במסיבת עיתונאים שנערכה בשבוע שעבר הכריז האסטרופיסיקאי הישראלי-אמריקאי אבי לייב, ראש המחלקה לאסטרונומיה של אוניברסיטת הרווארד, על פרויקט "גלילאו", שמטרתו המוצהרת הינה חיפוש אחר סימנים טכנולוגיים של תרבויות חוצניות במערכת השמש ואף בכדור הארץ. בסדרת מאמרים מדעיים והרצאות בכנסים בינלאומיים שהתפרסמו בשנים האחרונות הצגתי תזה הפוכה: ככל הנראה הסיכוי להגעת גשושיות או שידורים מתרבויות אחרות המכוונים לחקור את כדור הארץ הינו נמוך ביותר, אף אם קיימות תרבויות חוצניות רבות.

האירוע האסטרונומי שהיווה את המניע לפרויקט "גלילאו", כמו גם לספרו המדובר של פרופ' לייב "חוצן", שהתפרסם השנה ותורגם 25 שפות, הוא מעבר סמוך לשמש של העצם הראשון שזוהה כמגיע מחוץ למערכת השמש. העצם המסתורי שזכה לכינוי "אומאמאה" Uomuamua), שליח מרחוק בהוואית) חלף במערכת השמש הפנימית בשנת 2017.

לייב העלה אז את ההשערה השנויה במחלוקת כי אין מדובר בסתם סלע בין-כוכבי, אלא בגשושית שנשלחה על ידי תרבות מתקדמת כדי לחקור אותנו. הנימוקים להשערה זו הם צורתו המוארכת של העצם (מעין סיגר) ויותר מכך תאוצתו - מהירות ההתרחקות של אומאמאה מן השמש הלכה וגדלה (אם כי בשיעור זעיר), בעוד שבשל כח המשיכה של השמש היה אמור דווקא להאט.

בהמשך הועלו הסברים טבעיים לצורתו ולתאוצתו של אומאמאה, אך העניין התקשורתי בהשערת הגשושית החוצנית לא פסק. האם יש ביסוס מדעי להשערה זו, ולפרויקט גלילאו בכלל? לכאורה כל מחקר מחוץ לקופסה או לקונצנזוס הינו ראוי ואף עשוי להניב תוצאות מפתיעות, אך רוב האסטרונומים נוטים להתייחס לפרשנות זו בביטול, כמו גם לסברה שמקורם של העב"מים הינו תרבויות חוצניות החוקרות אותנו.

הסיבה לכך קרויה 'התער של אוקאם' - אם קיימים מספר הסברים לתופעה, יש לבחור בפשוט ביותר, אשר מחייב פחות השערות והנחות מורכבות. העובדה שאיננו מבינים תופעה מסוימת (כמו עבמי"ם, שדו"ח מפורט עליהם פורסם על ידי הפנטגון ביוני השנה, אין פירושה בהכרח שמקורה הוא תרבות חוצנית או חייזרים. פרויקט "גלילאו" וההסבר ה"חוצני" לתופעת העב"מים דומים במובן זה לגרסה מודרנית של הספר הידוע מאת אריך פון דניקן "מרכבות האלים", המנסה להסביר תעלומות ארכיאולוגיות ברחבי העולם כביקורים של בני תרבויות מתקדמות מעולמות אחרים.

במאמר שפורסם ב-2015 בכתב העת International Journal of Astrobiology, וכן במאמר המשך ב-2017 ובהרצאה בכנס החלל הבינלאומי (International Astronautical Congress) בירושלים (2015) הצגתי הערכה של הסיכוי הנמוך מאוד להגעת שידורי רדיו מכוונים של תרבויות חוצניות לכדור הארץ בהווה או בעתיד הקרוב. גם בכנס החלל הבינלאומי שיתקיים באוקטובר 2021 בדובאי ארצה על נושא זה.

הערכה זו תקפה ביתר שאת לגבי הסברה שעצמים כמו אומאמאה ועבמ"ים הם גשושיות מחקר של תרבויות חייזרים. הערכה זו מבוססת על השכיחות הגבוהה של פלנטות עם תנאי סביבה המתאימים לחיים, שנמצאה על ידי משימת טלסקופ החלל "קפלר" של נאס"א. קפלר גילה כי כוכבי לכת הדומים לכדור הארץ בגודלם ובטמפרטורה שלהם הינם נפוצים ביותר, ככל הנראה עשרות מיליארדים בשביל החלב, גלקסיית הבית שלנו.

מסקנה זו, שלכאורה תומכת בקיום תרבויות חוצניות, טוענת כי דווקא בשל שכיחותן הרבה של פלנטות הדומות לכדור הארץ מבחינת המצאות חיים, כדור הארץ ומערכת השמש אינם ייחודיים או "מעניינים" מספיק, ולכן תרבויות חוצניות אינן מוצאות סיבה לכוון אלינו שידורים (ועל אחת כמה וכמה לא גשושיות מחקר, שעלותן גבוהה ומהירותן נמוכה משידורי רדיו הנעים במהירות האור).

אמנם ייתכן כי תרבויות טכנולוגיות כשלנו הינן תופעה נדירה ומעניינת יותר מאשר פלנטות עם חיים ביולוגיים פשוטים, ותרבויות חוצניות אכן עשויות (או עלולות) להתעניין בתרבות הטכנולוגית שהופיעה לפני כמאה שנה בכדור הארץ, אולם המידע על היות כדור הארץ בית לתרבות טכנולוגית טרם הגיע אל תרבויות הנמצאות במרחק העולה על כמה עשרות שנות אור מאיתנו, כיון שמידע זה - שידורי הרדיו והמכ"מ הראשונים מכדור הארץ - החל להתפשט בחלל לפני פחות ממאה שנה, עם שידורי הרדיו הראשונים בגלים קצרים והשימוש במכ"מ לפני מלחמת העולם השנייה.

אפילו אם תרבות מתקדמת קלטה את השידורים הללו ושלחה תשובה מיד עם הגעת האותות הראשונים מכדור הארץ, על מנת שהשידורים יגיעו למערכת השמש כעת, על התרבות להיות במרחק הקטן מכ-50 שנות אור. מרחק זה נראה גדול, אולם למעשה הוא קטן מאוד בהשוואה לממדי הגלקסיה (כמאה אלף שנות אור), וגם אם קיימות בגלקסיה אלפי תרבויות, הסיכוי שתרבות חוצנית שכזו תמצא כה קרוב אלינו הוא קטן ביותר.

לדוגמה, אם קיימות בשביל החלב אלף תרבויות, המרחק הממוצע בין תרבויות סמוכות הינו כ-3,000 שנות אור והסיכוי שתרבות תמצא במרחק של פחות מ-50 שנות אור מאיתנו הוא כ-0.03%. לגבי גשושית, שמהירותה מן הסתם נמוכה משמעותית  ממהירות האור, הסיכוי קטן בהרבה. לדוגמה, אם התרבות המתקדמת שולחת גשושית במהירות של 20% ממהירות האור (בדומה למהירות הצפויוה בפרויקט Breakthrough Starshot שפרופ' לייב עומד בראשו), כדי שהגשושית תגיע למערכת השמש בשנת 2017 על התרבות להיות במרחק של עד כ-16 שנות אור  (16 שנים זמן מעבר שידורי הרדיו  מכדור הארץ אל התרבות ועוד/0.2 16 =80 שנים זמן טיסת הגשושית מן התרבות למערכת השמש סה"כ כמאה שנה) והסיכוי לתרבות כה קרובה (שוב, בהנחה של אלף תרבויות בגלקסיה) הינו 0.003%.

בנוסף, מזה 60 שנה מאזינים אסטרונומים לחלל בניסיון לאתר שידורי רדיו תבוניים שמקורם בתרבויות טכנולוגיות (פרויקט SETI). לו היו בנמצא תרבויות כאלו הסמוכות אלינו, סביר שזה מכבר היינו מגלים את שידורי הרדיו והמכ"ם שלהן, אך פרויקט SETI עדיין לא מצא דבר.

על אף הסיכוי הנמוך מאוד לקיום תרבות טכנולוגית במרחק קטן יחסית של שנות אור בודדות מאתנו, לו תרבות שכנה שכזו אכן הייתה קיימת, היא הייתה עשויה לקלוט את שידורי הרדיו הראשונים מכדור הארץ ולשלוח גשושיות ואמצעי מחקר, שאולי היו יכולים להסביר את תופעת העבמ"ים הנצפים מאמצע המאה שעברה, אולם עדיין קיימת השאלה מדוע לא הבחין פרויקט SETI בשידורי הרדיו שלה, ומדוע למרות ריבוי העבמי"ם הם בוחרים להסתתר מעינינו. לפי עקרון "התער של אוקאם", סביר בהרבה שהעב"מים ניתנים להסבר כתופעות טבעיות שעדיין איננו מבינים, או עצמים מלאכותיים ממקור ארצי, כפי שלתכונותיו המסתוריות לכאורה של אומאמאה הוצעו הסברים פרוזאיים בהרבה מאשר ספקולציית הגשושית החיזרית.

פרופ' עמרי ונדל הוא אסטרופיזיקאי, אסטרוביולוג, חוקר חורים שחורים והחיים ביקום במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית. לא מכבר הופיע ספרו "אסטרופיזיקה והחיים ביקום" בהוצאת "אקדמון".

לפרסום בתקשורת: ynet, פורטל הכרמל והצפון, הידען