צוות של חוקרות גילה כי בשמונת החודשים הראשונים למגיפה, ערכים של דאגה לזולת ואכפתיות נמצאים במגמת ירידה. לעומת זאת, צורך בביטחון, יציבות ומסורת, נמצא במגמת עלייה. החוקרות קובעות בעקבות ממצאי המחקר כי "אם אלה הממצאים שהתקבלו באוסטרליה, יש לנו סיבה טובה לחשוב שיהיו שינויים משמעותיים גם בישראל"

למגפת הקורונה השפעה עצומה על חיי היום יום של כולנו. כעת נראה כי שינויים אלה משפיעים גם על הדברים החשובים ביותר בחיינו- הערכים המובילים אותנו. מחקר שפורסם לאחרונה ונערך על ידי ד''ר אלה דניאל מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' מיה בניש-וייסמן מהאוניברסיטה העברית, פרופ' ענת ברדי מאוניברסיטת רויאל הולווי, פרופ' רון פישר מאוניברסיטת ויקטוריה ופרופ' ג'וליה לי מאוניברסיטת מערב אוסטרליה, מצא שינויים מהותיים בסולם הערכים שלנו מאז פריצתה של המגיפה. החוקרות מצאו כי בעוד שבשלוש השנים טרם המגיפה סולם הערכים של רוב הנבדקים נשאר זהה, עם פרוץ המגיפה המצב השתנה והערכים השתנו. המחקר אמנם בוצע על נבדקים אוסטרליים, אך בעל משמעות רבה עבור האוכלוסייה בישראל.

החוקרות השוו נתונים של מעל לאלפיים אוסטרליים, שהצטברו לאורך כחמש שנים בנקודות זמן שונות - אחת לשנה בין השנים 2017-2019 וכן בתחילת התפרצות המגפה באפריל 2020 ובסוף הגל הראשון בנובמבר - דצמבר 2020. יש לציין כי המדיניות האוסטרלית כנגד הקורונה הובילה לכך שבאותה עת באזורים מסוימים התקיימה שגרה כמעט רגילה, בעוד באחרים החלו לחזור לשגרה לאחר סגרים ממושכים. המחקר הציג שינויים משמעותיים בין התקופה טרום התפרצות המגיפה לאחריה. לאחר התפרצות המגיפה לראשונה, נמצאה עלייה ברצון בביטחון, סדר וארגון, יחד עם משיכה למסורת וקונפורמיות. לצד זאת, נצפתה ירידה ברצון לחוות דברים חדשים, מרגשים ומהנים. סך הכל כי אנשים התאימו את עצמם לסיטואציה הערכית החדשה אותה הביאה הקורונה. גם לאחר הגל הראשון, כשהשגרה חזרה לעצמה, הנטייה להחשיב ביטחון ומסורת נותרה, לצד עלייה בחשיבה ביקורתית, יצירתיות ועצמאות.

ממצא נוסף ומפתיע יותר, הוא שדווקא לאחר כמעט שנה מהתפרצות המגיפה נמצאה ירידה בערכים הקשורים לאכפתיות ודאגה לזולת. אנשים הרגישו פחות קרובים לאנשים שנמצאו סביבם והיו יותר מרוכזים בעצמם. עוד נמצא קשר בין רמת הדאגה והפחד של אנשים מהקורונה לבין מידת האכפתיות שלהם מאנשים אחרים - ככל שאדם חשש יותר מהמגיפה, כך הוא נעשה פחות אכפתי כלפי הסביבה שלו.

ד''ר אלה דניאל אמרה כי ''אם באוסטרליה, בה ההשפעה של הקורונה הייתה פחות נרחבת מישראל, אלו היו הממצאים, ניתן לשער שבמקומות כמו ישראל, שבהם האפקט של המגיפה היה חזק יותר וכלל לצד הדאגה לבריאות גם פגיעה בביטחון הכלכלי של רבים, בנוסף לשיבושים ארוכים בשגרת החיים, ההשפעה תהיה משמעותית אף יותר. במילים אחרות, אם אלה הממצאים שהתקבלו באוסטרליה, יש לנו סיבה טובה לחשוב שיהיו שינויים משמעותיים גם  בישראל".

פרופ' בניש-וייסמן הוסיפה: ''היות ואנחנו יודעים שקיים קשר חזק בין ערכים והתנהגות וכי ערכים נמצאו מנבאים של התנהגות, השינוי הערכי הזה מעורר דאגה לגבי שינויים בהתנהגויות פרו-חברתיות בחברה. אנשים עלולים להתנדב פחות, להיות פחות עסוקים בתרומה לקהילה, פחות  לשתף פעולה אחד עם השני - כל אלה השפעות שעשויות להישאר גם בטווח הרחוק".

לפרסום בתקשורת: mako, בחדרי חרדים, פורטל הכרמל והצפון,