מחקר: "התקשורת הישראלית דוחקת באנשים בעלי עמדות שאינן בקונצנזוס הישראלי ליישר קו עם הדעה הרווחת"

12 ספטמבר, 2021

סמי אבו-שחאדה בראיון לשרון גל, ערוץ 13, מאי 2021 [צילום מסך]

"האם אתה מגנה את מעשי הלינצ'ים?", שאל שרון גל את ח"כ סאמי אבו שחאדה במהלך ההתפרעויות ביפו בחודש מאי האחרון בניסיון לקבל ממנו גינוי מפורש על האירוע. הריאיון העיתונאי הוא הזדמנות לעמת את המרואיינים עם ביקורת אך מעט ידוע על ההבדלים בין ראיונות עיתונאיים במדינות ובתרבויות שונות. במחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Pragmatics פרופ' זוהר קמפף מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בחן את ההבדלים בתפיסות המוסריות במרחב הציבורי והפתיחות העיתונאית להצגת דעות לא פופולריות בין ישראל לארה"ב.

פרופ זוהר קמפף, המחלקה לתקשורת ועיתונאותפרופ' קמפף ערך ניתוח של דרישות גינוי בראיונות חדשותיים בישראל וארה"ב שהתמקד בנושאים שדורשים גינוי במדינות השונות (למשל, טרור, אלימות בהפגנות, התבטאויות גזעניות, לא הולמות, חרמות), איך מנסחים את דרישת הגינוי (דוגמת רמת אגרסיביות, כמות הידע השלילי המוצג בשאלה) ואיך המראיינים מגיבים לאי גינוי או התחמקות (למשל, מספר השאלות החוזרות). בסך הכל ניתח המחקר 215 דרישות גינוי בין השנים 2006–2018 שהופיעו בראיונות חדשותיים במגוון רחב של ערוצי טלוויזיה ורדיו בארה"ב וישראל (בישראל נותחו ראיונות ששודרו בערוצי הטלוויזיה המרכזיים ובתחנות הרדיו האזוריות, על בסיס מאגר המידע של יפעת Digger; בארצות-הברית נבדקו ראיונות מערוצים המבטאים את מגוון הדעות, למשל CNN, פוקס-ניוז ו-ABC).

ההבדל בין הזירות מתבטא באופי המעשים שעליהם נדרש גינוי - העיתונאים הישראלים נוטים לדרוש גינויים על "הפרות פיזיות", מעשים המערערים את הסדר הציבורי והיציבות הביטחונית כמו "טרור החמאס" או, להבדיל, אלימות של פלגי חרדים קיצוניים בהפגנות. לעומתם, עיתונאים אמריקאים נוטים לדרוש גינויים על "הפרות מילוליות" לא הולמות, למשל על התבטאויות שנתפסות גזעניות או כאלה שחורגות מכללי התקינות הפוליטית. 

כמו כן, נמצא במחקר כי מראיינים ישראלים נוטים לנסח מספר רב יותר של שאלות חוזרות לאחר סירוב או מענה לא ישיר של המרואיינים לדרישת הגינוי. לעומתם, העיתונאים האמריקאים מפגינים סבלנות רבה יותר לדעות "אחרות", ובכך מאפשרים לקהל הצופים והמאזינים להיחשף לעמדות מגוונות יותר.

לפי פרופ' קמפף "התקשורת הישראלית דוחקת באנשים בעלי עמדות שאינן בקונצנזוס הישראלי ליישר קו עם הדעה הרווחת, בעזרת שאלות מפורשת של כן\לא, המציגות מציאות מורכבת בצבעים דיכוטומיים של שחור ולבן. ויתור על שאלות סגורות מצד העיתונאים לטובת שאלות פתוחות יוביל לתשובות משמעותיות יותר מבחינת הדברים המשמעותיים שעל סדר היום, ולא יאלצו את המרואיינים לסכם את עמדתם בתשובה פשטנית".

פרסום בתקשורת: העין השביעית,