חוקרים מהאונ' העברית מיפו לראשונה את "החומה של ג'ינגיס חאן" בצפון מונגוליה וגילו כי מטרתה היתה לעצור מהגרים

יוני 9, 2020
wall

החומה הגדולה של סין היא מותג רב עוצמה בהיסטוריה העולמית, אך למעשה מדובר במספר רב של חומות שנבנו בתקופות שונות לאורך כ-2,000 שנים. אחד המקטעים הפחות מוכרים של החומה נבנה במהלך ימי הביניים (מאה 11 עד 13 לספירה) ומשתרע על פני יותר מ-3,500 קילומטרים. למרות גודלה ולמרות שהיא וכוללת בנוסף לחומות ותעלות הגנה גם מספר רב של מחנות ומבנים נלווים, מערך החומות זה לא מתועד במקורות ההיסטוריים וכמעט שלא נחקר על ידי היסטוריונים וארכיאולוגים. אחת הסיבות ל"התעלמות", היא העובדה שחלקים גדולים ממנו ממוקמים רחוק מקווי החומה המוכרים ועמוק בשטח הערבה המונגולית. אחד מהמקטעים הנידחים ביותר של החומה הזאת, שידוע בשמו העממי "החומה של ג'ינגס חאן", הוא באורך של כ-750 ק"מ וממוקם באזור נידח בגבול בין מונגוליה, רוסיה וסין. משלחת של ארכיאולוגים והיסטוריונים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת פרופ' גדעון שלח-לביא ובשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת ייל והאקדמיה המונגולית למדעים, יצאה למפות את החומה של ג'ינגיס חאן ולחפור חלקים ממנה במטרה להבין את הרקע להקמת החומה והמטרות שלשמה היא הוקמה.

משלחת החוקרים חקרה את החומה של ג'ינגיס חאן במשך כשנתיים. מחקר השטח כלל תיעוד שטתי של קוו החומה ושל קבוצות המבנים שממוקמות מדרום לו, וכן שימוש בטכניקות מתקדמות של תיעוד (שימוש בצילומי רחפן) ותיארוך. פרופ' גדעון שלח-לביא: "החומה ממוקמת עמוק בשטחי הערבה המונגולית והרחק מכל ישוב עתיק ולכן מעלה שאלות רבות הן בנוגע לזהות הבונים שלה, אך לא פחות מכך לגבי הסיבות להקמתה. לא ברור מה היתה המוטיבציה להשקיע כמות אדירה של עבודה ומשאבים באזור כל כך מרוחק שגם בתקופה העתיקה יושב באופן מאוד פזור על ידי עמים נוודיים".

המשלחת

במחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי Antiquity, החוקרים מציגים ניתוח מבני וגאוגרפי של החומה שהוביל את קבוצת החוקרים לצאת כנגד ההנחה הרווחת שחומה זו נועדה להגן על גבול האימפריה מפני כיבוש צבאי, ולטעון כי למעשה נועדה להדוף גלי הגירה. תקופת הקמת "החומה של ג'ינגיס חאן" התאפיינה באירועי אקלים חריגים שהובילו לגלי הגירה של נוודים דרומה. לטענת החוקרים, גודלה ואופייה של החומה, כמו גם המיקום הגיאוגרפי של הביצורים שממוקמים לאורכה, מצביעים על כך שמטרתה המרכזית היתה לפקח על תנועתם של קבוצות נוודים שפעלו מצפון לקו החומה.

בנוסף, החוקרים גילו כי החומה הוקמה כנראה על ידי החיטאנים, קבוצה בעלת רקע נוודי ששלטה על צפון סין ועל חלקים ניכרים ממונגוליה בין המאה ה-10 למאה ה-13 לספירה והקימה בהם שושלת בשם ליאו (Liao dynasty, AD 916-1125 ). פרופ' שלח-לביא: "העובדה שדווקא קבוצה זו, בעלת רקע נוודי, הקימה את אחד ממערכי החומות הגדולים בהיסטוריה האנושית היא כשלעצמה מעניינת. ניתן ללמוד מכך על הדינמיקה שהביא לבניית חומה ושאיננה מתאימה בדיוק לדעה הקדומה שלנו של יחסי יושבי הקבע החקלאיים (הסינים) עם עמי הערבה (המונגולים)."

פרופ' שלח לביא, הוסיף: "שושלת ליאו בנתה את החומה בנתיב ההגירה של אותם עמים במטרה למנוע מהם להיכנס ללב האימפריה. מבחינה זו, החומה דומה לחומות מודרניות שנועדו לעצור או לכל הפחות לפקח על גלי הגירה".

המאמר מהווה בסיס להמשך המחקר של מערך החומות האדיר שהוקם בצפון סין ומונגוליה בימי הביניים. לאחרונה זכה פרופ' גדעון שלח-לביא במענק מחקר מטעם הקרן האירופאית למחקר (ERC), שיאפשר להמשיך ולחקור הן את החומה (כולל חומות מקבילות שנבנו בתחומי סין של היום) והן את התנאים האקולוגיים, הפוליטיים והחברתיים שהביאו להקמתה.

wall