הסכסוך הישראלי-פלסטיני והפתרונות שהוצעו לו עד כה, הם נושאים מקטבים בחברה הישראלית והפלסטינית. כל פתרון עתידי למשבר הממושך יצטרך לגשר בין הקטבים השונים בשתי החברות, על מנת לייצר אופרציה ישימה ויציבה שתזכה לתמיכת הרוב בשני העמים. במחקר חדש שפורסם החודש במגזין הנחשב PNAS, ד"ר עודד אדומי לשם ופרופ' עירן הלפרין בחנו כיצד ישראלים ופלסטינים מבינים את הקונספט של "שלום" וכיצד ההבנה של המושג משפיעה על תמיכה בפתרונות שונים לקונפליקט.

החוקרים התבססו על שאלונים שהועברו למדגמים מייצגים של 500 פלסטינים מהגדה המערבית ומרצועת עזה ו-500 יהודים מישראל, ובהם נשאלו הנבדקים על האופן שבו כל אחד תופס, באופן סובייקטיבי, את המושג שלום. לאחר מכן חישבו החוקרים את המשקל היחסי שכל אחד מהנבדקים נתן לשלוש פרשנויות אפשריות: שלום הוא "היעדר מלחמה", שלום הוא "יחסים הרמוניים בין אנשים" ושלום הוא "סדר חברתי צודק".

"המחקר מראה שהחוזק היחסי בין השלושה, כלומר אילו פרשנויות דומיננטיות ואילו פחות, מנבא האם אנשים מעדיפים לפתור את הסכסוך על ידי כך שהם חולקים ביחד משאבים או מחלקים אותם ביניהם", מסביר ד"ר לשם. "מהממצאים ניתן להסיק שהתשובה לפתרון האופטימלי של הסכסוך עשויה להיות חבויה בהיבט מאוד בסיסי, והוא כיצד אנשים שחיים בתוך הסכסוך מבינים את המונח המופשט 'שלום'".

לפי מסקנות המחקר, ככל שאנשים מפרשים יותר את המונח שלום כ"היעדר מלחמה", הם יחפשו פתרון הכרוך בחלוקת הטריטוריה בין שני הצדדים, ואילו ככל שהם מפרשים את המושג שלום כ"יחסים הרמוניים" או כ"סדר חברתי צודק", הם יחפשו פתרון הכרוך בדו-קיום בתוך טריטוריה משותפת אחת. פרופ' עירן הלפרין: "תובנות אלה חשובות מכיוון שהן חושפות מנגנון בסיסי שיכול להשפיע על הדרך בה אנשים המעורבים בסכסוכים אלימים מעדיפים לפתור את הסכסוך שלהם".

"תובנות מהמחקר מאירות באופן חדש את הדיון בנושא הפתרון הנכון ביותר לסכסוך הפלסטיני-ישראלי. המחקר שלנו מראה כי למרות שפירוש השלום כ'העדר מלחמה' הוא הפרוש הנפוץ ביותר בקרב פלסטינים וישראלים כאחד, חלק ניכר מהמשתתפים מפרש את המילה שלום גם כ'יחסים הרמוניים' וכ'סדר חברתי צודק'. הפתרון האופטימלי, לפחות מבחינת הציבור הישראלי והפלסטיני, אמור ליצר את האיזון הראוי בין שלושת הפרשנויות כפי שמשתקף מתפיסותיהם".

ד"ר לשם ממשיך: "נראה שהפרדיגמות המוכרות בדמות 'פתרון שתי המדינות' ו'פתרון המדינה הדו-לאומית' לא מצליחות לייצר את האיזון הזה והצעת טראמפ כנראה היתה נכשלת באופן דרמטי יותר. ייתכן שמודל של קונפדרציה, בו גם מחלקים משאבים וגם חולקים אותם, מציע מערך שיכול לספק באופן מדויק יותר את ההבנה היסודית של הישראלים והפלסטינים לגבי המשמעות של שלום".