כתב: פרופ' עמרי ונדל ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית.

מגה-כינוס החלל הבינלאומי בדובאי מתקיים השבוע עם כ-6000 נרשמים מ-110 מדינות בהן ישראל. כינוס החלל מאורגן מדי שנה על ידי התאחדות החלל הבין-לאומית המציינת השנה 70 שנה לקיומה. הכינוס שהיה אמור להתקיים בשנה שעברה ונדחה בשל הקורונה, מתקיים בפורמט פיזי לחלוטין, ללא אפשרות להרצות בזום, בניסיון להתגבר על מגבלות המגיפה ולחזור לשגרה. יחד עם זאת יש הקפדה על בדיקות, מסיכות וישיבה בריחוק פיזי בהרצאות.

המדינה המארחת, איחוד האמירויות, התפרסמה בפברואר השנה כאשר הצליחה לשגר חללית למאדים. משימות העתיד לירח ולמאדים היו אחד הנושאים החמים בכינוס. נאס"א חשפה פרטים על תכנית "ארטמיס" (Artemis) המיועדת להנחית אדם על הירח בשנת 2024, אחרי הפסקה של יותר מחמישים שנה במשימות המאוישות לירח (האחרונה בסדרת אפולו היתה בשנת 1972). הפעם הכוונה להקים בסיס קבע על הירח, שיאויש על ידי אסטרונאוטים כמו תחנת החלל הבינלאומית.

על פי המידע שהועבר בכנס, השלב הראשון בדרך לירח יהיה שיגור תחנת חלל במסלול מרוחק מכדור הארץ, על ידי משגר בשם 'אוריון', בשיתוף עם סוכנות החלל האירופית. ההתיישבות על הירח תהווה הכנה למשימה המאוישת למאדים, שתשתמש בניסיון ובכלים שיושגו במשימת ארטמיס. התכנון הוא לשגר למאדים צוות של ארבעה אסטרונאוטים, שניים מהם יישארו במקפת (חללית במסלול סביב מאדים) ושניים ינחתו על פני מאדים. השהות על פני מאדים תימשך כשלושים יום, וכל המסע יימשך 2-3 שנים. עדיין אין תאריך מדויק, אך הכוונה לממש את הפרויקט בשנות השלושים או הארבעים. לדברי ד"ר דויד פרקר, האחראי על חלקה של סוכנות החלל האירופית בתכנית, תהיה זו קפיצה דו-שלבית, כל שלב יגדיל את המרחק פי אלף: מ-400 ק"מ כיום (תחנת החלל הבינלאומית) ל-400,000 ק"מ (הירח) ובהמשך ל-400 מליון ק"מ (מאדים במרחקו הגדול ביותר מכדור הארץ).

עד אז, כך הציגו ראשי התוכנית בכינוס, המחקר המוביל במאדים נקרא "מארס 2020". הרובר החדש, "פרסבירנס" (התמדה), שהחל לפעול בפברואר השנה, הוא השלב הראשון בתוכנית בת שלושה שלבים, שמטרתה להביא דוגמיות סלע מהמאדים לבחינה מדוקדקת בכדור הארץ כדי, בין השאר, לחפש עדויות לחיים בקטריאליים קדומים. לפי התכנון משימה זו, הנקראת "Mars Sample Return", תושלם בשנות השלושים המוקדמות.

גם ישראל קיבלה ייצוג מרשים בתערוכה הענקית של טכנולוגיות חלל המתקיימת במהלך הכינוס – ביתן התעשייה האווירית הציג מגוון פרוייקטים, בין השאר דגם בגודל מלא של "בראשית" שכזכור התרסקה על הירח, וכן תכנון של "בראשית 2", המיועדת להנחית שני מודולים על הירח. בפרט חשפה התעשייה האווירית הישראלית לרגל הכינוס קונספט חדשני ללווייני תקשורת – מיני-לווין שייקרא 'גיאונון' וכן את 'דרור 1', לווין התיקשורת הלאומי של ישראל. ואם כבר ישראל, היה מרתק לשמוע את ראש קבוצת האסטרונומיה של דובאי, שיראז אחמד אוון, שסיפר על יתרונות האקלים המדברי של דובאי לתצפיות אסטרונומית, והתפעל לשמוע על מצפה הכוכבים במצפה רמון בישראל. הספקתי להחליף איתו כמה מילים, דיסקסנו על אפשרות לשיתוף פעולה מחקרי עתידי - ולחיי הנורמליזציה. חוקרים או חוקרות מאיראן או מסוריה עוד לא יצא לי לפגוש, אבל כמה כיף לגלות שתחום החלל ממשיך לחבר בין עמים.

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/rkwtrnwuf