פנייה של צוות חוקרות להנהלת האוניברסיטה, הובילה לגיבוש ראשון מסוגו של הנחיות מקיפות המגנות על זכויותיהן של חוקרות הנמצאות בחופשת לידה
היום אנחנו מציינות ומציינים את יום האישה הבינלאומי. היום הזה מסמל, בין היתר, את השאיפה להסרה של חסמים מגדריים ולחתירה לשוויון בין המינים. ואמנם, אנחנו בעיצומו של תהליך שינוי. בארגונים ובמוסדות רבים נופצו מחסומים - אך תקרת הזכוכית עדיין שרירה וקיימת. לדוגמה, באקדמיה, בעוד שנשים מיוצגות היטב בקרב הסטודנטים, בדרגות האקדמיות הגבוהות ובהנהלה המרחק משוויון מגדרי עוד רב.
כיצד ניתן להוביל לשינוי?
בתקופה האחרונה היינו שותפות לתהליך ארגוני מקיף באוניברסיטה העברית בירושלים, שביקש לטפל באחד החסמים המשמעותיים במהלך הקריירה האקדמית של נשים: הריון ולידה. מחקרים רבים, גם בישראל, מצאו כי לידה משפיעה לרעה על השתתפות נשים בשוק העבודה ומעכבת את קידומן המקצועי. בתקופת ההיריון וגם בתקופה שאחרי הלידה, נשים נושאות בדרך כלל ברוב הנטל, ומשלמות במונחי בריאות, זמן ומאמץ. נתאר כאן בקצרה את הניסיון של האוניברסיטה העברית בירושלים להתמודד עם האתגרים הללו, ואת המודל לפתרון. אנחנו מאמינות שהמקרה של הזה יכול לשמש כדוגמא למוסדות אקדמיים אחרים, וכן לארגונים מחוץ לאקדמיה.
התהליך שלנו "נולד" לפני כשנתיים, כששלושתנו, חברות סגל צעירות בפקולטות שונות באוניברסיטה העברית, יצאנו לתקופת לידה והורות (המכונה בדרך כלל בשם המטעה "חופשת" לידה). שלושתנו חווינו חוסר ודאות סביב ההתנהלות המצופה מאתנו באוניברסיטה בתקופה הזו. איך מלמדים סמינר שנתי כשהלידה נופלת באמצע השנה? מי יבדוק את המבחנים של הסטודנטים אם הלידה נופלת על תקופת המבחנים? זאת עוד לפני שהגענו למחקר, שאי אפשר באמת להוציא ל״חופשה״. יש מסטרנטים, דוקטורנטיות ושותפים אשר תלויים בנו, מעבדות שיש להמשיך להפעיל, ומועדי הגשה נוקשים למאמרים מדעיים.
בקבוצת הווטסאפ שפתחנו, "מרצות יולדות", ניסינו ללמוד אחת מהשנייה. זו ביררה אילו התאמות ניתנו במקרים קודמים, ההיא הצליחה לאתר את מקור הבעיה בשכר. התינוקות גדלו מעט, ובכוחות משותפים נראה שהצלחנו להתגבר על הבעיות האישיות שלנו. אבל מתוך המקרים הפרטיים, גילינו שהמערכת האוניברסיטאית הגדולה והמורכבת לא גיבשה הסדרים ברורים בכל הנושאים העולים במקרה של מרצות שיולדות, ובכך פותחת פתח לקשיים ועיכובים לא הכרחיים בתקופה מאתגרת ממילא.
מחוזקות ב"מרצות יולדות" נוספות (ד"ר ענת פרי וד"ר אנסטסיה ברג), פנינו ליועצת הנשיא הממונה על הוגנות מגדרית באוניברסיטה, פרופ' חיה לורברבאום-גלסקי. ביקשנו לחבר מסמך שיבהיר מה מותר, ומה אסור, לבקש מחוקרת בתקופת לידה. לשמחתנו, מצאנו לא רק אוזן קשבת, אלא מוכנות אמיתית לפעול לשינוי. לפני שנה בדיוק, ביום האישה 2021, פרופ' לורברבאום-גלסקי הדהימה אותנו כשאמרה לנו: "תחשבו בגדול". היא ביקשה שנציע הסדרים חדשים, אופטימליים בעינינו, שימזערו את הפגיעה בחוקרות בעקבות לידה.
ההצעות המקיפות שגיבשנו התקבלו בזרועות פתוחות. לא כל מה שהצענו ניתן היה ליישום באופן מיידי, אולם הנהגת האוניברסיטה, בהובלת רקטור האוניברסיטה פרופ' ברק מדינה, לקחה את עיקר ההצעות ותרגמה אותן לנהלים ממוסדים. המדיניות שאומצה בסופו של דבר משלבת פתרונות מגוונים. עומס ההוראה של היולדות בשנת הלידה הופחת, לא רק בזמן שבו לא ניתן ללמד בשל חופשת הלידה אלא גם בחצי השנה שלאחריה, כדי לאפשר התקדמות במחקר שנפגע ושהכרחי לקידום. תקציב מיוחד יועד לסיוע בפעילות המחקר והמעבדות בזמן ההיעדרות של החוקרת שילדה. תקציב נוסף יועד לתמיכה בנסיעה של מרצות מניקות לכנסים אקדמיים יחד עם התינוק ועם מלווה, על מנת לאפשר לחוקרות פעילות רציפה בזירה הבינלאומית. בנוסף, לראשונה יוחדו גם התאמות למרצים גברים היוצאים לתקופת לידה והורות או זקוקים לזמן נוסף בעקבות הולדת ילדם. האוניברסיטה העברית היא האוניברסיטה הראשונה בישראל שאימצה מכלול איזונים כה רחב לתקופת הלידה וההורות – וכל שנותר הוא לקוות שאוניברסיטאות וארגונים נוספים ילכו בדרך זו, בהקדם האפשרי.
התחלנו עם מטאפורה מוכרת סביב אי-שוויון מגדרי - "תקרת הזכוכית". נסיים עם מטאפורה מוכרת פחות מאותו עולם: "לשלוח את המעלית למטה." במטאפורה הזו, אלו שהצליחו להתקדם ולהגיע לדרגות בכירות סוללים וסוללות את הדרך, כדי שלבאות אחריהם יהיה מעט פחות קשה – או לפחות, מעט יותר הוגן. המקרה הנוכחי מעיד על החשיבות של שיתוף פעולה בין-דורי לקידום שוויון מגדרי, המעודד יוזמות שעולות מהשטח ומאפשר להן להתרומם ולהגיע ליעדן. אנו מודות למי ששלחו לנו את המעלית ומחויבות להמשיך לשלוח אותה מטה. יש עוד עבודה רבה לעשות – למען הדורות הבאות.
ד''ר שהם חשן-הלל מביה''ס למנהל עסקים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות, פרופ' נטע קליגלר-וילנצ'יק מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות, ופרופ' נטע ברק-קורן מהפקולטה למשפטים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות.