פרופסור חרמונה שורק, אחת מהחוקרות המובילות בעולם של ביטוי גנים במוח, הצליחה למצוא בשיתוף עמיתיה למחקר מנגנון מולקולרי המתרחש במוחן של חולות אלצהיימר, שאינו קורה בגברים ואשר מסביר את האצת ההידרדרות הקוגניטיבית אצל חולות במחלת אלצהיימר. ידוע מזה זמן רב כי בנשים מדדי הדמנציה עולים מהר ובעוצמה רבה יותר מאשר בגברים, אך הגורמים לכך נותרו עלומים. הגילוי הינו צעד חיוני בדרך למציאת תרופה המותאמת לנשים החולות בה
מומחים בינלאומיים, בשיתוף האוניברסיטה העברית, יצרו לאחרונה מאגר נתונים ראשון מסוגו הכולל יותר ממיליארד חפצים מתולדות ההיסטוריה של הטבע. הממצאים, , יסייעו להתמודד עם אתגרים גלובליים בנושאי משבר מגוון המינים והאקלים. מחקר מבוסס אוספים יהווה בסיס לפעילות לשמירת מינים בסכנת הכחדה ומערכות אקולוגיות.
חוקרי האוניברסיטה העברית גילו את המנגנון המולקולרי המאפשר לסרטן הלבלב לשלוח גרורת ולהפוך לקטלני. הגילוי מציע לראשונה דרכי טיפול חדשות
סרטן הלבלב נחשב לקטלני ביותר מכל סוגי הסרטן, ואחוזים בודדים מהחולים שורדים יותר משנים בודדות עם המחלה. כיום, אין כיום שום טיפול יעיל כנגד סרטן הלבלב שמתגלה בדרך כלל בשלב הגרורתי שלו. למרות שבעשור האחרון התגלו מספר שינויים גנטיים (מוטציות) שתורמים להתפתחות סרטן הלבלב, עד היום לא נמצאו שום שינויים גנטיים שהופכים את הגידול לפולשני וגרורתי – השלב הקטלני של הסרטן.
מחקר חדש מצביע על עלייה עתידית מדאיגה בגלי חום קיצוניים, אשר עלולים להגביר את התמותה פי עשרה. "גל חום אחד צפוי לגרום לתמותה עודפת השווה למספר ההרוגים בתאונות הדרכים בשנה"
פרס הסטרין של האגודה הישראלית לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית לשנת 2023 הוענק לד"ר עידו גולדשטיין, מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, בזכות מחקרו בתחום הביולוגיה של הצום. במהלך צום, הכבד אחראי על ייצור סוכר לאברי הגוף והגוף מאותת לכבד להתחיל לייצר סוכר בעזרת הורמונים. במחקרו החדשני של ד"ר גולדשטיין נמצא כי שני ההורמונים המרכזיים האחראיים על התמודדות עם צום משתפים פעולה בדרך ייחודית ויחדיו הם מאיצים ביטוי גנים. ביטוי מואץ זה מאפשר אספקה מוגברת של חומצות אמינו המשמשים לייצור סוכר בכבד וכך מגבירים ייצור סוכר, מה שמאפשר התמודדות מיטבית עם צום.
חוקרים בפקולטה לחקלאות הצליחו לפתח מערכת חיישנים ביולוגיים שמסוגלת לזהות מחלות בצמחים כבר בשלבים המוקדמים. הממצאים עשויים להועיל משמעותית לשיפור הביטחון התזונתי ברחבי העולם ולמזעור נזקים בחקלאות
חוקרי האוניברסיטה העברית פיתחו כדורי תרופה מזעריים עם כיפות מתכתיות שיכולים לנוע בזרם הדם ולרפא בדיוק רב את מקום הגידול. הפיתוח החדשני מאפשר שליטה מרחוק במיקום ובקצב שחרור התרופה, ללא תופעות לוואי ומבלי לפגוע ברקמות בריאות בגוף
Scroll down for the English version
בגאווה גדולה אנחנו מציינים את היום הבינלאומי לנשים במדע באוניברסיטה העברית. זוהי הזדמנות להוקיר את ההישגים של החוקרות המופלאות שלנו, שמובילות את האוניברסיטה לשיאים חדשים, כל אחת בתחומה.
RNA הוא המתווך בהפיכת הוראות המוצפנות ב-DNA לחלבונים בתאים שלנו. במסגרת התהליך, חלקים ממנו מתנתקים וחוברים לאחרים כדי להרכיב שורה חדשה של מולקולות RNA – מה שמשנה מהותית את הרכבן. לעיתים, החלקים הללו נוצרים במעגלים ויוצרים RNA מעגלי. כעת, לראשונה בעולם, צוות החוקרים יתמקד בהיבטים ביולוגיים חדשים של מולקולות ה-RNA המעגליות, במטרה לחשוף מדוע לבני אדם יש מוח חזק ומורכב יותר מאשר לאורגניזמים אחרים בעלי מספר גנים דומה. באמצעות מעבדתה של פרופ' שפרלינג, מומחית בעלת שם עולמי לעיבוד RNA, החוקרים מנסים להבין את האופן שבו נוצר RNA מעגלי על ידי מכונות השחבור בתאים – ואף לנתח מתי זה מתרחש וכיצד הוא מווסת במוח.
יצירת RNA מעגליים, שקיימים בעיקר במוח, מקודמת על ידי אלמנטים גנומיים ספציפיים לבני אדם ופרימטים אחרים, הנקראים Alu. הגנום האנושי מורכב מכ-11% של אלמנטים Alu והרחבתם בפרימטים עומדת בקורלציה עם מורכבות המוח. במילים אחרות, ההשערה היא שהחלבונים החדשים, המתורגמים מאותם RNA מעגליים ספציפיים, מגבירים מהותית את המורכבות המולקולרית, מה שמשפר את תפקודי המוח. "האם RNA מעגליים מקודדים לחלבונים? האם חלבונים אלו מתפקדים? האם ניתן למצוא אותם במוח? זה מה שאנחנו מנתחים. מעולם לא הסתכלו על זה", משתף פרופ' שטאם.
לטענת פרופ' שפרלינג, "אם אכן נמצא כי יש לנו חלבונים חדשים, זה פותח שדה מחקרי חדש לחלוטין עם פונקציות חיוניות למוח האנושי". לתגלית כזו עשויות להיות השלכות רחבות, לדוגמה, על איתור של חומרים גנטיים המתואמים עם סכיזופרניה, אפילפסיה, אוטיזם או מחלה נוירולוגית. במסגרת הפרויקט התלת-שנתי, החל מהקיץ הקרוב יתקיים באוניברסיטה העברית בירושלים קורס קיץ בינלאומי שנתי מרוכז, במשך שבועיים, בביולוגיה של RNA בהנחיית פרופ' שטאם ופרופ' שפרלינג, הכוללים מעבדה והרצאות.