צוות רב-תחומי מתחומי בריאות הציבור, רפואה, חינוך ותקשורת בריאות: עטית מסכה כנורמה חברתית תמנע סגר נוסף

דצמבר 17, 2020
corona mask

לנוכח התחזית של התמשכות המגפה, העיתוי הלא ברור לגבי זמינותו של חיסון מועיל ובטוח, ולאור הופעתה של 'עייפות פנדמית', שהינה תופעה טבעית ומוכרת של ירידה במוטיבציה להקפדה על הכללים לאחר חודשים של התמודדות עם מגפה, שגובה מחיר נפשי, כלכלי, וחברתי, עומד הצורך לעודד אנשים להקפיד ולהתמיד בשמירה על התנהגויות למניעת התפשטותה. בקרב ארגוני בריאות בינלאומיים ובקרב הגורמים המקצועיים בישראל, יש כיום הסכמה גורפת שעטיית מסכה מהווה אמצעי חשוב ויעיל ברמה האישית והלאומית למניעת הדבקה בקורונה - זאת בשילוב עם שמירה על ריחוק פיזי, הימנעות מהתקהלויות, אוורור טוב בחדרים ושמירה על היגיינה.

corona mask

לאור זאת החליט צוות רב-תחומי של חוקרים ואנשי מקצוע מתחומי בריאות הציבור, רפואה, חינוך ותקשורת בריאות מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית עמק יזרעאל ואחרים להפיץ לאחרונה מסמך הקובע כי עטיית מסכה כהרגל קבוע יעילה יותר מסגר כאמצעי להקטנת ההדבקה בקורונה. במסמך הודגשה החשיבות של עטיית המסכות, סוגי מסכות ודרכים לעידוד עטיית מסכה ברמה ארצית ומקומית.

למרות שעל פי ממצאי הסקרים האחרונים מדווח שרוב הנשאלים משיבים שהם עוטים מסכות, ההתנהגות בפועל מעידה על כך שאנחנו עדיין צריכים להתמודד בצורה טובה יותר עם האתגר של עידוד הציבור לעטות מסכות באופן שהן יגנו בצורה האופטימלית מפני הפצת הנגיף. המסמך מצביע על מספר אתגרים - עטיית מסכה לא יעילה (למשל עשויה מחומרים לא מתאימים) או עטייה לא יעילה של מסכה (למשל, עקב שימוש לא נכון או שימוש חוזר).  בקרב הציבור יש מידע לא מלא או שגוי לגבי התועלת שבעטיית מסכה; לאנשים חסר מידע היכן ומתי חשוב לעטות מסכה, כיצד נכון להסירה ולסלקה; לאנשים יש תחושות של אי-נוחות פיזית ופסיכולוגית כאשר הם עוטים מסכות במצבים בהם הם מיועדים לדבר עם אנשים (למשל, 48% מהציבור בישראל מאמינים שתחושת קושי נשימתי בעטיית מסכה היא הסיבה העיקרית לחוסר עטייתה, רבים מציינים כי נגרמת תחושת עייפות פסיכולוגית מלעטות מסכה); באוכלוסיות שונות יש תפיסות שונות לגבי מה מקובל ומה הנורמה המקובלת בהקשר לעטיית מסכה.

כדי לעצור את התפשטות הנגיף צריך להגיע לכך שאחוז גדול של הציבור יעטה מסכה. לטענת החוקרים, רק אם לפחות 4 מכל 5 אנשים יעטו מסכה כאשר הם באים במגע עם אנשים אחרים, נצפה בירידה ברמת ההדבקה ונחסוך הגבלות אחרות, כולל הגעה לסגר נוסף.

למרות שהציבור שומע מידי יום על החשיבות שבעטיית מסכות, עדיין עולות שאלות שחשוב לענות עליהן - למשל, מה מאפיין את הנגיף, ומדוע, למרות שהוא כה זעיר, עטיית מסכה יכולה להגן מפני הפצתו, מה ההבדלים בין המסכות, מתי צריך לכבס מסכת בד ועוד. לכן, חשוב להפיץ מידע שלמרות שמדובר בנגיף נשימתי בקוטר של 0.1 מיקרון, הוא בעיקר נישא על גבי טיפות הנפלטות מדרכי הנשימה, כאשר אנשים הנושאים את הנגיף מתעטשים, משתעלים ואפילו מדברים. טיפות אלה יכולות להיות בגדלים שונים. ה"גדולות", שגודלן גדול מ-5 מיקרון, צונחות לקרקע בתוך שניות עד דקות במרחק שאינו עולה על 2 מטר. ה"קטנות", שגודלן קטן מ-5 מיקרון, הן אירוסולים (תרסיסים) ועלולים להימצא באוויר זמן ממושך יותר (ועד 3 שעות). כלומר, למרות שהנגיף זעיר, המסכות יכולות לתרום באופן משמעותי בהגנה מפניו. 

חשוב לציין, לטענת החוקרים, כי מסכות חד פעמיות, הופכות כבר כעת – 10 חודשים לתוך המשבר – לגורם זיהום סביבתי משמעותי מאוד. מחקרים מהתקופה האחרונה מעידים על המסכות ה'כירורגיות' כמקור פוטנציאלי של סיבים מיקרופלסטיים מזהמים בסביבה. למרות שנאמר למאות מיליוני אנשים בעולם שעליהם לעטות מסכות פנים, אין כמעט בנמצא הנחיות כיצד להיפטר או למחזר אותן בבטחה.

Woman wearing face mask during coronavirus outbreak. by engin akyurt

החוקרים גם זיהו חסמים כלכליים בנוגע לעטיית מסכות. לחלק מהאוכלוסייה העלות של מסכות שנרכשות בכסף יכולה להיות משמעותית, כך שיש שאינם מחליפים מסכות חד-פעמיות. "בהינתן שלפנינו חודשים רבים בהם כל תושב יידרש לעטות מסכה מידי יום בחייו, יש לבחון את המשמעות הכלכלית של אמצעי הגנה זה מנקודת מבטו של האזרח ומנקודת אחריותה של המדינה. אין ספק שהקושי הכלכלי, בעיקר במשפחות מרובות ילדים, עלול להוות חסם. משפחה בת 5 נפשות (הורים ו-3 ילדים מעל גיל 5) שמבקשת לעמוד בכל הכללים הנאותים לעטיית מסכות אפקטיבית תידרש להוצאה כספית שנתית גבוהה מאוד", מציגים זאת החוקרים במסמך. החוקרים קוראים למשרד הבריאות לפקח על מחירי מסכות ואף לסבסד אותם במיוחד עבור משפחות מרובות ילדים, ולקבוע תווי תקן לאיכות המסכות הנמכרות בארץ.

המומחים ממליצים במסמך להפיץ מידע יישומי וספציפי לגבי עטיית מסכות תוך הימנעות מסיסמאות נדושות. כמו כן, הם מבקשים לזהות ולאפיין מה מונע מאנשים לעטות מסכות במצבים שונים ולספק מידע לגבי פתרונות יישומיים וספציפיים שמתאימים לקהילה בהתאם לחסמים, ללמוד מה מעודד אנשים להשתמש במסכות, מהן התמורות החיוביות, ולהשתמש בידע זה וכן להפיץ מידע שמבטא ערכים חברתיים, אכפתיות ודאגה לאחרים, במשפחה, בקהילה, במקומות עבודה, במקומות ציבוריים. עוד ממליצים המומחים כי רצוי שכל רשות מקומית תקבע את דרכי הפצת המידע, בשיתוף עם תושביה ובהסתמך על הכרת התפיסות, החסמים והתמריצים המקומיים.

החוקרים מסכמים כי "לאור חשיבות עטיית המסכות למניעת סגר נוסף, חשובה הירתמות משותפת הן של הציבור והן של קובעי המדיניות לצמצום ומניעת הדבקה בנגיף. אחריותם של קובעי המדיניות היא להפוך את עטיית המסכה לבחירה הקלה עבור הציבור בהיבטים של עלות, נוחות ומידע".

כתבו את נייר העמדה (לפי סדר א-ב):

פרופ' אפשטיין יורם, מכון הלר למחקר רפואי, המרכז הרפואי שיבא והפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב.

דר' בורד שירן, ראש החוג לתואר שני במנהל מערכות בריאות, האקדמית עמק יזרעאל.

פרופ' גוטמן נורית, החוג לתקשורת, אוניברסיטת תל אביב.

דר' דונחין מילכה, יו"ר רשת ערים בריאות בישראל (דוברת הקבוצה).

דר' יעקובוביץ רונית, ביה"ס לבריאות הציבור, אוניברסיטת תל אביב.

מר כהן אוהד, עמותת לשמ"ה.

פרופ' ניומרק יהודה, מנהל ביה"ס לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית והדסה.

דר' קידר אסנת, ביה"ס לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית והדסה.

דר' שנקר ינון, מנהל בריאות הציבור בתוכניות מניעה בקהילה ויועץ לאו"ם.

 

פרסומים בתקשורת: https://infections.doctorsonly.co.il/2020/12/215346/