ד"ר יפעת אליעזר מהמחלקה לגנטיקה באוניברסיטה העברית על הנגיף קוביד 19
נגיפי הקורונה הראשונים התגלו בשנות ה- 30 של המאה העשרים, הם נקראו קורונה בגלל צורתם המזכירה כתר. נכון להיום מוכרים ארבעה סוגים של קורונה - אלפא, בטא, גמא ודלתא, כאשר רק שני הראשונים ידועים ביכולתם להדביק אנשים. נגיפי קורונה אחראיים על 10-30 אחוז ממקרי הצינון, והם הנפוצים ביותר אחרי נגיפים מסוג ריינווירוסים. נגיפים אלה, בדומה לנגיף השפעת, הם עונתיים, ומועברים בד"כ בחורף. הם גורמים בד"כ לדלקות של מערכת הנשימה העליונה.
נגיפי הקורונה הם נגיפי RNA חד-גדילי. גודל הגנום שלהם הוא כ-32,000 בסיסים, הגנום הגדול ביותר בין כל נגיפי ה-RNA. לנגיפים אלה מנגנון שכפול דו-שלבי מתוחכם ומסובך. ההבדל בין הזנים השונים של הנגיף נמצא גם בחלבון ה-S שלו, אשר נמצא על גבי המעטפת החלבונית, וגורם לקישור לקולטנים שונים על פני תאים במערכת הנשימה ועל ידי כך להדבקה של תאים שונים.
עד לשני העשורים האחרונים, לא נמצאו נגיפי קורונה הגורמים למחלות מסכנות חיים. בשנת 2002 התפרץ נגיף הסארס, נגיף ממשפחת הקורונה שזוהה בפעם הראשונה וגרם לתסמונת נשימתית חמורה. נגיף זה גרם לתמותה של כ-10% מהנדבקים אך ההדבקה נבלמה מהר מאוד, ובסארס חלו רק 8000 אנשים לפני שהמחלה נעלמה לאחר כשבעה חודשים מהזמן שבו הופיעה. בשנת 2012 הופיעה מחלה חדשה בערב הסעודית, שגם היא נגרמה מנגיף מסוג קורונה - מרס, מחלה זו היתה קטלנית עוד יותר (תמותה של כ-30% מהחולים), וגם היא נבלמה מיד אחרי ההתפרצות.
הנגיף האחרון שהתגלה הוא הנגיף הגורם בימים אלה למגיפה שמקורה בסין, והוא נגיף הקורונה 2019 (או בשמו הרשמי 'קוביד 19', כפי שנקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי). מקרים ראשונים של המחלה התגלו בעיר ווהאן במחוז חוביי שבסין במהלך דצמבר 2019, והם אובחנו על ידי הצוות הרפואי כסארס. לאחר שהנגיף בודד ורוצף בידי הרשויות הסיניות, הוא זוהה כזן חדש של נגיף קורונה. ההערכה היא שהנגיף עבר מבעלי חיים בשוק הגדול בווהאן לבני אדם, ורכש יכולות מעבר מאדם לאדם. מקרים ראשונים של העברה מאדם לאדם אומתו בינואר 2020.
שמועות רבות מסתובבות לגבי יכולות ההדבקה של הנגיף, דרכי ההדבקה שלו, ויכולת השרידות שלו באויר ועל משטחים שונים. ישנן גם שמועות על כמות הנדבקים, החולים והמתים מהמחלה. שמועות אלה נובעות מחוסר אמון בממשל הסיני ובאמיתות העובדות המגיעות משם. האמת היא שרב הנסתר על הגלוי, וכרגע אין לנו מספיק מידע מהימן על הנגיף. במכוני מחקר ברחבי העולם נעשים מאמצים בראש ובראשונה לפתח חיסון לנגיף זה, למקרה שלא יצליחו להתגבר על המגיפה. בנוסף, יצאו לאחרונה קולות קוראים למימון מחקרים שיעזרו להבנה, דיאגנוסטיקה ודרכי התמודדות עם התפשטות של הנגיף.
ובכל זאת, מה אנחנו כן יודעים (המידע מארגון הבריאות העולמי ומהמרכז לבקרה ומניעת מחלות בארה"ב)? ההדבקה מתרחשת כנראה במגע קרוב (עד מטר וחצי-שניים) עם אדם נשא, דרך טיפות זעירות מדרכי הנשימה שלו המתפזרות לאחר עיטוש או שיעול. טיפות אלה יכולות להגיע לפה ולאף של אנשים קרובים, או להישאף לריאות. דרך העברה זו נפוצה בנגיפים אחרים מסוג קורונה וגם בשפעת. בדרך כלל אנשים מדבקים ביותר כשהם בשיאה של המחלה (שיאם של הסימפטומים). לא ידוע מה פרק הזמן שהנגיף שורד על משטחים, אך סביר להניח שלא הרבה זמן.
הסימפטומים של המחלה כוללים חום, שיעול וקשיים בנשימה.
ויש גם כמה מיתוסים לא נכונים:
1. אין אפשרות לקחת אנטיביוטיקה לאחר ההדבקה וגם לא למניעת ההדבקה. בכלל, אנטיביוטיקה אינה פועלת על נגיפים.
2. חיסון נגד דלקת ריאות לא יעזור במניעת הדבקה.
3. אין בעיה בקבלת חבילות מסין - נגיפי הקורנה אינם שורדים כל כך הרבה זמן על משטחי נייר ובד.
אל תאמינו לכל מה שאתם קוראים ברשתות החברתיות, חפשו מקורות מהימנים.
נכון לכתיבת שורות אלה, עדיין אין מקרים מאומתים של קורונה בארץ. ישנה אזהרת מסע חמורה ממשרד החוץ לסין, וכן אזהרה ממשרד הבריאות לא לטוס לתאילנד, יפן, סינגפור, הונג קונג, מקאו ודרום קוריאה.
כדי להמנע מהדבקה, ההמלצה הגורפת היא לשמור כמה שיותר על היגיינה ולהקפיד על שטיפת ידיים מרובה.