הפרס אותו מעניקה האוניברסיטה העברית בירושלים מדי שנה הופך את המשוררת ל"משוררת הבית" של האוניברסיטה. מנימוקי ועדת הפרס: "ההישג של שירתה הוא בהעמדת מחול מול מחול, שירה מול עולם, עוצמה מול כוחנו"

פרס דוליצקי לשנת תשפ"ב יוענק השנה למשוררת ענת זכריה – כך הודיעה השבוע האוניברסיטה העברית בירושלים. פרס דוליצקי הופך מדי שנה את הזוכה ל"משורר/ת הבית" של האוניברסיטה, למשך סמסטר – כשהזוכה מלמד או מלמדת סדנה בשירה במסגרת התוכנית לכתיבה יוצרת. בנוסף, הזוכה בפרס מקבל מענק על סך 25,000 שקל. חברי ועדת הפרס היו השנה פרופ' אילנה פרדס ופרופ' יואב רינון מהחוג לספרות כללית והשוואתית, ד"ר תמר הס ופרופ' דרור בורשטיין מהחוג לספרות עברית – כולם מהאוניברסיטה העברית.

זכריה (נולדה בת"א, 1974) היא משוררת, עורכת ספרותית, מנחת סדנאות כתיבה ויועצת תוכן, המשמשת גם כמבקרת המחול של ידיעות אחרונות. מנימוקי השופטים לזכייתה בפרס: "שירתה נוכחת כקול עצמאי, פורץ גבולות, שירה המתפלשת בעולם האנושי כמות שהוא. זהו דיבור שירי המודע לכוחו ומאמין בנחיצותו. ביטוי מובהק לכך הוא שירים המדברים בגוף רבים ('ואנחנו מקווים שיהיו לנו חיים'), כלומר המדברים בשם הציבור ואל הציבור. חומרי השירים הם כאב וקושי. טעות, רעב, בדידות, קנאה, עומס, הגזמה וניכור ('ירח העולה על גדותיו בטלוויזיה'). בשיר אחד הדיבור הוא דיבור של טבועה שבלי ספק כבר אינה בין החיים, אבל עודה מדברת ('אך זה שאני לא טובעת', שואלת הטבועה). זבוב לכוד בענבר מייחל למלאך, שאילו יופיע – והרי לעולם לא יופיע – יוכל לאפשר לזבוב להילכד שנית. וכאילו לא די בצער הפרטי, בעניינים שבין אישה לעצמה ולנפשה, אפופה השירה הזאת במצוקה הפוליטית והחברתית של החיים ב'פלשתינה-אַי'. א"י הופכת לקריאת כאב, והחיים – ההווה – הופך לשלד בכותרת ספרה האחרון, 'עד עצם היום'".

עוד נכתב בנימוקי השופטים: "ענת זכריה היא מבקרת מחול במקצועה, ואפשר לראות בשירתה ביקורת של ה-Danse Macabre של הקיום האנושי, ובייחוד הנשי, בישראל. ההישג של שירתה הוא בהעמדת מחול מול מחול, שירה מול עולם, עוצמה מול כוחנות, מחול שהוא התעקשות לנשום, לראות, לִחיות".

זכריה זכתה לאורך השנים בפרסים רבים ובהם פרס ראש הממשלה ליוצרים ע"ש לוי אשכול לשנת תשע"ד. בין ספריה: "יפה אחת קודם" (2008), "בגלל טעות אנוש" (2012) ו"פלשתינה אַי" (2016).  פרס דוליצקי, על שמו של המשורר והסופר העברי-יידי מנחם מנדל דוליצקי, מוענק מדי שנה לבולטים שבמשוררים המקומיים. בפרס זכו בעבר, בין היתר, אלי אליהו, אגי משעול, דליה רביקוביץ', בכל סרלואי ובנימין שבילי.

 

פרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/HkpiCxdP00