"פתרון שתי המדינות מת, חלומות משוגעים": דיון סוער בדיון במכון טרומן לגבי הסיפוח

יוני 25, 2020
דיון במכון טרומן אודות החלת הסיפוח

דיון אינטלקטואלי מרתק וסוער התקיים אתמול (רביעי) במפגש וובינר (זום) בהשתתפות פוליטיקאים, עיתונאים, אנשי ביטחון בעבר ובהווה ואנשי אקדמיה - מטעם מכון טרומן לחקר ולקידום השלום שפועל באוניברסיטה העברית. הדיון שבוע לפני המועד המתוכנן הסיפוח ובשעה שהתקיים דיון במועצת הביטחון של האו"ם בנוגע לסיפוח. כותרת הדיון היתה "היום השמיני: ישראל בדרך לסיפוח", כשבמהלך האירוע השתתפו איש הליכוד ושר המשפטים והמודיעין לשעבר דן מרידור, ראש השב"כ לשעבר עמי איילון, ח"כ עאידה תומא סלימאן מהרשימה המשותפת, פרופ' יובל שני מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ויו"ר הוועדה לזכויות אדם באו"ם, תא"ל במיל' יוסי קופרווסר מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, והפעילה הפוליטית והכתבת אורלי נוי.

דיון במכון טרומן אודות החלת הסיפוח

עמי איילון הזהיר כי "אי אפשר להרתיע קבוצת אנשים שמרגישים שאין להם מה להפסיד. ואנחנו קרובים למציאות הזאת, של מי שאנחנו מכנים אויבים, שלא יהיה להם מה להפסיד. כל מי שאומר שהמהלך הזה יוביל ליותר ביטחון הוא במחלוקת עם יותר מ-90 אחוז ממערכת הביטחון הישראלית המשרתת ובדימוס, מתא"ל ומעלה. יש כאלה, כמו תא"ל יוסי קופרווסר (המשתתף בדיון), שהוא במיעוט. הרוב משוכנעים שהמהלך יוריד דרמטית את ביטחונה של מדינת ישראל, משום שהתפיסה אומרת שביטחון, במציאות של היום, מחייב אלמנט מדיני ומחייב שהצד השני יהיה לו מה להפסיד. בכלל, כשמתחילים לדבר על תקווה ושלום מול המהלך זה מעורר גיחוך, אי אפשר לעשות הכל חד-צדדי בלי הנרטיב של הצד השני. אם יש דרך לא ליצר תקווה ושלום זה כפיית הנרטיב שלך על אחרים".

פרופ' יובל שני התייחס לפן המשפטי הבינלאומי של המהלך: "אני לא יודע אם בסוף יצא לדרך הסיפוח, יש כרגע מאבק דיפלומטי מאוד גדול. כל כמה שעות יש גינוי או הכרזה כזאת או אחרת שנועדה לשקף עבור מקבלי ההחלטות בישראל ואולי אפילו מקבלי ההחלטות בוושינגטון מה הולך להיות המחיר של המהלך. ברור שהמהלך ייתקל בתגובה פוליטית, דיפלומטי ובינלאומית מאוד קשה. בסוף מקבלי ההחלטות בישראל יצטרכו לקבל החלטה - האם יש תועלת מעשית למהלך, שלא ברור כרגע מהי. האם הדבר הזה שווה את הנזק הדיפלומטי והמשפטי והקונקרטי שייגרם כתוצאה מזה?"

ח"כ עאידה תומא סלימאן זעמה: "מקומם אותי השיח על הסיפוח שטומן בחובו הרבה רבדים שאנחנו לא מסתכלים עליהם לעומק. דובר על החד-צדדיות והדיכוי, אך שוכחים להזכיר שהסיפוח הוא אחד מהפנים של המשך הכיבוש מעל 50 שנה. יש מי שחושב שאין נרטיב פלסטיני ואין קשר בין הפלסטינים לאדמה הזאת ויש רק קשר בין מה שהאלוהים הבטיח לעמו הנבחר וזהו. תחת פשע של סיפוח אדמה כבושה של המשך דיכוי והפיכת האפרטהייד דה פקטו ודה יורה יקרה נס ויהיה שוויוניות ואזרחות שוויונית? עושים עסקות על גבנו, אלו חלומות משוגעים. זה יכניס את כולנו למעגל דמים שלא ייפסק. בלתי מתקבל על הדעת שנשב בחיבוק ידיים".

דן מרידור: "בהנחה שתהיה החלת ריבונות בבקעת הירדן ותיקונים אחרים, נראה למעשה מדינה אחת ששולטת – ישראל, מהירדן ועד הים - ובתוכה כלואים בתוכנו 2.5 מיליון פלסטינים. אין בעולם מדינה בתוך מדינה. בכך, למעשה, תיסגר האופציה לפתרון של שתי המדינות. תהיה פה מדינה אחת שבה לחלק מהאזרחים לא תהיה יכולת להצביע ושיכלאו בתוך מובלעות. זה ההיפך מבחינתי לציונות, שמעולם לא אמרה שיש לנו זכות על הארץ ולכן נשלוט עליה תוך מניעת הצבעה מהערבים. בסופו של דבר, המאבק העתידי לא יהיה בהמשך על שתי מדינות אלא על שוויון. אם הפלסטינים יהיו נבונים הם לא יבקשו עוד מדינה אלא שוויון, אני ראיתי דברים כאלה במדינות אחרות, וזו טעות היסטורית ושגיאה מדינית וערכית. ייגרם שיבוש נוראי לציונות שהכרנו והמהלך יפגע בבסיס הצדק העמוק של הציונות".

תא"ל יוסי קופרווסר שהרבה להתווכח עם ח"כ עאידה תומא סלימאן ועמי איילון במהלך הדיון, טען כי "מי ששולט בשטח זה אנחנו, מי שיש לו זכות על השטח הזה זה אנחנו, ולכן אנחנו נוקטים את הצעד הזה. לא נקטנו אותו עד כה משני נימוקים מרכזיים – ייחלנו שנוכל להגיע להסכם עם הפלסטינים וניסינו שוב ושוב להגיע איתם להסכם על בסיס המחלוקת סביב השליטה שלנו בשטח - 27 שנה אחרי אוסלו הגענו למסקנה שאי אפשר להגיע איתם להסכם כזה ואני חושב שגם לא נוכל להגיע איתם להסכם. שנית, לא הייתה לנו אף פעם תמיכה של ארה"ב במהלך כזה ולעשות מהלך כזה בלי תמיכה אמריקאית זה מטורף. עכשיו כשיש לנו תמיכה כזאת אנחנו נוקטים במהלך שונה, לא רק חד צדדי אלא מהמלך שדרכו נגיע לשלום אמיתי. לתקווה. תקוותם של הפלסטינים היא שניעלם מפה, מי שרוצה להזין את התקווה הזאת על ידי חזרה לגבולות 67' אז שיבושם לו. אין מגורים לזאב עם כבש".

אורלי נוי: "פתרון שתי המדינות מת מזמן, זאת לא האלטרנטיבה היחידה לסיפוח. אפשר לנצל את הרגע הזה כדי לחשוב שאולי זהות לאומית יהודית במדינת ישראל לא חייבת ומוכרחה להיות בלעדית או על טריטוריאלית, שאפשר לחשוב על כל השטח הזה באופן אחר. לחשוב על יצירת מדינה דו לאומית לא הטמעה של אחת בתוך השנייה".