check
חוקרי האוני' העברית הפכו משחה אנטיביוטית לעור - לתרופה בהזרקה, שעשויה לסייע בטיפול בחולי קורונה המפתחים זיהום חיידקי משני | האוניברסיטה העברית בירושלים

חוקרי האוני' העברית הפכו משחה אנטיביוטית לעור - לתרופה בהזרקה, שעשויה לסייע בטיפול בחולי קורונה המפתחים זיהום חיידקי משני

10 מאי, 2020

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו אנטיביוטיקה להזרקה בעלת מנגנון פעולה חדש בשם ננו-מופירוצין. על פי הודעה שפרסמה היום "יישום", חברת הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית, הפיתוח החדש יוכל להשפיע לטובה על הטיפול בחולי קורונה קשים הסובלים מזיהום חיידקי משני. מדובר בפרויקט ייחודי שנערך בשיתוף פעולה בין חוקרי האוניברסיטה העברית יחד עם עמיתיהם הגרמנים במרכז "הלמהולץ" לחקר זיהומים.

פרופ' חזי ברנהולץ

בראש הצוות הישראלי עומד פרופ' חזי ברנהולץ, מדען בעל שם בינלאומי שהיה מהממציאים והמפתחים של התרופה האנטיסרטנית "דוקסיל" ומי שמעורב במספר חברות לפיתוח תרופות, והחוקרת ד"ר אהובה סרן – שניהם מהפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית. התכשיר הננו-ליפוזומלי (חלקיקי) שפותח מבוסס על האנטיביוטיקה "מופירוצין" (Mupirocin), המיועדת לטיפול חיצוני בלבד בזיהומים של העור. בעזרת שימוש בננו-ליפוזומים, פותחה תרופת הננו-מופירוצין, שנמצאה יעילה במתן בהזרקה, ובזכות מנגנון הפעולה הייחודי שלה הצליחה להיות יעילה בניסויי חיות בטיפול בחיידקים עמידים.

מה הקשר בין וירוס הקורונה לחיידקים? על פי מחקרים שונים שהתפרסמו עד כה, קרוב ל-50% ממקרי המוות ב- COVID-19 היו מעורבים בזיהומים חיידקיים משניים. עבור חולים במצב קשה המאושפזים בבתי חולים ובעלי מערכת חיסון מוחלשת, דוגמת אוכלוסיית הקשישים וחולי קורונה בעלי מחלות רקע, הסכנה חמורה אף יותר. יתר על כן, השימוש המוגבר באנטיביוטיקה על ידי הרופאים במהלך המגיפה הנוכחית הגביר את החשש כי רבים מהחיידקים הקיימים היום יפתחו עמידות לאנטיביוטיקות השונות. על פי נתוני ה- European Antibiotic Resistance Organization (AMR), כ-700 אלף אנשים מתים מדי שנה כתוצאה מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, ואם לא יהיה שינוי משמעותי המספר עשוי לעלות ל-10 מיליון מתים עד שנת 2050.

בהקשר זה ציין פרופ' ברנהולץ כי "היכולת להשתמש בתרופה קיימת ולשנות את אופן פעולתה כדי להשפיע משמעותית על בעיית העמידות לאנטיביוטיקה וזיהומים חיידקיים משניים הקשורים ל-COVID-19, עשויה לסלול את הדרך לסדרת טיפולים חדשניים. התוצאות שקיבלנו עד כה היו חיוביות ואנחנו מצפים לעבור כעת לביצוע ניסויים קליניים עם האנטיביוטיקה ננו-מופירוצין. אנחנו מאמינים שהפוטנציאל של התגלית הוא עצום".

ד"ר סרן הרחיבה וסיפרה: "המחקר שלנו מדגים כיצד ננו-ליפוזומים מאפשרים ליצור אנטיביוטיקה חדשה להזרקה, וכיצד התגברנו על המגבלות של האנטיביוטיקה הקיימת מופירוצין באמצעות גישות ננו-טכנולוגיות. תרופה זו, אם היא אכן תאושר, תשפר באופן משמעותי את ארסנל האנטיביוטיקות הזמינות לטיפול בזיהומים עמידים, כולל אלה הקשורים ל- COVID-19".