טבריה: בין כנסייה ביזנטית היסטורית לבתי כנסת עתיקים שטרם נחפרו, נמצא המסגד (אל-ג'אמע) העתיק ביותר בעולם

21 ינואר, 2021
ooking NE, 2013, NTEP, Photo by David Silverman and Yuval Nadel

פרויקט החפירות המחודש בטבריה בניהול ד"ר קטיה ציטרין-סלברמן מהמכון לארכיאולוגיה והחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית, חוקרת המתמחה בארכיאולוגיה של התקופה האסלאמית ובין היתר במבני דת, הניב לאורך השנים תגליות מרתקות, אולם אחת מהן ממשיכה להעסיק את ד"ר ציטרין-סלברמן וחוקרים נוספים עד היום - זיהוי מחדש של מבנה שחשיפתו הראשונית בשנת 1952 הייתה חלקית והפכה לתעלומה של ממש במרוצת השנים. בתחילה נחשב המבנה לשוק מקורה מהתקופה הביזנטית, אולם לאור השוואות לאתרים אחרים התברר כי מדובר במבנה דת בעל משמעות היסטורית. בשנים האחרונות הצליחה ד"ר ציטרין-סלברמן להוכיח כי מדובר במסגד גדול מהתקופה המוסלמית הקדומה, כאשר טבריה הייתה בירת מחוז מקומית. אלא שהסיפור הגדול של המבנה נמצא מתחתיו - מאז תחילת החפירות ב-2009, החוקרת הבינה כי בתוך האדמה נמצאים שרידים של מסגד קדום יותר, ככל הנראה מהמחצית השנייה של המאה ה-7 לספירה, מה שהופך אותו למסגד העתיק ביותר שנחשף ארכיאולוגית עד כה בכל העולם.

ooking NE, 2013, NTEP, Photo by David Silverman and Yuval Nadel

"למעשה, עד לאחרונה לא הבינו כלל כי מדובר בחלקים של מסגד קדום, או של מסגד בכלל. בכתבי עת מדעיים הזכרתי את התגלית בקצרה, אולם באף מאמר עד היום לא נכתב בצורה מפורטת על התגלית המרתקת הזאת. למרות שכרגע אני לא חופרת בו, ומתמקדת בשטחים אחרים של האתר, גיליתי לגבי המסגד הזה דברים מסקרנים בתקופה האחרונה. לדוגמה, מהתכתבות שערכתי עם ארכיאולוג מתימן, קיבלתי חיזוק להשערה שלי שטכנולוגיית הבנייה בשימוש במסגד הקדום, פשוטה ופרגמטית שלא מאפיינת את האזור, נכנסה לישראל כנראה החל מהכיבוש הערבי במאה השביעית לספירה. ייתכן שמדובר בטכנולוגיה שמקורה בחצי האי ערב", מסבירה ד"ר ציטרין-סלברמן.

עוד טוענת החוקרת בקשר למסגד התחתון שנמצא כי "ראוי לציין שאנחנו יודעים דרך המקורות על הרבה מסגדים קדומים בארץ ובעולם שנוסדו בתחילת האסלאם, רק שכיום לא ניתן לחפור בהם כי רובם נמצאים מתחת למסגדים פעילים. בטבריה הייתה לנו הזדמנות נדירה לחפור בשטח ולחקור, למעשה, מסגד קדום מתחת למסגד ששרד בחלקו. אגב, המסגד הקדום ביותר שנחשף עד כה היה זה שבוָאסִט, עִיראק (משנת 703), אלא שנראה לנו שזה שבטבריה קדום בכמה עשרות שנים, שזה מדהים כשלעצמו".

דר ציטרין-סלברמן מניחה קנה מידה על שריד של מבנה מונומטלי רומי שנמצא מתחת למסגד הקדום ביותר, ומעליו מופיע יסוד השייך למסגד הקדום. קרדיט: NTEP, צילום דוד סלברמן

מהמסגד התחתון נשארו רק היסודות התחתונים, ובאמצעות הממצאים המאוחרים ביותר שהתגלו במילוי מתחת לרצפתו, התברר כי הוא הוקם במאה השביעית לספירה. נמצאו במילוי זה מטבעות וחרסים מתאימים לאותה תקופה. על פי ההערכה של החוקרת, גודל המסגד הקדום היה כ-22 על 49 מ', בצורת מלבן לא מושלם. המסגד שנמצא הוא למעשה מסג'ד אל-ג'מעה, מסגד קהילתי לצורך התכנסויות לשמיעת הדרשה (חֻ'טְבָה) של יום שישי, שנחשב למסגד הראשי של העיר.

בקרוב יתחדשו החפירות בטבריה, כשהפעם הן תהיו בשיתוף פעולה בין האוניברסיטה העברית והמכון הגרמני לארכיאולוגיה בהר הזיתים. עיריית טבריה, צעירי העיר והתאחדות בתי המלון הביעו נכונות להתגייס להצלחת החפירות. בין היתר, יבוצעו חפירות במבנה הנראה ככנסייה קטנה, 'קפלה', מהתקופה הצלבנית שבמאה ה-12, שנחשפה לראשונה ב-2018. לא הרבה ידוע על הכנסייה הזאת, שנבנתה בצמוד לחומת המסגד הגדול הנטוש שהוזכר לעיל, ולא רחוק מאתר הכנסייה הביזנטית של טבריה, שאף היא עמדה חרבה. כנסייה חרבה זו, שפעלה בין המאה ה-5 ועד לפחות למאה ה-10 לספירה, הייתה הגדולה באזור הגליל (אף גדולה מהכנסייה המונומנטאלית בציפורי), ככל הנראה זו אשר שימשה למושבו של הארכיבישוף האזורי.

ד"ר קטיה ציטרין-סלברמן | החוג לארכאולוגיה והמזרח הקרוב הקדוםלטענת החוקרת, המבנים הדתיים השונים שנמצאו באזור זה, האחד בצמוד לשני, מלמדים מצד אחד על הרב-דתיות של העיר לאורך התקופות, אך גם על מאבקי הכוח הדתיים-פוליטיים באותו מקום. החוקרת מאמינה כי למשך עשרות שנים הכנסייה המשיכה להיות המבנה הדומיננטי בעיר, יחד עם בית הכנסת אשר בחמת טבריה, עד שסביב שנות ה-20 של המאה ה-8 השלטון המוסלמי שינה את פני העיר בהקמת מבנה מסגד רחב ממדים, 78 על 90, שהאפיל את הכנסייה. מצד שני, החוקרת מאמינה כי היחסים בין הקבוצות הדתיות בטבריה באותה תקופה היו יחסית טובים ואפשרו לקיים חיים רב-דתיים.

"אנו מאמינים שלצד שני מבנים אלה גם עמד בית כנסת מונומנטאלי, בין הרבים שהיו בטבריה על פי המקורות הרבים", מתארת עוד החוקרת. "כלומר, מדובר באזור שהיה רב-דתי וסמל לדו-קיום אזורי מרגש במיוחד. חשוב להזכיר שבזמן שמבנים מונומנטאליים אלה עמדו במרכז העיר, תקופת פעילותם נחשבה לתקופת השיא של העיר. זאת התקופה של העשייה היהודית המרשימה והידועה לכולנו, בין היתר דרך כתב התנ"ך היקר לכולם – כתר ארם צובא, מתוארך למחצית הראשונה של המאה ה-10 לספירה".

לקריאת המאמר המדעי: https://act.ybz.org.il/he/tverya-tabur-1401?fbclid=IwAR2pObb_mTv4Jz74kqPkNfs7v_eRnlofMC340nTOwdSv2UoyVZRbKT5Owd8

פרסומים בתקשורת: 

https://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-1.9470706

https://www.haaretz.com/archaeology/.premium-one-of-the-world-oldest-mos...