ממחקר חדש עולה כי סופות העתיד יהיו יבשות ומרוכזות יותר, כלומר ממוקדות על פני אזורים קטנים יותר במרחב. הן ימשכו פרקי זמן קצרים אך יהיו עוצמתיות יותר

המחקר, אותו הוביל הדוקטורנט משה (קוקו) ארמון בהנחיית פרופ' אפרת מורין ופרופ' יהודה אנזל, מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, השתמש במודל אזורי לחיזוי מזג אוויר ברזולוציה גבוהה, מהסוג שמשמש בתחזיות לטווח של ימים ספורים. באמצעות המודל נוצר אוסף גדול של הדמיות סופות שהתקיימו בתנאי אקלים עתידי, תוך מיקוד בישראל ובסביבתה הקרובה (לבנון, ירדן, מצרים, סוריה וערב הסעודית).

המחקר בחן סופות עתירות משקעים הגורמות לנזקים, כתוצאה משיטפונות והצפות, ומצא כי מצבים כמו הצפות עירוניות או שיטפונות בנחלים קטנים או מדבריים, עשויים להפוך למסוכנים יותר ואולי אף נפוצים יותר בעקבות ה"התרכזות" של הסופות. מצבים בהם יורדים כמויות גשמים ממושכות על פני שטח גדול, כמו אלה המייצרים שיטפונות בנחלים הגדולים, או שתורמים מים לאקוויפרים ולכנרת- יהפכו ככל הנראה לנדירים יותר בעתיד.

משה (קוקו) ארמון, ממובילי המחקר ציין כי: "על מקבלי ההחלטות להיערך כבר היום למצב שבו מערכות הגשם יהיו קצרות וממוקדות יותר, ויתכן שתהיה לכך השפעה על מקורות המים שלנו. הערכה כמותית של השינויים הצפויים בכמויות המים הטבעיים הזמינים ובעוצמת השיטפונות בעתיד, עשויה לעזור לנו להתמודד טוב יותר עם ההשלכות של ההתחממות העולמית.''

חוקרים נוספים שהשתתפו בכתיבת המחקר הם ד''ר פרנצ'סקו מארה, מהמכון למדעי האטמוספרה והאקלים במועצה האיטלקית הלאומית למדעים שבבולוניה, וחוקרי האוניברסיטה העברית- פרופ' דוריטה רוסטקייר-אדלשטיין, פרופ' חיים גרפינקל, ד''ר אורי אדם, ופרופ' אורי דיין.

המאמר המקורי

פרסומים בתקשורת: N12, בחדרי חרדים, הידען