מומחים בינלאומיים, בשיתוף האוניברסיטה העברית, יצרו לאחרונה מאגר נתונים ראשון מסוגו הכולל יותר ממיליארד חפצים מתולדות ההיסטוריה של הטבע. הממצאים, , יסייעו להתמודד עם אתגרים גלובליים בנושאי משבר מגוון המינים והאקלים. מחקר מבוסס אוספים יהווה בסיס   לפעילות לשמירת מינים בסכנת הכחדה ומערכות אקולוגיות.

שורת מומחים לטקסונומיה, סיסטמטיקה, אבולוציה  מכל רחבי העולם, ביניהם חוקרים מאוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, השתתפו ביוזמה ראשונה מסוגה למיפוי כלל האוספים מ-73 ממוזיאוני הטבע הגדולים בעולם ב-28 מדינות. צעד זה עתיד לסייע למדענים ומקבלי החלטות למצוא פתרונות לבעיות דחופות ולאתגרים ארוכי הטווח שמציבה לנו המאה ה-21, כמו שינויי אקלים, חוסר ביטחון תזונתי, היערכות למגפות ושימור חיות בר בסכנת הכחדה. הממצאים החדשניים פורסמו היום בכתב העת הבינלאומי Science.

מעבר לקירות הגלריות הציבוריות שלהם, מוזיאוני הטבע בעולם שומרים ארכיון חסר תקדים של ההיסטוריה של כדור הארץ ומערכת השמש כולה. אוספי הטבע הללו מספקים צוהר ייחודי לעבר כדור הארץ, והם משמשים יותר ויותר ליצירת תחזיות לגבי העתיד שלנו ולמענה למשברים של ימינו. עם זאת, חוסר מימון ותיאום בין אוספי הטבע בעולם הובילו להיעדר נגישות למידע העצום שקיים בהם. כעת, מובילי היוזמה, ביניהם פרופ' גילה כחילה בר-גל, מנהלת אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, יצרו שיטה חדשה שמאפשרת לסקור במהירות את אלפי הממצאים מהמוזיאונים בכל העולם באמצעות יצירת אוצר מילים משותף לכלל סוגי האוספים.

 

"האוספים מהווים תיעוד של מורשת תרבותית מתקופות גאולוגיות ועד ימינו. אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית הם הגדולים והמקיפים ביותר שקיימים מסוגם מאזור המזרח התיכון. כיום הם משמשים מאגר זמין ואמין להשוואה ולחקר השינויים בחי ובצומח המתחוללים באזורנו ותורמים לחקר העתיד כדי להבטיח את יציבות המערכות האקולוגיות. תיעוד המוצגים והנגשתם באיכות גבוהה לקהל החוקרים בארץ ובעולם ולקהל הרחב תאפשר ביצוע מחקרים עתידים משולבים שמטרתם להציע פתרונות למשברים מקומיים וגלובליים", ", מסבירה פרופ' כחילה בר-גל. כך, אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית מרכזים את כלל הממצאים הביולוגיים, הגיאולוגיים והאנתרופולוגיים המקיפים ביותר שקיימים באזורנו החל משנות ה-20 של המאה הקודמת ועד ימינו. עם תיאום אסטרטגי, לאוסף עולמי כזה יש פוטנציאל להנחות החלטות חשובות שיעצבו את עתיד האנושות והמגוון הביולוגי.

"יצירת המאגר נועדה למצוא דרך מהירה להעריך את הגודל וההרכב של האוסף העולמי כדי שנוכל לבנות אסטרטגיה משותפת לעתיד", שיתף קירק ג'ונסון, מנהל המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע בוושינגטון הבירה. צוות המומחים סקר אוסף מצטבר של יותר מ-1.1 מיליארד חפצים, המנוהלים על ידי יותר מ-4,500 אנשי מדע וכמעט 4,000 מתנדבים. בעוד שהאוסף המצטבר עצום, המאגר הראה שיש פערים בולטים בין אוספי המוזיאונים באזורים טרופיים וקוטביים, מערכות ימיות ומגוון פרוקי רגליים וחיידקים שלא התגלו. מניתוח הפערים הללו, צוות החוקרים שואף ליצור מפה יעילה שתקדם את מאמצי האיסוף בהמשך הדרך. "הסקירה מהווה סיכום משמעותי, אך מדובר רק בצעד הראשון לניצול הפוטנציאל העצום של הממצאים הללו לעולם המחקר", מסבירה פרופ' כחילה בר-גל ומוסיפה: "על ידי יצירת המסגרת והסקר, אנו שואפים ליצור בסיס לשיתוף פעולה של רשת אוספי הטבע העולמית כדי לתמוך במגוון הביולוגי ובאקלים הגלובלי העתידי תוך שימוש בידע המצטבר מאוספי טבע".

לטענת המומחים, השקפה גלובלית זו של אוספי הטבע מדגישה את הפוטנציאל המשולב שלהם לעזור לנו לפעול בתגובה למשברים גלובליים. יוזמה זו גם מפגינה מחויבות ואחריות מתמשכת לבנות שיתוף פעולה בינלאומי שוויוני עם מומחים מכל המדינות, תוך רתימת הטכנולוגיה העדכנית ביותר להמשך המחקר והפיכת הנתונים לזמינים לכולם. החוקרים מסכמים כי "הביטחון והערך לטווח ארוך של אוספי הטבע תלויים בפיתוח שותפויות גלובליות ומקומיות המדגימות לא רק את הרלוונטיות שלהן עבור אתגרים מדעיים וחברתיים ספציפיים, אלא גם עבור היתרונות כלפי כל אחד בכדור הארץ".