מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת חיפה מצא כי אנשים נוטים להעריך את רגשותיהם של אחרים כעוצמתיים יותר מכפי שהאחרים עצמם מדווחים. התופעה בולטת במיוחד ברגשות שליליים כמו כעס, עצב או פחד, ונמצאה עקבית בקרב זרים ואף זוגות רומנטיים. לעומת זאת, הערכת הייתר של רגשות חיוביים הייתה מתונה יותר.
במחקרי המשך גילו החוקרים כי אצל זרים, נטייה זו מנבאת תגובה אמפתית חזקה יותר ואצל זוגות רומנטיים הערכת יתר מתונה של רגשות שליליים ניבאה שביעות רצון גבוהה יותר מהקשר, לעומת הערכת חסר. עם זאת, כאשר ההפרזה נעשתה קיצונית מדי, שביעות הרצון דווקא ירדה.
החוקרים מסבירים את הממצא באמצעות "תיאוריית ניהול טעויות", על פיה, במצבי אי־ודאות אנו נוטים לטעות לכיוון הבטוח: מוטב להפריז בהערכת עוצמת רגשות שליליים מאשר להמעיט בהם ולפספס סימן למצוקה. לדבריהם, דווקא ההפרזה הזו עשויה לשמש מנגנון חברתי אדפטיבי — כזה שמגביר אמפתיה, קשב ודאגה לאחר.
את המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Communications, הובילו פרופ' ענת פרי ושיר גנזר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ופרופ' נגה כהן מאוניברסיטת חיפה.