check
פרס דן מידן לשנת 2022 הוענק לפרופ' פבלו ג'רילו-הררו מאוניברסיטת MIT | האוניברסיטה העברית בירושלים

פרס דן מידן לשנת 2022 הוענק לפרופ' פבלו ג'רילו-הררו מאוניברסיטת MIT

25 מאי, 2022
קרדיט: מוקי שוורץ

חתן הפרס היוקרתי, שמוענק זו השנה הרביעית, הוא מוביל עולמי בתחומו, שכן תגליותיו מאפשרות לייצר התקנים לוגיים חדשניים המבוססים על מוליכי-על

L. Barry Hetheringtonהיום (25.5) הוענק פרס דן מידן היוקרתי לחקר הננו-מדעי זו השנה הרביעית באירוע חגיגי, מטעם המרכז לננו-מדע ולננו-טכנולוגיה שבאוניברסיטה העברית (HUCNN). הפרס, אשר גובהו עומד על 10,000 דולר, מוענק מדי שנה למדענים צעירים ומצטיינים מישראל או מחו"ל המבטאים הישגים אקדמיים משמעותיים בתחום הננו-מדעים והננו-טכנולוגיה. הזוכים נבחרים בקפידה על-ידי ועדת הפרס, הכוללת את פרופ' אורי בנין, יו"ר הועדה ולשעבר מנהל מייסד של המרכז, פרופ' אוריאל לוי,  מנהל המרכז כיום, ופרופ' ראם סרי, סגן נשיא האוניברסיטה העברית למחקר ופיתוח.

השנה, חתן הפרס היוקרתי הוא פרופ' פבלו ג'רילו-הררו מהמחלקה לפיזיקה שבאוניברסיטת MIT. הפרס מוענק לפרופ' ג'רילו-הררו על עבודתו החלוצית בתחום הננו-חומרים הדו-ממדיים, הבנויים משכבות חד-אטומיות מוגדרות ומוכוונות. יו"ר ועדת הפרס, פרופ' בנין מסביר כי "למעשה, פרופ' ג'רילו-הררו פתח חזית מחקר חדשה בתחום הננו-חומרים, הפיזיקה שלהם והתקנים הננו-מטריים הנגזרים מכך. כתוצאה מתגליותיו, ניתן כעת לייצר טרנזיסטורים מבוססי מוליכי-על ומכשירים נוספים שמהווים בסיס להתקנים לוגיים חדשניים".

פרופ' ג'רילו-הררו נחשב למוביל עולמי במחקר של חומרים דו-ממדיים שמהם הכין מבנים שכבתיים מוכוונים. מחקרו יוצא הדופן הראה כי הזווית היחסית של השכבות השונות יכולה לשנות את תכונות המבנה באופן בסיסי ומהותי. "תרומתו פורצת הדרך כוללת, בין היתר, יצירה והבנה של מבנים דו-ממדיים טופולוגיים ומגנטיים, וכן גילוי של מוליכות-על ומצבים מתואמים בגרפן דו-שכבי מוכוון ב'זווית קסם'," מדגישים חברי ועדת הפרס. פרופ' ג'רילו-הררו מצטרף לשורת חתני פרס דן מידן הקודמים: פרופ' יי צ'וי (2019), פרופ' עלי ג'ווי (2020), פרופ' מקסים ו' קובלנקו (2021) ופרופ' אנדריאה אלו (2021).

קרדיט: מוקי שוורץ

פרס דן מידן לחקר הננו-מדע נוסד על-ידי האוניברסיטה העברית בשיתוף עם הידידים האמריקאים של האוניברסיטה (AFHU) ותרומתו הנדיבה של ד"ר מידן, אשר מילא תפקיד מרכזי בהקמת היוזמה הלאומית הישראלית לננו-טכנולוגיה (INNI). יוזמה זו סייעה למצב את ישראל כמובילה בננו-טק והובילה להקמת 10 מרכזי ננו-טק בארץ. המרכז לננו-מדע ולננו-טכנולוגיה באוניברסיטה העברית מטפח מזה 21 שנה מחקר חוצה תחומים ברמה עולמית בתחומי כימיה, פיזיקה, הנדסה, מדעי החיים, חקלאות, רוקחות ורפואה. פועלות בו מעל 100 קבוצות מחקר ויותר מ-600 סטודנטים לתואר מוסמך ודוקטורט. המרכז מאפשר למדענים, מהנדסים, ובעיקר לסטודנטים הטובים והמבריקים בישראל, לעבוד בחזית החדשנות הננו-טכנולוגית המובילה כיום.