מחקר הנערך באוניברסיטה העברית, הבוחן את השפעות המלחמה על מורים ומורות בישראל, מצא כי כ-60% מהמורים מדווחים על דיכאון, מעל ל-40% שרויים במתח וכמחצית מהמורים הנבדקים חווים חרדה. דיווחי המורים מראים כי ישנו פער בין התמיכה שקיבלו מצוות בית הספר לבין התמיכה שנזקקו לה
עם תחילת המלחמה, מורים ומורות בישראל נאלצו להתמודד עם שינויים בדרכי ההוראה הרגילות כגון, למידה מרחוק, מעבר למבנה אחר, הוראה היברידית ועוד. ההשלכות הפסיכולוגית של המלחמה על תלמידיהם, מחייבות התמודדות עם צרכים חינוכיים חריגים ומוגברים מאשר בשגרה, וזה בנוסף להתמודדות "הרגילה" לה נדרשת כל אזרחית ואזרח בישראל מאז אירועי השבת השחורה ב-7 באוקטובר. מחקר חדש וייחודי בהובלת ד"ר יעל מלין מביה"ס לחינוך, יחד עם פרופ' תום גומפל מביה"ס לחינוך ופרופ' מור נחום מביה"ס לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית, במימון של המדען הראשי במשרד החינוך, בוחן את מצבם של מורים בישראל בתקופת המלחמה בשלוש נקודות זמן שונות, במטרה לזהות שינויים במצבם הפסיכולוגי ולאתר שחיקה מקצועית.
את השאלון הראשון מילאו במהלך חודש נובמבר 712 מורים ומורות מבתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים ברחבי הארץ. מבין המשתתפים, 53 פונו מבתיהם בעקבות המלחמה, 39 גויסו למילואים ו-308 דיווחו כי קרוב משפחה גויס למילואים. בנוסף לכך, 187 דיווחו כי קרובים שלהם נכחו באירועי ה-7 באוקטובר ו-17 נכחו בעצמם בשבת השחורה.
בשאלון הראשון בחנו החוקרים את קיומה של מצוקה פסיכולוגית באמצעות שאלות על דיכאון, מתח, וחרדה. נמצא כי בקרב המורים הישנות תופעות אלו הייתה גבוהה משמעותית מהממוצע באוכלוסייה בימים רגילים. מהנתונים עולה כי 30% דיווחו על רמה בינונית של דיכאון, 18% דיווחו על דיכאון חמור ו-12% דיווחו על דיכאון חמור מאד. בנוסף, 20% מהנשאלים דיווחו על רמה בינונית של מתח, 17% דיווחו על מידה גבוהה של מתח ו-5% דיווחו על מידה גבוהה מאד של מתח. בנוגע לחרדה, 17% דיווחו על מידה בינונית של חרדה, בעוד 11% דיווחו על מידה גבוהה של חרדה ו-22% דיווחו על רמות חרדה גבוהות מאוד.
המחקר מצא כי בהשוואה לספרות המחקרית אשר בוחנת קיומה של מצוקה פסיכולוגית בקרב אוכלוסייה בריאה ואוכלוסייה שפנתה למרכז כאב, בקרב המורים בישראל יש חצייה של הרף הממוצע של דיכאון מתח וחרדה והנתונים מראים על ממוצע גבוה יותר של קיומם של תסמינים חמורים של השלושה.
בסקר נשאלו המורים והמורות על מעגלי התמיכה שלהם, על צרכיהם ועל רמת המענה לצרכים אלובפועל במספר מישורים – תמיכה מצוות בית הספר, תמיכה מבית הספר הנוגעת למשאבים וציוד (למשל משאבים אלקטרוניים) ותמיכה רגשית מצד מעגלים חברתיים ומשפחתיים. כ-50% מהמורים דיווחו על פער בין התמיכה לה נזקקו מצוות בית הספר לבין התמיכה שקיבלו בפועל. בנוסף, 20% מן המורים דיווחו על פער בין המשאבים להם נזקקו בבית הספר והמשאבים שקיבלו, וכ-17% דיווחו על פער בין מידת התמיכה הרגשית לה הם נזקקו וזו אשר קיבלו בפועל מסביבתם הקרובה. בעקבות כך, ובעקבות מחקר קודם שערכה אותה קבוצת מחקר על התמודדות מורים בקרב קורונה, החוקרים מציעים כי בעתות חירום, תמיכה מבית הספר היא בעלת חשיבות גבוהה ביותר.
"התמיכה המוענקת למורים ולמורות מהדרג המנהלי בבית הספר, בשגרה ובחירום כאחת, חיוניתלטיפוח קהילה חינוכית עמידה ומשגשגת", מסבירה ד"ר יעל מלין. "הנתונים שמצאנו מדגישים את החשיבות של מתן תמיכה למורים, על מנת שיוכלו להתמודד טוב יותר עם המצוקה הפסיכולוגית אותה הם חווים במסגרת תפקידםבתקופות חירום. לפי התוצאות של השאלון הראשון, תמיכה מצוות בית הספר וההנהלה משמעותית למורים, אף יותר מאשר תמיכה ממעגלים קרובים כגון משפחה וחברים.
כחלק מבדיקה ארוכת טווח אודות השפעות המלחמה על צוותי ההוראה, החוקרים צפויים לסקור את אותם מורים ומורות פעמיים נוספות, במטרה לבחון תחושות של שחיקה תעסוקתית ואת תחושת המסוגלות של המורים במקצוע ההוראה. זאת על מנת להבין את ההשפעות ארוכות הטווח של מלחמה על תפקודם כמורים וכמורות.