה' סמית חושף כיצד צום חוזרני מפעיל מנגנון זיכרון תאי בכבד ומשפר את תגובתו לאירועי צום עתידיים. המחקר מגלה קשר מרתק בין צום לסירוגין ליכולת הכבד להסתגל באמצעות הפעלת גנים מוגברת וייצור של דלק הנקרא גופי קטון, ומספק תובנות חדשות על ויסות מטבולי.
המחקר זיהה תופעה שנקראת "סנסיטיזציה" (רגישות מוגברת), שבה גנים מרכזיים האחראים ליצירת גופי קטון הופעלו בעוצמה רבה יותר לאחר צום לסירוגין. תופעה זו נקשרה לשינויים בתבנית הכרומטין של הכבד, כאשר מגבירי גנים (אזורים בגנום המווסתים ביטוי גנים) היו "מוכנים" להפעלה חזקה יותר כתוצאה מניסיון הצום הקודם. מגבירים רגישים אלה הראו עלייה בקשירת PPARα, גורם שעתוק קריטי לקטוגנזה. באופן מעניין, תגובה הסתגלותית זו נעדרה בעכברים שהיו חסרי PPARα בתאי הכבד, מה שמדגיש את תפקידו החיוני של PPARα בתהליך זה.
החוקרים מצאו שהשפעות הצום לסירוגין היו ניכרות כבר לאחר שבוע אחד בלבד של צום חוזרני, מה שהוביל לייצור מוגבר של גופי קטון במהלך צומות עוקבים. בתקופות האכילה, ביטוי הגנים ורמות גופי הקטון חזרו למצב הבסיסי, מה שמראה שהשפעת הרגישות היא ספציפית למצבי צום. יתרונות הבריאות של צום לסירוגין, כולל שיפור במטבוליזם של שומנים, נראים קשורים ליכולת הקטוגנית המוגברת הזו, ולא לשינויים בצריכת הקלוריות או במסת הגוף, שנשארו כמעט ללא שינוי.