מחקר חדש מגלה שכלי אבן שאינם מקבלים טומאה היו בשימושם של היהודים גם בתקופה הרומית המאוחרת

יוני 24, 2020

Sepphoris_Whole Jar_hoto by Gabi Laronכלי אבן מקירטון רך מוכרים ביהודה ובגליל מהמחצית השנייה של המאה הראשונה לפנה"ס ועד אמצע המאה השנייה לסה"נ, אז לדברי הכל הם יצאו מכלל שימוש. לרוב נמצא את הכלים – כלי שולחן וכלי אגירה – באתרים יהודיים כמו בירושלים לדוגמה, והשימוש בהם קשור בהלכה היהודית הקובעת שכלי אינם מקבלים טומאה.

מחקר חדש שנעשה במשותף בידי מיה שרמן ופרופ' זאב וייס מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ותמי זילברמן וגל יסעור מהמכון הגיאולוגי לישראל,  ושראה אור לאחרונה בכתב העת היוקרתי  Bulletin of the American Schools of Oriental Research ,(BASORמציג את קבוצות הכלים העיקריות שנתגלו בציפורי, מזהה את הצורות הייחודיות לגליל ודן בסוגיות טכנולוגיות הנוגעות בייצורן. בצד הקרטר – כלי גדול בעל גוף חביתי, מפתח רחב ורגל מעוצבת, נמצאו כמויות גדולות של ספלים (מכונים בספרות המחקר "ספלי מדידה"), קערות ומגשים בגדלים שונים, מכסים לקנקנים וכלים קטנים לשימוש אישי, חלקם עשויים בחריטה, אחרים ביד, וכמה שלבו את שתי השיטות יחדיו.

הממצאים שהוצגו במאמר זה, המשלב בין המחקר הארכאולוגי לשיטות מחקר במדעי הטבע, מורים שכלי האבן בציפורי בניגוד לאתרים ביהודה, לא נעלמו באמצע המאה השנייה לספירה. הם נתגלו בציפורי בשכבות חיים מהתקופה הרומית המאוחרת (אמצע המאה השנייה ועד המאה הרביעית לסה"נ), ובכך מצביעים על שימוש המתמשך שלהם שנים רבות לאחר חורבן הבית השני בידי הרומאים. בחיפוש אחר מחצבות האבן מהן הגיעו חומרי הגלם נעזרו החוקרים בשיטות מחקר גיאוכימיות (oxygen and carbon isotope composition analysis, OCI), והצליחו להוכיח שכלי אבן רבים שהיו בשימושם של תושבי ציפורי בתקופה זו יוצרו בבתי מלאכה מקומיים בגליל התחתון. שניים מהם שוכנים לא הרחק מהעיר אחד מצוי בבית לחם הגלילית, והשני שוכן בסמוך לכפר א-ריינה למרגלות הר יונה, לא הרחק מנצרת.

בנוסף לכלי האבן נתגלו בציפורי מקוואות רבים שהיו בשימוש בתקופה המקבילה. פיזורם של ממצאים אלו במרבית שטחי החפירה ברחבי האתר, כולל בעיר התחתית, משמשים עדות נוספת לנוכחותם הבולטת של היהודים העיר הרומית. לממצאי המחקר החדש השלכות על מגוון של נושאים הנוגעים באורח חייהם של היהודים ובתקפותם של מנהגי הטהרה ללא כל תלות במקדש בירושלים, אלו יעמדו במוקד המחקר הארכאולוגי, אך יעסיקו גם את חוקרי התרבות, החברה וההלכה והיהודית בתקופה הרומית ובשלהי העת העתיקה.

בתמונה: כלי מיכל (קרטר) מבית חווה בסמוך לציפורי (צילום גבי לרון).

למאמר המדעי: https://www.journals.uchicago.edu/doi/abs/10.1086/707583