האם תרומה חייבת להיות בעלת משמעות כדי שנרצה לעזור האחד לשנייה? בשנים האחרונות, אנחנו עדים לעלייה חדה בפופולריות של פלטפורמות מימון ההמונים, ובפרט כאלה המבוססות תגמול, כמו הדסטארט הישראלית. כתוצאה מכך, שאלה שהחלה להעסיק כלכלנים ברחבי העולם היא האם נשים נדיבות יותר מגברים, או שההפך הוא הנכון, במיוחד בנוגע לאתרי מימון המונים?
מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Journal of Behavioral and Experimental Economics, בחן הבדלים מגדריים בפלטפורמות מימון המונים במטרה להבין מוטיבציות שונות בין המינים. המחקר נערך על-ידי פרופ' אייל וינטר מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, ד"ר יהונתן בצלאל מבית-הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית וד"ר יבגני מוגרמן מבית-הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. תוצאות המחקר מראות כי פרסים חומריים עבור תרומה כספית בפלטפורמות מימון המונים פוגעות במוטיבציה של נשים לתרום ובתחושת המשמעות של העשייה למען האחר, יותר מאשר אצל גברים. כלומר, נשים רגישות יותר מגברים להשפעת תמריצים חומריים על הנכונות לתרום למען הזולת.
המחקר התבסס על ניתוח אפשרויות התרומה של משתתפים בפלטפורמות מימון ההמונים כדי לאפשר בחינה והשוואה של "אינטראקציות בין מוטיבציות", כדברי החוקרים, כלומר – מוטיבציות שונות בין המינים. החוקרים ערכו מספר ניסויים על שתי קבוצות נבדקים עם הגדרות שונות לקמפיינים של גיוס המונים, למשל, פסטיבלים אומנותיים ומוזיקאים המבקשים להקליט אלבום, ובעבור תרומה מוכנים להעביר עותק שלו במחיר נמוך יותר. ההבדל בין הקבוצות היה האפשרות לקבל מתנה מהפרויקט שהמשתתפים תורמים עבורו. כך, בקמפיינים של מימון המונים ללא מתנה בתמורה, נמצא שנשים נוטות לתרום ברמה גבוהה יותר מהגברים. ד"ר מוגרמן מוסיף: "בהתייחס לנשים, משמעות התרומה כשמדובר בקמפיין ללא פרס כלשהו עולה בכ-10% וזה מאוד מובהק סטטיסטית".
ממצא קריטי זה מעיד כי פרסים חומריים חשובים יותר לגברים מאשר לנשים. פרופ' וינטר מסביר כי "מצאנו שברגע שמסירים תמריצים חומריים, נשים מייחסות משמעות רבה יותר להשתתפותן במימון ונוטות לתרום יותר. השפעה זו נעדרת במידה רבה או אפילו מוחלטת אצל גברים. המחקר שלנו מראה שההבדלים בין המינים עשויים להתבטא לא רק בתרומה האובייקטיבית, אלא גם – ואף יותר – במשמעות הסובייקטיבית המיוחסת על-ידי גברים ונשים לתרומותיהם".
צוות החוקרים טוען שלמאמר השלכות גם לגבי פלטפורמות גיוס תרומות אחרות. הם משערים כי "פלטפורמות כמו לוטו וטוטו שמשלבות תרומה לציבור עם פוטנציאל לפרס כספי יפגעו בתמריץ לנתינה, ותחושת הסיפוק הסובייקטיבית המתלווה לה אצל נשים יותר מאשר אצל גברים". צוות החוקרים מסכם שכאשר מתכננים קמפיין לגיוס כספים חייבים לשים לב ליחסים שבין תמריצים פנימיים וחיצוניים. אחת המסקנות המעשיות מהמחקר היא שנשים שואפות ליעדים שמהם מעל לכל רווח כספי או חומרי, ולכן לדעת החוקרים: "יזמי קמפיינים חייבים לקחת בחשבון גם את זהות המשתתפים במימון ולבנות את אסטרטגיית השיווק בהתאם".
המאמר המדעי: https://doi.org/10.1016/j.socec.2021.101757