check
יום הפליטים הבינלאומי: סיפור ההצלחה של מוטאז (פואד) אוסמן, סטודנט לכלכלה ומנהל עסקים | האוניברסיטה העברית בירושלים

יום הפליטים הבינלאומי: סיפור ההצלחה של מוטאז (פואד) אוסמן, סטודנט לכלכלה ומנהל עסקים

20 יוני, 2021
מוטאז אוסמן

סיפורו של מוטאז (פואד) אוסמן, מבקש מקלט בן 33 מדרפור, שלומד אצלנו תואר ראשון כלכלה ומנהל עסקים, הוא השראה לכולנו. לרגל יום הפליטים הבינלאומי שחל היום (20.6), אנחנו מביאים את סיפורו.

מוטאז ברח מסודן בגלל רדיפות המשטר והמלחמה בדרפור. בין השנים 2000-2003 פורעים שרפו כפרים שלמים בדרפור באזור בו מוטאז גדל וגם הכפר שלו נשרף כליל. הבית שלו, על כל הרכוש בו נשרף והמשפחה נאלצה לעזוב למקום אחר בסודן. בשנת 2011, מוטאז התחיל להתנגד למשטר הרודני בסודן אופן אקטיבי. הוא השתתף בהפגנות ובזמן לימודיו באוניברסיטה בסודן קיבץ סביבו קבוצות של סטודנטים שביחד היו יוזמים פעילות מחאתית והסברתית נגד השלטון. הפעילות שלו משכה אליו את תשומת לב השלטון, וחייו היו בסכנה. באותה שנה, ברח מוטאז מסודן לבדו דרך מצרים, סיני ולבסוף נכנס לישראל ברגל. רוב משפחתו נמצאים כיום במחנה פליטים בצפון צ'אד.

בסוף 2011 הגיע מוטאז לדרום תל אביב בעיקר כדי שיוכל להיות עם אנשים אחרים מדרפור. הוא לא דיבר עברית והמטרה שלו היתה להכיר אנשים נוספים מסודן כדי שיוכלו להסביר לו איך להתחיל פה את החיים מחדש. בגלל קשיי שפה ותרבות, בהתחלה הוא לא ידע איך להתנהל בישראל. משיחות עם מבקשי מקלט אחרים, הבין שכל אחד דואג לעצמו – אין תכנית מסודרת שעוזרת לו להתמקם ואין עזרה חיצונית ממוסדת.

במשך חודש שלם מוטאז נאלץ לישון בגן לוינסקי, ברחוב, עד שמצא עבודה והצליח לשכור דירת חדר וחצי יחד עם עוד 8 מבקשי מקלט. מוטאז היה נחוש להשתלב וללמוד את השפה.

מוטאז אוסמן
באחד הימים, ראה שיש יום פתוח ללימודים באוניברסיטת תל אביב והחליט ללכת לשמוע. אחד מתנאי הקבלה לאוניברסיטה היה עברית, לכן לא יכל להירשם ללימודים למרות שרצה. מאותו רגע זאת היתה מטרה, הוא הבין שהוא חייב ללמוד עברית כדי להתקדם. הוא למד עברית לבד דרך היוטיוב. בסוף שנת 2014, כשהשפה שלו היתה ברמה טובה יותר, נעזר בחבר מהעבודה כדי להירשם לשלושה קורסים תיאורטיים באוניברסיטה הפתוחה בנושאים מגוונים שמעניינים אותו, אך ורק על מנת שתהיה לו הזדמנות לתרגל את השפה.

כשהחליט שהוא רוצה ללמוד כאן, באוניברסיטה העברית, פנה למשרד הדיקנט כדי להבין איך הוא צולח את תנאי הקבלה הלא פשוטים. נציגי הדיקנט ליוו אותו שלב שלב, במשך שנה שלמה, עד שהצליח להשלים את כל מה שנדרש בציונים הנדרשים כדי להתקבל לתואר. בשנת 2019 נרשם מוטאז לתואר בכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית. עכשיו הוא לקראת סוף השנה שניה בתואר.

בהתחלה הוא גר במעונות והיום גר עם חברים שהכיר בתואר במרכז העיר.
"האחים שנמצאים עדיין באפריקה גאים בי", אמר מוטאז. "בשנים הראשונות היה מאוד קשה לתקשר איתם כי היה לחץ מהמשטר. היו מאיימים עליהם שאסור להם לדבר עם מישהו מישראל. עכשיו, אחרי המהפכה בסודן, יותר קל לתקשר איתם".

לגבי התכניות לעתיד, מוטאז רוצה לסיים את התואר, לעשות תואר שני ואולי להמשיך במסלול האקדמי. "אני רוכש כלים שלא הייתי יכול לרכוש בסודן".

למוטאז יש עדיין חברים מהתקופה שגר בדרום תל אביב. "הגזענות מלווה אותי. אני לא יכול לומר שאני לא מרגיש את זה. איך אנשים מסתכלים עליך. אנשים אפילו לא מדברים איתך, אבל אתה רואה את זה בעיניים שלהם. אני גם מוסלמי ומדבר ערבית אז אני מרגיש את הגזענות מכל מני כיוונים – גם אם אני מדבר ערבית ופתאום סטודנט ערבי רואה אותי מדבר נפתחות לו העיניים. בעיניי כל הצדדים אני שונה".