ארכיאולוגים חשפו אבן גבול נדירה מהתקופה הרומית המאוחרת באתר אבל בית מעכה שליד מטולה בגליל העליון. האבן, ששימשה במקור לסימון גבולות קרקע במסגרת רפורמות המס של הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס, מספקת תובנות על בעלות קרקע, דפוסי התיישבות מקומיים וסדרי מינהל של האימפריה הרומית. הגילוי חושף גם שני שמות מקומות שלא היו ידועים בעבר, ומרחיב את הבנתנו אודות הגאוגרפיה ההיסטורית והנוף החברתי-כלכלי של האזור.

הארכיאולוגיות פרופ' נעמה יהלום-מאק וד"ר נאוה פניץ-כהן מהמכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' רוברט מולינס מאוניברסיטת אזוסה פסיפיק, חשפו ממצא משמעותי הקשור לסדרי מנהל קדומים של האימפריה הרומית -  אבן גבול מימי הטטרארכיה ("שלטון הארבעה" – מנגנון שלטוני קצר ימים שהונהג על ידי הקיסר דיוקלטיאנוס בשנת 293 לספירה, ועל פיו מנוהלת האימפריה על ידי שני שליטים ראשיים – האוגוסטי, ושני סגניהם ויורשיהם העתידיים – הקיסרים). האבן, שנועדה במקורה לסימון גבולות חקלאיים בין כפרים, נמצאה בשימוש משני במתקן מהתקופה הממלוכית. הממצא התגלה במהלך חפירותיהן באתר המקראי אבל בית מעכה שבאצבע הגליל ופוענח על ידי ד"ר אבנר אקר ופרופ' עוזי ליבנר מהאוניברסיטה העברית.

לוח הבזלת, עליו נחרטה כתובת מפורטת ביוונית, מספק תובנות היסטוריות רבות ערך. הכתובת חושפת שני שמות כפרים שלא היו ידועים בעבר – תירת'ס וגולגול – שייתכן וניתן לזהותם עם אתרים שתועדו על ידי חוקרי קרן הסקר הבריטית בסוף המאה ה-19. בנוסף, הכתובת מזכירה פקיד מיסים קיסרי, או "קנסיטור", ששמו מתועד כאן לראשונה. ממצאים אלה משקפים את רפורמות המס המקיפות שהנהיג הקיסר דיוקלטיאנוס בסוף המאה השלישית לספירה, תוך הדגשת חלקם  של בעלות קרקעות ואחריות הדדית פנים-יישובית במערך המיסוי של המזרח הרומי.

"זו עדות מרשימה לארגון המנהלתי המוקפד של האימפריה הרומית בתקופת הטטרארכיה," אמר פרופ' עוזי ליבנר. "מציאת אבן גבול כזו לא רק שופכת אור על בעלות קרקע ומיסוי בעת העתיקה, אלא גם מספקת קשר מוחשי לחייהם של האנשים שהתמודדו עם מערכות מורכבות אלה לפני כמעט אלפיים שנה."

ד"ר אבנר אקר הוסיף: "מה שהופך את הממצא הזה למרתק במיוחד הוא האזכור של שני שמות מקומות שלא היו ידועים עד כה ושל פקיד קיסרי חדש. זה מדגיש כיצד גם ממצאים קטנים לכאורה יכולים להעשיר באופן דרמטי את הבנתנו את ההיסטוריה החברתית-כלכלית והגאוגרפית של האזור."

כתובת אבן הגבול (באדיבות משלחת חפירות אבל בית מעכה. צילום: טל רוגובסקי)

הממצא מתווסף לקורפוס ייחודי של מעל 20 אבני גבול, שרובן מרוכזות בעמק החולה הצפוני ובסביבותיו. האבנים מתעדות תקופה של שליטה מנהלתית מוגברת שנועדה להדק את מערכת המיסוי ולהבהיר את גבולות בעלויות הקרקע. הממצא הספציפי הזה מדגיש את הקשר בין מחקר של גאוגרפיה היסטורית, מדיניות כלכלית ודפוסי התיישבות מקומיים. החוקרים סבורים כי ריבוי אבני הגבול באזור זה משקף ריכוז גבוה של בעלי קרקע קטנים שפעלו באופן עצמאי ממרכזים עירוניים גדולים. בהקשר זה ראוי לציין כי מסורת בת התקופה בספרות חז"ל הארץ-ישראלית  מתייחסת לעול שהטיל דיוקלטיאנוס על אזור זה ממש, ומשקפת גם היא כנראה את הקשיים שגרמה רפורמת המס לאוכלוסייה המקומית.

הממצא מעשיר את הבנתנו אודות הדינמיקה החברתית-כלכלית בתקופה הטטרארכית, ובמיוחד את ההשפעות של רפורמות דיוקלטיאנוס על קהילות כפריות. פרופ' ליבנר וד"ר אקר מדגישים כי ממצאים כאלה מספקים הצצה ייחודית לחיי תושבי העת העתיקה, ללחצים שחוו תחת שלטון האימפריה ולשרידים שנותרו מכפריהם בתיעוד הארכאולוגי. ממצא יוצא דופן זה מצטרף כעת לסיפור הרחב של המנהל האימפריאלי הרומי בלבנט.

לקריאה נוספת

שרידי מצודה מתקופת הברזל בה נתגלה המתקן הממלוכי ובו הכתובת בשימוש משני (באדיבות משלחת חפירות אבל בית מעכה. צילום: רוברט מולינס)