שפה אנושית נתפשת כמאפיין ייחודי למין האנושי, עם תכונות שמבדילות אותה מאמצעי תקשורת של בעלי חיים. מחקר חדש בהובלת פרופ' ענבל ארנון מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, המתפרסם בכתב העת Science חושף כי לשירת הלווייתן גדול הסנפיר יש מבנה סטטיסטי הדומה לזה הקיים בכל שפה אנושית.
שירת הלווייתן גדול הסנפיר היא דוגמה מרשימה להתנהגות מורכבת שמועברת תרבותית, אך עד כה לא נמצאו עדויות ברורות לכך שיש לה מבנה דומה לשפה. בשפה אנושית, שגם היא מועברת תרבותית, יש חלקים שאפשר לחבר אחד לשני כדי ליצור יחידות גדולות יותר (כמו מילים שאפשר לחבר למשפט). השכיחות של החלקים האלה מראה התפלגות דומה בכל השפות האנושיות. שתי תכונות אלה תורמות ללמידה של שפה ומאפשרות את ההעברה שלה מדור לדור. במחקר הנוכחי, נעשה שימוש חדשני בשיטות שפותחו על מנת להבין כיצד תינוקות לומדים לזהות מילים, בשביל לנתח שירת לוויתנים. שיטות אלו יושמו בניתוח הקלטות של שירת לווייתנים שנאספו במשך שמונה שנים בקלדוניה החדשה, שנמצאת בדרום מערב האוקיינוס השקט.