למרות המלחמה בעזה- דעת הקהל האירופית על ישראל נותרה יציבה

21 אפריל, 2024
photo

סקר חדש חושף יציבות יחסית בדעת הקהל האירופית לגבי ישראל לאחר ה-7.10 ומלחמת חרבות ברזל. הסקר, שבוצע בקרב ארבע מדינות אירופאיות מובילות ובישראל, מראה כי רוב הנסקרים לא שינו את דעתם. בקרב ישראלים לעומת זאת, מתגלה שונות בתפיסות לגבי אירופה  ולגביי המקור של ביקורת אירופאית כלפי ישראל 

מנתוני סקר "HU-EF Barometer", שנערך על ידי פרופ' גיזלה דאקס מפורום אירופה באוניברסיטה העברית, עולה תמונת מצב מעניינת של תפיסות הדדיות בין ישראלים ואירופאים לאירופה בעקבות המלחמה. 

הסקר, שנערך בקרב מדגם מייצג בארבע מדינות אירופאיות מובילות (גרמניה, בריטניה, צרפת ופולין) מלמד כי דעת הקהל האירופית לגבי ישראל נותרה ברובה יציבה, עם שונות משמעותית בין מדינות שונות: בגרמניה, בריטניה, צרפת ופולין, יותר ממחצית מהנסקרים לא שינו את דעתם על ישראל בעקבות המלחמה ורק מיעוט קטן הפך יותר פרו-ישראלי או פרו-פלסטיני, מה שמצביע על כך שהאירועים לא גרמו לשינוי משמעותי בדעת הקהל הרחבה. עם זאת, בקרב מי שכן שינו את דעתם, רובם הפכו ליותר פרו-פלסטינים, לעומת מי שהפכו לפרו-ישראלים בעקבות האירועים.

סקר דומה, שנערך במקביל בקרב ישראלים, גילה כי ישנה שונות משמעותית בתפיסה של תושבי ישראל את מדינות אירופה, שמושפעת רבות מגורמים היסטוריים, פוליטיים ותרבותיים ומההקשר הביטחוני. בעוד שגרמניה נתפסת כמדינה הידידותית ביותר, התפיסה של צרפת, בריטניה ופולין מורכבת יותר וצרפת אף נתפסת כמדינה האנטישמית ביותר. עוד בישראל, רוב הנסקרים הישראלים בקרב האוכלוסייה היהודית (54%) הגדירו את מתקפת חמאס ב-7.10 כ"קונפליקט מסוג חדש", ולמעלה משליש מהנשאלים הישראלים אף השוו את המלחמה לשואה. דבר המעיד על עומק הטראומה והחשש מפני איומים קיומיים.

פרופ' גיזלה דאקס: "ממצאי הסקר מדגישים את הצורך בדיאלוג מתמשך בין ישראל לאירופה, תוך התחשבות בשונות בין מדינות שונות ובמורכבות התפיסות ההדדיות. דיאלוג זה יתרום להבנה טובה יותר אחד של השני, לשיתוף פעולה ולחיזוק הקשרים בין הצדדים, לא רק ברמה המדינית, אלא גם ברמה הציבורית בכל אחת מהמדינות".

 

להלן עיקרי הממצאים של הנסקרים האירופאים:

חשיפה של האירופאים למלחמה בחדשות: המלחמה בעזה זכתה לסיקור תקשורתי משמעותי בערוצי תקשורת אירופאים שונים כולל טלוויזיה, עיתונים, פלטפורמות חדשות מקוונות ומדיה חברתית. הסקר מצא כי מכלל המשיבים, אלה מגרמניה עקבו באופן הדוק יותר אחר החדשות מישראל. אחריהם  נמצאו הצרפתים, הבריטים והפולנים.

הוכחת תורת הכאוס

פעולות אקטיביות בעקבות המלחמה: נמצא כי מרבית הנשאלים האירופאים לא נקטו בפעולה אקטיבית בשל המלחמה למען מי מהצדדים. רק אחוזים נמוכים מהנסקרים דיווחו על פרסום על הסכסוך ברשתות החברתיות. מרבית הנשאלים השיבו כי לא השתתפו בהפגנות וכי תרומתם הכספית, למי מהצדדים, הייתה מוגבלת. כ-18% מהנשאלים הצרפתים סירבו לענות על השאלה.

קרדיט: נועם חי

 

השפעת המלחמה על דעת הקהל האירופאית: בכל אחת מארבעת המדינות שהשתתפו בסקר, הצהירו מחצית מהנשאלים כי המלחמה בעזה לא השפיעה על דעתם על ישראל. בכל אחת מהמדינות רק מיעוט מהנשאלים ציינו כי הפכו ליותר פרו-ישראלים או פרו-פלסטינים בעקבות האירועים. יש לציין, כי בקרב מי ששינו את דעתם, שיעור אלו שהפכו ליותר פרו-פלסטינים גדול יותר מאלו שהפכו ליותר פרו-ישראלים. בפולין אף עומד היחס בין שני המחנות על קרוב לפי שלושה, לטובת הפרו-פלסטינים.

זוכי פרס א.מ.ת

 

האם הביקורת האירופאית כלפי ישראל מהווה סוג של אנטישמיות? מרבית המשיבים האירופאים השיבו כי ניתן לבקר את ישראל וכי הביקורת אינה חייבת להיות אנטישמית או ממניעים אנטישמיים. אחוזים נמוכים יותר משמעותית, כשליש מהנשאלים מכל מדינה, השיבו כי לעיתים ביקורת כלפי ישראל מהווה אנטישמיות ולעיתים היא אינה כזאת.  כאשר נשאלו שאלה דומה, מרבית המשיבים הישראלים בסקר השיבו כי ניתן לבקר את ישראל וכי הביקורת אינה חייבת להיות אנטישמית או ממניעים אנטישמיים.

photoEuropean respondents (according to country of origin)

 

Israeli respondents

תרנגולים

ביטויים הנקשרים אסוציאטיבית לישראל: הסקר הציג לנשאלים האירופאים מאגר של 20  מילים, מתוכן הם נדרשו לדרג את אלה אשר מזוהות ביותר עם ישראל. נמצא כי המילים שקושרו ביותר עם ישראל היו דומות בכלל המדינות שנסקרו והן – ירושלים; מקומות קדושים/אתרים דתיים; עימות/אזור מלחמה; תל-אביב;  שואה; היסטוריה.

הורים בקמפוס

 

 

עיקרי הממצאים מהנסקרים הישראלים:

תפיסות הישראלים את מדינות אירופה: נמצא כי רוב הנסקרים הישראלים תופסים את גרמניה כידידת ישראל. המדינות הידידותיות אחריה, בסדר יורד ובפער משמעותי, נמצאו כבריטניה, צרפת ופולין.

מספרים

 

תפיסת הישראלים את מתקפת חמאס את ישראל ב-7.10: כשהנשאלים הישראלים התבקשו לאפיין כיצד הם תופסים את מתקפת חמאס ב-7.10 ואם היא מזכירה להם את השואה, מרביתם השיבו כי אירועי ה 7.10 נתפסים על ידם כ"מלחמה אחרת לגמרי, לא דומה לשום דבר אחר בעבר". בקרב למעלה משליש מהמשיבים הישראלים, אירועי אותה שבת, מזכירים את השואה.

בעלי תפקידים

 

איפה ישראלים צריכים\יכולים לחיות?: כשנשאלו על כך, מרבית המשיבים הישראלים השיבו כי כישראלים הם יכולים לגור בכל מקום, כולל מחוץ לישראל. יחד עם זאת חשוב לומר כי נרשמה ירידה במספר הישראלים שהשיבו כך, בהתייחס לסקר עם שאלה דומה משנת 2021

בעלי תפקידים

הסקר נערך על ידי פרופ' גיזלה דאקס ממרכז DAAD ללימודים גרמניים בפורום אירופה של האוניברסיטה העברית. נתונים נאספו מחמש מדינות: ישראל, גרמניה, בריטניה, צרפת ופולין. בסקר, שנערך באופן מקוון בין פברואר-מרץ 2024. בסקר בכל אחת מהמדינות השתתפו  כ-1,000 גברים ונשים, המהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בגילאי 18 ומעלה בכל מדינה. טעות הדגימה המרבית הייתה 3.1% לכל מדגם שוק כולל. הסקרים נערכו על ידי חברת Kantar.

 

חזרה למעלה