חוקר מהאוני' העברית יצר רשימה של 145 תרופות שיכולות להשפיע לטובה או לרעה על הקורונה - ביניהן אספירין ואינסולין

אוגוסט 9, 2020
meds._credit_-_quotecatalog_from_unsplash_01.jpg

הוויאגרה והאספירין הן שתי תרופות מתוך רשימה חדשה של תרופות אותה יצר ד"ר יובל טבח מהאוני' העברית וצוותו, לגביהן נמצא כי יתכן שיש להן פוטנציאל להשפיע לטובה או לרעה על מהלך המחלה בנגיף הקורונה. הרשימה פורסמה ב-“iScience”

meds._credit_-_quotecatalog_from_unsplash_01.jpg

נגיף הקורונה, כמו כל וירוס, חייב לחדור לתא של יצור חי על מנת לשרוד ולהתרבות, והוא עושה זאת באמצעות קישור לקולטן ACE2. צוות חוקרים הכולל את הסטודנטית לרפואה מאיה בראון והדוקטורנט החישובי אלעד שרון בראשות ד"ר יובל טבח מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים מיפו את רשת החלבונים של נגיף הקורונה אשר נקשרת לקולטן ACE2 באמצעות שיטות חישוביות מתקדמות, ויצרו רשימה של 145 תרופות אשר מסוגלות לתקוף את הרשת הזאת. הרשימה פורסמה לאחרונה במאמר מדעי שעלה און ליין ב-iScience. "הניתוח המחקרי בדק אלפי תרופות שאושרו על ידי ה-FDA, כשהמטרה שלנו היא לייעל את הרשימה הקיימת כדי שאולי ממנה נוכל לאתר במהירות תרופה לטיפול בנגיף COVID-19, לחלופין חשוב לקחת בחשבון שלחלק מהתרופות ההשפעה תהיה שלילית", כתבו החוקרים במאמרם. הנחת העבודה המחקרית של הצוות היא כי מניפולציה של הרשת יכולה להוביל לשינוי בפעילות הקולטן וכתוצאה מכך במהלך המחלה.

לקבלת הבנה ראשונית על הקולטן, החליטו החוקרים לבדוק את קיומו של ACE2 בבעלי חיים, זאת כדי לזהות גנים המראים דפוס אבולוציוני דומה ל-ACE2, ומהם ללמוד על הקולטן ACE2 האנושי. הם בחנו מעל ל-1,600 בעלי חיים ממינים שונים מממלכת החיות ויצרו מאגר מקיף של יצורים בעלי וחסרי הקולטן ACE2. "המאמר ממפה בפעם הראשונה את כל החיות שהן פוטנציאל העברה של הווירוס", מסביר ד"ר טבח והסטודנטית מאיה בראון מצוות המחקר מוסיפה כי "מצאנו שרוב חיות הבית ורוב הגדול של היונקים הם בעלי קולטן ACE2 שמור, כלומר, פוטנציאלית יכולים להידבק בנגיף. התגליות היותר מפתיעות במאמר שלנו הם מספר היונקים אשר ככל הנראה חסינים ולא יכולים להידבק בקורונה, כגון שרקן, כלב-ים, בונה, ביזון ועוד כמה חיות אקזוטיות אחרות".

דרך הניתוח המדעי סביב הקולטן ACE2 ודומיהם בקרב בעלי החיים, הגיעו החוקרים להבנה טובה יותר של הקשר שנוצר בין הקולטן ACE2 האנושי לרשת החלבונים של נגיף הקורונה. לאחר מכן החלו לבדוק תרופות שונות שיכולות להשפיע על מידת הקשר ומצאו השפעה אפשרית של תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, להורדת שומנים בדם כגון סטטינים, ואף תרופות מוכרות דוגמת נגד סכרת - אינסולין ולהורדת חום - אספירין. חלק ניכר מהתרופות הללו נמצאו מכוונות נגד תהליכים המתרחשים בדפנות כלי הדם, ובכך גורמות להרחבתם ומובילות להורדת פעילות הדלקת ולמניעת סיבוכים הנגרמים כתוצאה מהתפשטות המחלה בגוף האדם. לאחרונה פורסמו מספר מחקרים שגילו כי המנגנון העומד בבסיס הסיבוך הריאתי הסוער של המחלה הנגרמת על ידי נגיף ה-COVID19 הוא דלקת וחוסר תפקוד של כלי הדם. תגלית זו תומכת ומתקפת את הפוטנציאל של תיעול התרופות שזוהו במחקר לטיפול בנגיף הקורונה, זאת לאחר השלמת מחקר מעבדתי מקדים.

אחת התרופות שמציינים החוקרים ברשימתם הינה ציקלוספורין, תרופה הנמצאת בשימוש לטיפול במספר מחלות עור כגון פסוריאזיס ואקזמה, מחלות מעי דלקתיות, ולמניעת דחייה של איברים מושתלים. מזה מספר שנים ידוע כי לציקלוספורין יכולות אנטי-ויראליות ייחודיות, ובניסויים שנערכו במספר מעבדות התגלה כי התרופה גרמה לבלימת ההתרבות של נגיפים ממשפחת הקורונה כמו SARS ו-MERS, שגרמו בעבר לגלי תחלואה קשים. בימים אלו נערכים מחקרים קליניים שיבחנו את השפעת התרופה על מהלך המחלה בספרד ובארה"ב.

באיור: התרופות מקוטלגות לפי סוג מחלה

תרופה נוספת שנמצאת ברשימה הינה הוויאגרה (sildenafil), אשר במקור פותחה לטיפול במחלות לב בשל יכולותיה להרחבת כלי דם. מחקר הבוחן את השימוש בתרופה מתקיים כיום בווהאן, מוקד ההתפרצות הראשוני של המגפה. נכון להיום, מספר רב של מחקרים קליניים ברחבי העולם בודקים מעל 20 תרופות שזוהו ברשימה שפורסמה, ביניהם גם הוויאגרה והאספירין.

לפרסום המחקר: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2589004220305721

לפרסום בתקשורת

https://www.israelhayom.co.il/article/788087