ממזרח לעמק יזרעאל שוכנת בית שאן, עיר ספר בת כ-20,000 תושבים שידועה כיום בעיקר בשל עברה רוויי ההסתננויות אליה מירדן. אולם בשטחה של בית שאן המודרנית, שקמה בשנת 1949, שוכן ישוב בעל שם זהה עוד מ-4000 לפנה”ס ונזכר במקרא.

הימצאותה של העיר הקדומה בלבו של שטח חקלאי פורה, ריבוי מקורות המים באזור השחון בעיקרו ועובדת מיקומה בצומת דרכים בינלאומיות של אותם ימים, הפכו את בית שאן עוד מן התקופה המקראית למקום ישוב בעל חשיבות עליונה, ומאוחר יותר בתקופה הביזנטית לבירת הפרובינקיה הרומית המאוחרת: “פלסטינה השנייה” או “ניסה-סקיתופוליס” כפי שכונתה אז (בסביבות שנת 400 לסה”נ). כיום, שרידיה המפוארים של אותו עבר נשכח מן התקופות הרומית והביזנטית – תיאטרון רומי, רצפת פסיפס, מרחצאות, רחובות עמודים – תחומים בגן הלאומי של בית שאן ומאפשרים מסע מרתק בזמן אל אותו עבר מפואר.

פרויקט החפירות בבית שאן מיסודו של פרופ’ יורם צפריר ז”ל, שהלך לעולמו בשנת 2015, ועמל במשך שנים על הכנת כרכי הפרסום הסופיים, זכה לתמיכה פילנתרופית של האסטרטג הפיננסי של קרן GTI, עופר לוין. הפרויקט הנתמך כולל איתור וריכוז הממצאים הרלוונטיים וגיוס חוקרים מומחים להשלמת המחקר הנלווה (קרמיקה, חקר המטבעות, חקר הכתובות והתחריטים ועוד). כרך 3 א’ מתוך פרוייקט מאיר עיניים זה נכתב על ידי בני ארובס, ונמצא בשלבי עריכה מתקדמים לקראת הוצאתו לאור יחד עם הדוחו”ת הנלווים בהוצאת קדם מטעם המכון לארכיאולוגיה שבאוניברסיטה העברית.

"האוניברסיטה העברית והמכון לארכיאולוגיה ניצבים זה שנים בחוד החנית של המחקר בישראל. פרויקט החפירות בבית שאן חושף טפח נוסף מן העבר ומסייע לנו לשרטט בבהירות רבה יותר את אורחות חייהם של שוכניה הקדומים של הארץ הזאת," סיכם לוין.