כלי חדש להחייאת תוכנית ה"רמזור": מפות תחלואת קורונה בישראל שלוקחות בחשבון ניצני התפרצות, "נקודות חמות" והתאוששות מהקורונה

מפת התחלואה המצטברת לפי אזור סטטיסטי

שלושה חוקרים מהאוניברסיטה העברית - פרופ' מיכאל בינסטוק מהמחלקה לכלכלה ע"ש משפחת בוגן, פרופ' דניאל פלזנשטיין מהמחלקה לגאוגרפיה ואילת אלבאום מהמכון למדעי כדור הארץ יצרו לאחרונה מפות קורונה דינמיות לפי אזור סטטיסטי בישראל, שהוכנו על גבי הפלטפורמה האינטרנטית ArcGIS ומבוססות על נתוני משרד הבריאות ברמה מקומית-סטטיסטית, ונועדו לשפר משמעותית את הבנת מצב התחלואה בישראל, וכן לסייע בהחייאת, בחיזוק ובשדרוג תוכנית "הרמזור" שהייתה אמורה להיות הפתרון המרכזי של פרויקטור הקורונה הקודם, פרופ' רוני גמזו, ליציאה של ישראל ממשבר הקורונה, שונתה ונערכה פעמים רבות ולבסוף הוגדרה על ידי גורמים שונים ככישלון. התוכנית מתבססת על התמודדות משתנה בין אזורים עם קורונה על בסיס נתוני תחלואה אזוריים ועל בסיס מדדים אחידים.

מפת התחלואה המצטברת לפי אזור סטטיסטי:

מפת התחלואה המצטברת לפי אזור סטטיסטי

"מפות הקורונה שקיימות כיום מציגות את התחלואה המצטברת בצורה מעוותת. הן סוכמות את מקרי הקורונה בכל אזור סטטיסטי ובכל נקודת זמן יחד, מבלי לקחת בחשבון שיש אזורים שבהם מוגרה המחלה", מסביר פרופ' פלזנשטיין. "בעקבות כך מתקבלת תמונה של מדינה מלאת הקורונה בעיקר משום שאותן מפות מתעלמות מהתאוששות של אזורים לאורך זמן. ישנם אזורים שבהם התחלואה מתעצמת, ובמקביל מתרחשת היחלשות של התחלואה באזורים אחרים ולא מעטים, שהיו בעבר מוכי-קורונה. המפות שלנו נותנות תמונה מציאותית יותר לגבי התפשטות המגפה על פני זמן ומרחב בישראל, ומאפשרות לבצע מחקר ברזולוציה גאוגרפית קטנה ואיכותית במיוחד. הנטייה להגדיר את ישראל כולה כמדינה אדומה, בעיקר בתקשורת, היא שגויה לחלוטין".

החוקרים יצרו שתי מפות קורונה דינמיות, עדכניות וחדשות - מפת תחלואה מצטברת לפי אזור סטטיסטי ו-מפת מוקדי קורונה לפי אזור סטטיסטי. המפה הראשונה, מפת התחלואה המצטברת לפי אזור סטטיסטי, מחשבת את מספר מקרי הידבקות בנגיף הקורונה לנפש לפי אזור סטטיסטי ולאורך זמן - כולל התאוששות, ואת ההתפלגות של ערכים אלה על פני האזורים הסטטיסטיים. מתוך התפלגות זו, המפה מגדירה ערכי סף עליון ותחתון לצבירת קורונה. האחוזון 5 (בצבע ירוק) תוחם את הסף התחתון והאחוזון 95 (צבע סגול) מגדיר את הרף העליון של ההידבקות במחלה. הצבע הכחול מציג את האזורים שהתאוששו מהתפשטות נגיף הקורונה והוא הצבע השולט כיום במפה האחרונה המעודכנת, המתייחסת לתאריכים 23-30.11.20 - יחד עם מספר אזורים מועט שצברו באופן יחסי היקפי קורונה כבדים (בצבע סגול), בעיקר שכונות בודדות בתוך ערים (ירושלים, לדוגמה).

פרופ' דניאל פלזנשטיין

במפת מוקדי קורונה לפי אזור סטטיסטי מחושבת ההתפלגות של מקרי קורונה חדשים (מנורמלים לפי גודל האוכלוסייה) על פני כל האזורים הסטטיסטיים. מטרתה של מפה זאת לזהות "נקודות חמות" (HOTSPOT, בצבע סגול) ו"נקודות קרות" (COLDSPOT, בצבע ירוק), כדי להבין היכן יהיו הניצנים הבאים להתפשטות נגיף הקורונה בארץ, ולאתר מקומות שיהפכו לכר חדש ופורה להדבקה. הנקודות הלבנות הרבות שמופיעות במפה, בעדכון האחרון שלה שנוגע לתאריכים 16-30.11.20, מוכיחות כי יש לא מעט אזורים בארץ בהם אין ניצני התפרצות של המחלה כלל. "המפה מראה שיש מעין 'איים בריאים ונקיים' מקורונה ברחבי הארץ ששומרים על מצב קבוע וקונסיסטנטי", מסביר פרופ' פלזנשטיין. זאת ועוד, מיעוט נקודות חמות בתקופה האחרונה במפה זו, פירושו שאין הרבה אזורים סטטיסטיים בהם רמת התחלואה עולה על זו שהייתה בשיא הגל השני, בחודש ספטמבר. ניתן לזהות פיזור רנדומלי של "נקודות חמות" בודדות ולא משמעותיות ביישובים כגון בית שמש, ירושלים, אשדוד ואשקלון וגם בכפרים בצפון הארץ.

פרופ' מיכאל בינסטוק

החוקרים טוענים כי צוות חוקרי הקורונה מביה"ס לבריאות הציבור וממכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית המנטרים באופן יומי את מצב התחלואה בישראל, שפרסמו השבוע (ראשון) לפני דיון קבינט הקורונה דו"ח בו המליצו להטיל באופן מיידי סגרים מקומיים ביישובים או שכונות שבהן יש התפרצות ולבצע בהן בדיקות המוניות – משלים את ממצאי המפות של פרופ' פלזנשטיין, פרופ' בינסטוק ואלבאום. הניתוח הגאוגרפי שבוצע על ידי המפות החדשות קובע כי אכן רצוי לבצע סגרים מקומיים בלבד, קטנים ואיכותיים, כדי למגר כעת את המחלה. "כולנו חוזרים על המסקנה הברורה שצריך במצב הנוכחי טיפול ממוקד, במוקדים גאוגרפיים מוגדרים ומסוימים, טיפול פרטני ודיפרנציאלי. זו הדרך הטובה ביותר למגר את המחלה", מסכמים החוקרים.

 

1.    למפת התחלואה המצטברת לפי אזור סטטיסטי – https://hugis.maps.arcgis.com/apps/webappviewer/index.html?id=c470da7df0...
2.    למפת מוקדי קורונה לפי אזור סטטיסטי - https://hugis.maps.arcgis.com/apps/webappviewer/index.html?id=8805b176b1...
 

פרסומים בתקשורת: 

עיתון מעריב - http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true&ItemID=KIHJLIMLF&CustomerID=EDDHFHE&InfoTypeID=0&PageIndex=1&EmailGroupID=FEHIF

ערוץ 7 - https://www.inn.co.il/news/460904