מחקר: נמצא קשר הדוק בין מערכות מזג אוויר חורפיות להתפרצות מחלת השפעת באזורנו

ספטמבר 13, 2020
stormy_weather-unsplash, by casey horner

המחקר מוכיח כי להבנת משטרי אקלים, כלומר שינויים נרחבים ועמוקים במזג האוויר, השפעה מכרעת על בריאות הציבור, וכי הבנת הקשר בין השניים כפי שבוצע במחקר הנוכחי עשויה לשפר משמעותית את יכולת מערכות הבריאות המקומית והעולמית להתמודד עם משברים בריאותיים עתידיים בעונות החורף הקרובות

stormy_weather-unsplash, by casey horner

האם ניתן להשתמש במידע אקלימי קיים כדי להעריך מתי תפרוץ בישראל או אצל שכנינו מגיפת שפעת קטלנית? מחקר חדש, שבוצע על ידי חוקרות וחוקרים מישראל, ירדן, הרשות הפלסטינית וגרמניה, ובחן את הקשר בין מזג האוויר בעונות החורף האחרונות להתפרצויות של שפעת עונתית במזרח הים-התיכון, מעריך שהתשובה עשויה להיות חיובית. המחקר מוכיח כי מודלים לחיזוי מזג האוויר הקיימים כיום עושים עבודה טובה יותר בחיזוי מערכות מזג האוויר ("משטרי מזג אוויר") מאשר בחיזוי משתנים בודדים כגון מדדי גשם וטמפרטורה, והם שמאפשרים לחזות את חומרת ההתפרצות של מחלת השפעת בעתיד, מתי יגיעו לשיאן ומתי לסיומן, לאורך טווח של שבועות, חודשים ואפילו שנים קדימה.

"מצאנו שמשטרי מזג האוויר החורפיים מקדימים את התפרצות מקרי השפעת באזורים אלה בשבוע-שבועיים, ומלווים אותם לאורך תקופת התרחשותם. ניתן להשתמש בקשר הזה שנמצא במחקר לטובת פיתוח כלים חדשים שיוכלו להתאים בין מדדי הסביבה לקביעת התרחשות שפעת באזורנו", נכתב במאמר המדעי שנכתב לגבי המחקר ופורסם בשבוע שעבר און ליין ב-"Science of The Total Environment". בראש המחקר עומדים חוקר בריאות הציבור והאפידמיולוג פרופ' חגי לוין מביה"ס לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית והדסה, וחוקר האקלים ד"ר אסף הוכמן, פוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של קרלסרוהה שבגרמניה. כמו כן, השתתפו בו גם פרופ' פנחס אלפרט מאוניברסיטת תל-אביב, ד"ר מיה נגב מאוניברסיטת חיפה, פרופ' זיאד עבדין מאוניברסיטת אל-קודס ופרופ' יואכים פינטו מהמכון הטכנולוגי קרלסרוהה.

לשם ביצוע מחקרם, נעזרו החוקרים בנתוני התחלואה בשפעת במרכז הלאומי לבקרת מחלות, דגימות חיוביות לשפעת מתוך כלל הדגימות שנאספו על ידי "מרפאות הזקיף" במשרד הבריאות בישראל, ושיעור של המטופלים שהגיעו למרפאות "מכבי שירותי בריאות" וטענו כי הם סובלים מתסמיני שפעת דוגמת שיעול וצינון. בעזרת ניתוחי מידע והשוואות בין כל הנתונים הצליחו החוקרים לקבל תמונה פחות או יותר ברורה לגבי דפוס התפרצות השפעת העונתית בשנים האחרונות בישראל ובמדינות השכנות לה, ולהסיק ממנה מסקנות.

מאחר ולרשות הפלסטינית ובירדן אין מאגרי מידע רפואי מקיפים, הדומים באיכותם לאלה שנמצאים בישראל, השתמשו החוקרים בנתוני חיפוש שנמצאים ב-Google Trends. לדוגמה, הם חיפשו את כמות הפעמים בתקופה מסוימת בה השתמשו גולשים מירדן והרשות הפלסטינית במונח 'שפעת' בשפה הערבית - ازنولفنا. החוקרים לקחו בחשבון כי עלולה להיגרם הטיה בשל התפרצות של השפעת במקום מסוים בעולם, שעלולה לגרור סיקור תקשורתי בינלאומי שמוביל לעלייה בחיפוש אינטרנטי אחר מונחים הקשורים למחלה באזורים רבים בעולם, בין היתר אלו שנחקרים במחקר זה. בסופו של דבר, צוות המחקר הצליח לגלות כי למרות שמדובר בכלי שאינו יכול להחליף מידע קליני על שפעת, הוא יכול ללמד בצורה טובה יחסית על התפרצות של מגיפת שפעת, והצליחו לגבש הבנה לגבי הופעת נגיף השפעת ברשות הפלסטינית וירדן והתפשטותה.

מתוך המחקרלאור חקירה מדוקדקת של נתוני שפעת ומשטרי מזג אוויר שנאספו בין השנים 2008-2017, הצליחו החוקרים למצוא קורלציה גבוהה בין משקעים וטמפרטורות חורפיות למופע של שפעת. כתוצאה מכך הם יצרו מודל שדרכו הם יוכלו לחשב התפרצויות עתידיות ואת תקופת הזמן שהן עלולות להימשך, כולל רגעי השיא ורגעי היחלשות. את הממצאים שלהם הם אימתו מול נתוני עבר, מהשנים 2004-2007, ובחנו אם הם מצליחים לחזות את התפרצויות של מחלות שפעת עונתיות באותן השנים. המודל שלהם, לשמחתם, חשף את אותן התפרצויות בצורה טובה.

עבור החוקרים, המודל שנמצא הוכיח כי חקר האקלים בעל חשיבות אדירה לבריאות הציבור. היכולת לחזות התפרצויות של מגיפות שפעת לפני כל חורף, מתי הן יהיו עוצמתיות ומתי יחלשו, תאפשר למערכת הבריאות המקומית או בתי החולים באזורנו להיערך טוב יותר מבחינת כמות חיסונים והכנת כמות מיטות למטופלים. "הבנה טובה יותר של המתאם בין משטרי מזג האוויר לשפעת עשויה לשפר את מדיניות החיסונים והקצאת המשאבים הרפואיים. לדוגמא, מערכות בריאות עשויות לאמוד בצורה טובה יחסית את עיתוי הזינוק בשפעת העונתית ולשפר את העיתוי של הענקת חיסונים עונתיים לכלל האוכלוסייה, בדגש על אוכלוסיות מוחלשות כגון קשישים, פעוטות, נכים ומוגבלים, חולים כרוניים ועוד", מוסבר במאמר. כמו כן, פרופ' לוין וד"ר הוכמן מאמינים כי המודל שלהם יוכל להיות מתאים גם למקומות אחרים בהם הם ירצו לבדוק התפרצויות של נגיף השפעת.

בנוסף, לקראת החורף קיים חשש לתחלואה קשה, משולבת קורונה-שפעת. על בסיס השיטות שפותחו במחקר ויצירת המודל האקדמי החדש, ניתן יהיה להמשיך לדעת החוקרים למחקר מעמיק יותר, שיסייע בהיערכות למגיפה עתידית קשה אפשרית. "מחקר המשך יאפשר להעריך את מועד תחילת עונת השפעת הקרובה, משולבת במגיפת הקורונה, בישראל ובמדינות אחרות במזרח התיכון", מסכם פרופ' לוין.