חוקרים הצליחו לשחזר את השדה המגנטי של כדה"א בט' באב, 586 לפנה"ס – ולחשוף את עוצמת חורבן י-ם בידי הבבלים

אוגוסט 9, 2020
Measurements of the Floor that collapsed during the Destruction. Photographer Shai Halevi Israel Antiquities Authority

מדי שנה בתשעה באב, יהודים ברחבי העולם זוכרים את חורבן בית ראשון. כעת, בזכות הזיכרון ההיסטורי הארוך של העם היהודי, והודות לממצאים ארכיאולוגיים שנחשפו לאחרונה בחפירות עיר דוד, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות הצליחו לשחזר את השדה המגנטי של כדור הארץ באוגוסט 586 לפנה"ס – ולחשוף את עוצמת חורבן ירושלים בידי הבבלים.

Left to Right-Yoav Vaknin Prof. Gadot Dr. Shalev. Photographer Shai Halevi Israel Antiquities Authority

המחקר הבינתחומי ופורץ הדרך, המתפרסם בסמוך לתשעה באב בכתב העת PLOS ONE, מתבסס על עבודת הדוקטורט של יואב וקנין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף החוקרים ד"ר רון שער מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' ארז בן יוסף, פרופ' עודד ליפשיץ ופרופ' יובל גדות מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות.

השתנות השדה המגנטי של כדור הארץ הוגדרה על ידי אלברט איינשטיין כאחת מחמש התעלומות הגדולות בפיזיקה. אמנם, השדה המגנטי שעוטף את כדור הארץ הוא בלתי נראה, אך הוא ממלא תפקיד חשוב בחיי כוכב הלכת. הוא מסך ההגנה נגד קרינה מהחלל שמאפשר את קיומם של חיים בכדור הארץ, והוא כלי ניווט בידי בני אדם, עופות ויונקים ימיים. למרות חשיבותו, מעט מאוד ידוע לנו על השדה המגנטי – איך בדיוק פועל המנגנון שמייצר אותו בגלעין כדור הארץ? איך ומדוע השדה משתנה? וכיצד משפיעים השינויים בשדה המגנטי על האטמוספרה של כדור הארץ?

Givaty Parking Lot Excavation. Photographer Shai Halevi Israel Antiquities Authority

כדי לענות על שאלות אלו ולהסביר את התנהגותו האניגמטית, גיאופיזיקאים מנסים להתחקות אחר התנהגות השדה המגנטי לפני תחילת המדידות. לשם כך ניתן להיעזר בממצאים ארכיאולוגיים – כמו חרסים, לבנים, רעפים וכבשנים – ש"הקליטו" את השדה המגנטי בזמן שריפתם. ממצאים אלה מכילים מינרליים מגנטיים שהתמגנטו מחדש בהתאם לכיוון ולעוצמת השדה באותו הזמן – ומהווים חלון הצצה להיסטוריה של השדה המגנטי. חורבן ירושלים, המתוארך לט' באב שנת 586 לפנה"ס, יכול לשמש כעוגן כרונולוגי יוצא דופן לתיארוך ארכיאומגנטי – עד כדי רמת דיוק של יום בודד.

במהלך חפירה שמתנהלת בימים אלה בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים, במקום בו היה בעבר "חניון גבעתי", גילו החוקרים מבנה ציבור מפואר ובו רצפת טיח איכותית. מנהלי החפירה, ד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות ופרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב, מסבירים: "תארכנו את חורבן המבנה לשנת 586 לפנה"ס, חורבן ירושלים בידי הבבלים, על סמך כלי חרס האופייניים לסוף תקופת בית ראשון, שנמצאו על גבי הרצפה כשהם מנופצים. מלבד כלי החרס השבורים, התגלו גם סימני שריפה ואפר רב. הממצאים הללו מזכירים את הכתוב בספר מלכים: "וישרף את בית ה' ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית גדול שרף באש" (מלכים ב', כה, פסוק ט')". באותו "בית גדול" שנשרף, חשפו החוקרים שבר גדול של רצפה שקרסה מקומתו העליונה של המבנה – ועל ידי מחקר השדה המגנטי שהוקלט בה, הם שיחזרו את השדה המגנטי של כדור הארץ בזמן השריפה.

הדוקטורנט יואב וקנין מאוניברסיטת תל אביב אסף את שברי הרצפה, שהיו מפוזרים במנחים שונים באתר, ומדד את השדה המגנטי שהוקלט בהם במעבדה הפליאומגנטית שבמכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית. "מטרת המחקר הייתה כפולה", אומר וקנין. "מצד אחד המטרה הייתה לשחזר את הכיוון ואת העוצמה של השדה המגנטי ביום החורבן, ומצד שני רצינו להבין מה המידע המגנטי שטבוע בשברי הרצפה יכול לספר לנו על החורבן עצמו. גם בלי מדידת השדה המגנטי ניתן היה לשער שהמבנה המפואר הזה נחרב בחורבן בית ראשון, אבל המדידות המגנטיות הוכיחו שהמבנה נשרף בטמפרטורה של יותר מ-500 מעלות צלזיוס, כנראה בצורה מכוונת, ושהרצפה, שנשענה על קורות עץ מסיביות, קרסה בזמן השריפה.

Ashes from The destruction at the site. Photographer Shai Halevi Israel Antiquities Authority

למסקנה זו יכולנו להגיע על סמך העובדה שרוב גושי הרצפה, שהתקררו לאחר הקריסה, הקליטו כיוון אחיד ללא קשר למנח שאליו נקלעו. הצלחנו לקשור בין חורבן הבית לשדה המגנטי של כדור הארץ, וכך לתרום גם למחקר הגיאופיזי של כדור הארץ וגם למחקר הארכיאולוגי. זה באמת יוצא דופן. לשיטה הארכיאומגנטית יש גם השלכות לגבי המשך המחקר. אם מחר נמצא שכבת חורבן עם קרמיקה דומה באתר חורבן אחר, נוכל להשוות את השדה המגנטי המוקלט בה וכך לעזור לקבוע אם גם היא נחרבה על ידי הבבלים".

ד"ר רון שער מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית: "מדידת מידע מגנטי מרצפה שנשרפה לפני אלפי שנים אינה דבר טריוויאלי. יש לאפיין את החלקיקים המגנטיים, להבין כיצד המידע המגנטי מקודד בחומר ולפתח שיטות מדידה שמאפשרות לנו לקרוא את המידע הזה. הטבע לא עושה לנו חיים קלים. לכן חלק משמעותי מהעבודה האנליטית שאנו עושים במעבדה הפליאומגנטית הוא לחקור לעומק את התכונות המגנטיות של החומר הארכיאולוגי. למרבה המזל, במחקר הזה יואב הצליח לפצח את הקידוד המגנטי של הטבע ולהעניק לנו מידע בעל חשיבות מכמה זוויות – היסטורית, ארכיאולוגית וגיאומגנטית".

Measurements of the Floor that collapsed during the Destruction. Photographer Shai Halevi Israel Antiquities Authority

וקנין מסכם: "כדי לשחזר את השדה המגנטי צריך מקורות מידע מנקודות היסטוריות מעוגנות היטב. לעתים נדירות מאוד יש בידינו אירוע היסטורי מלפני אלפי שנים שאנו יודעים לתארך אותו ברמת השנה, החודש ואפילו היום כמו חורבן בית ראשון. צריך להבין שאמנם יש ויכוחים על תוקפו ההיסטורי של המקרא בכללותו, אבל תיאור האירועים שהתרחשו בממלכת יהודה במאה השנים האחרונות לקיומה נכתבו כמעט בזמן אמיתי – והטקסט המקראי נחשב לרוב למהימן לגבי התקופה הזאת. חורבן בית ראשון מגובה בשלל ממצאים ארכיאולוגיים מארץ ישראל בכלל ומירושלים בפרט, כמו קנקנים עם טביעות חותם מסוג ורדה, השייכות לממלכת יהודה, וטביעות חותם עם שמות המוזכרים במקרא".

 

למאמר המדעי: https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0237029

פרסומים בתקשורת:

https://www.ynet.co.il/article/ry8WF11TWD

https://travel.walla.co.il/item/3379008
https://www.kan.org.il/Item/?itemId=75623