יש חוקרים שמנסים למצוא חיסון נגד נגיף הקורונה, אחרים מחפשים לאתר תרופה - אחד מהם הוא פרופ' שי ארקין מהמחלקה לכימיה ביולוגית באוניברסיטה העברית. במעבדה שלו יש רובוט שמאכיל תרביות של חיידקים בחלבון של וירוס הקורונה ואם הם יתחילו בכל זאת לגדול, סביר להניח שחלבון הקורונה עוכב ותהיה אופציה תרופה. "אנחנו מנסים למצוא חומר קטן שיעכב את פעילות הנגיף, לא חיסון", הסביר פרופ' ארקין בפודקאסט "דיבור ירוק" שבו השתתף לאחרונה. "לדעתי, זה לא יהיה בלתי צפוי אם יהיה חיסון לקורונה תוך שנה. בזמן מהיר יותר, תוך מספר חודשים? יהיה לי קשה לראות את זה קורה. לגבי התרופות המצב מורכב יותר. מצד אחד, תרופה חדשה לחלוטין שעולם הרפואה לא מכיר דורשת מעבר של פאזות שונות של ניסויים קליניים על מנת לוודא שהיא לא רעילה ושהיא יעילה. זה לוקח הרבה זמן. מצד שני, יכול להיות שנמצא תרופה במהירות רבה יותר מחיסון, אם נגיע לאחת כזאת שיעילה נגד מחלה אחת ונמצא שאין חשש להשתמש בה נגד נגיף ה-COVID19".

בראיון נוסף שהתקיים לאתר "זמן ישראל", הוסיף והסביר פרופ' ארקין על שיטת עבודתו: "מה שאנו מנסים לעשות – ושוב, אני מקווה וצופה שזה גם מה שאחרים עושים – זה ייעוד מחדש של תרופות. מכיוון שגם אם היום אני מוצא כימיקל חדש שמדכא את הנגיף ייקח זמן רב עד שאפשר יהיה להשתמש בו. ייעוד מחדש מצמצם את משך הזמן בצורה מדהימה (כמעט לאפס). בעיקרון, הרופא שלך יכול להגיד, פשוט תיקח את זה. הוא ירשום לך את זה בשביל, אני לא יודע, התקרחות, ואתה תיקח. לייעוד אחר עם תווית אחרת. עושים את זה כל הזמן. כלורוקין, למשל, מעולם לא נבדקה כתרופה נגד הסארס-קורונה ובכל זאת כבר משתמשים בה. כי, שוב, מדובר בייעוד מחדש. אנחנו יודעים מהן תופעות הלוואי השליליות של כלורוקין, ולכן אנחנו יכולים להשתמש בה נגד הנגיף".

"מה שחסר במחקר שלנו – ואני מתאר לעצמי שגם במעבדות רבות בעולם, שכל אחת מהן בודקת את המרכיבים שלה בתבחין ייחודי לה – הוא לנסות את אותם כימיקלים על נגיף אמיתי, בחיית מודל או בתרבית רקמה. אנו לא יכולים לעשות את זה כאן. צריך מעבדה עם בטיחות ביולוגית שמסוגלת לטפל בנגיף. בישראל יש רק אחת כזו, במכון למחקר ביולוגי, חברינו הטובים מנס ציונה. מה שצריך לעשות הוא לזרוק את התרופה על חיית מודל או על תרבית רקמה אנושית שהנגיף חי עליה, ואז לראות אם היא מדכאת אותו".